הבת נגד האם: למי שייכת הנחלה במקרה שאין הסכם כתוב?

פסק דין קבע כי ניתן להסתמך על הסכם בעל-פה בעסקת מקרקעין משפחתית

מושב בשפלה. הבת מתגוררת בנחלה למעלה מעשור / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מושב בשפלה. הבת מתגוררת בנחלה למעלה מעשור / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל באחרונה תביעה שהגישה בת נגד אמה וקבע כי הנחלה הרשומה ברשות מקרקעי ישראל (מינהל מקרקעי ישראל לשעבר) על-שם האם, תוכל לשמש את הבת למגוריה עד לאחר מלאת ימיה ושנותיה של האם, וכי לאחר פטירת האם תועבר הנחלה לרשות הבת - כל זאת בלי שנחתם בין השתיים הסכם בכתב, והכול על בסיס הוכחות וראיות שנשמעו בפניו.

מדובר במקרה ייחודי שבו בית המשפט נעתר לתביעת הבת במלואה ואף חייב את האם בתשלום הוצאותיה המשפטיות של הבת בשיעור גבוה של 70 אלף שקל.

רקע: סיפור המעשה החל לפני כ-11 שנה, כאשר האם התאלמנה מבעלה והתגוררה בנחלה ביישוב באזור ירושלים. עם פטירת בעלה הועברו כל הזכויות בנחלה להיות רשומות על-שמה. באותה תקופה הבת התגוררה בבית באותו מושב, אלא שעל זכויות האם בנחלה רבצו חובות בהיקף של כ-600 אלף שקל, וממשכורתה הדלה כעוזרת גננת היא לא הצליחה לשלם את החובות הללו.

במסגרת התביעה סיפרה הבת כי האם פנתה אליה בבקשה לעזרה כספית לצורך כיסוי החובות, ובתמורה היא הבטיחה לה כי תעניק לה את הזכויות לנכס, באופן שכל ימי חייה של האם הבת תתגורר בו, ולאחר פטירתה של האם יועברו הזכויות על-שמה של הבת. הבת נרתמה לעזור לאם, מכרה את ביתה, העבירה לאמה את הכספים שלהם נזקקה, עברה לגור עמה ואף שיפצה אותו בצורה מסיבית. עד ליום זה הבת מתגוררת בבית זה.

מנגד, האם כי כלל לא הייתה זקוקה לכספיה של הבת, שכן זכתה בכספי ביטוח החיים אחר מות בעלה, והמגורים של הבת בנחלה היו רק מטוב-ליבה של האם, ולכן היא רשאית להפסיקם בכל עת שתחפוץ. האם טענה כי בתה מכרה את ביתה שלה משום שהוא היה קטן, וכי השיפוץ שעשתה הבת בנחלה היה מיותר.

ההחלטה: השופט פליקס גורודצקי קיבל את טענותיה של הבת וקבע כי גרסתה של האם, שלפיה הבת מכרה את ביתה רק משום שהיה קטן, אינה הגיונית, כמו גם הטענה שהשיפוץ היה מיותר; והוא הוסיף וקבע כי עצם העובדה שהבת מתגוררת בנחלה למעלה מעשור, מלמדת כמאה עדים על כך שהייתה הסכמה מפורשת בין האם לבין הבת שלפיה הבת תתגורר בנחלה עד לאחר מותה של האם, בדיוק כפי שטענה הבת.

אף שלפי החוק כל עסקה במקרקעין חייבת להיות מגובה במסמך כתוב, בית המשפט קבע כי במקרה הספציפי הזה, מכיוון שהיה הסכם בעל-פה, ניתן להסתמך עליו ממש כאילו היה נחתם הסכם בכתב בין הצדדים.

פרשנות: יחסים בתוך המשפחה הם בגדר יחסים מיוחדים. לא מצופה מאם ובתה המצויות בקשר טוב לחתום ביניהן על חוזה כתוב, וניתן בהחלט ללמוד מהעובדות על ההסכם שנרקם ביניהן בעל-פה באופן שיינתן לו תוקף משפטי כאילו נכתב ונחתם כדין.

עוד ניתן ללמוד מפסק הדין על הגמישות והייחודיות של היחסים המשפטיים בתוך המשפחה, שכן בסופו של דבר בית המשפט מאמץ את הגרסה העובדתית שנשמעת לו הכי נכונה ואמינה, והוא מעניק לה את התוקף המשפטי המלא, תוך שהוא מוותר על דרישות פורמליות רק משום שמדובר במשפחה.

תלה"מ 22336-10-17 א’ נ’ א’ ואח’

הכותבים הם שותפים מייסדים במשרד הופמן, פרידנברג המתמחה בדיני משפחה וירושה