"משרת קבע שיוצא לפנסיה יקבל פי שישה או שבעה מעובד הייטק"

גרסאות סותרות בין צה"ל והאוצר בשאלה גובה הפנסיה שמקבלים משרתי הקבע בצה"ל. על-פי נתונים שהציג היום (ד') צה"ל בוועדה לביקורת המדינה גובה הפנסיה שמקבל משרת קבע שיוצא לפנסיה עומד על כ-18 אלף שקל בעוד שלפי האוצר פנסיה ממוצעת מגיעה ל-19,884 שקל. נציג היועץ הכספי לרמטכ"ל אמר בדיון כי אין בין הצדדים מחלוקת עובדתית וכי הפערים נובעים מפרשנות שונה של הצבא שאינו מחשיב בשכר תוספות מסויימות. במסגרת הסכם כחלון-יעלון התחייב הצבא להקטין את גובה הפנסיה הממוצעת לפורשים ל-12 אלף שקלים עד 2025, באמצעות הקדמת גיל הפרישה מצה"ל ל-43. העלות התקציבית הכוללת של תשלומי הפנסיה של אנשי הקבע מגיעה כיום ל-7.9 מיליארד שקל שמתוכה 1.1 מיליארד שקל מקורם בהגדלת הרמטכ"ל תוספת לפנסיה ששאלת חוקיותה מונחת לפתחו של בג"ץ.

טלי אוברמן רכזת ביטחון ביחידת הממונה על השכר באוצר ציינה כי שווי חבילת הפנסיה של משרת קבע הפורש לגמלאות מגיע ל-8 מיליון שקל, בערכים לא-מהוונים, אך לדבריה הפנסיה איננה שיקול רלבנטי עבור קצינים צעירים רבים שעוזבים את הצבא בשנות ה-20 לחייהם. לדבריה "פונים אלינו אנשי צבא בעיקר במערך הטכנולוגיה והמודיעין ואומרים לנו זה לא עובד, זה לא משרת את הצרכים שלנו. אנחנו לחלוטין תומכים בלשים את הכסף בשכר ולא בפנסיה. לצערי ראשי הצבא לא רואים איתנו עין בעין למרות שהרבה קולות בתוך הצבא מסכימים איתנו".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ עופר שלח(יש עתיד) אמר לנציגי צה"ל שנכחו בישיבה "אתם מדברים ובצדק על התנאים המיוחדים של שירות הקבע, את האפשרות לפטר וכן הלאה. ההטבה הפנסיונית שמקבל משרת הקבע שהוא יוצא לגמלאות היא אדירה. הזכרת את עובדי ההייטק אני יכול לחשב את החיסכון הפנסיוני של מי שייצא לפנסיה בגיל 42 ויקבל פנסיית גישור של 12 אלף שקל לחודש עד גיל 67 ואח"כ תיכנס הפנסיה הצוברת. אני אומר לך שזה פי 6 או 7 ממי שעבד הייטק עד גיל 42 או 43 ואז מצא את עצמו בלי עבודה - ויש הרבה אנשים כאלה. ראש אכ"א מוטי אלמוז אמר בתגובה כי "יש כל מיני זויות להציג את התמונה הזאת. הנתונים שאנחנו מחזיקים ביחס לשכר, לא כל הדברים הם פי 6 ו-7".

בדיון בוועדה לביקורת המדינה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה עופר שלח אמר כי זה "פשע שלטוני שבמשך ארבע השנים שחלפו מאז הסכם כחלון יעלון ההסכם הזה לא תוקן וכולם יודעים שהמספרים לא מתכנסים". שלח התכוון למתווה שסוכם בהסכם כחלון יעלון בשנת 2016 - שאמור להסתיים בשנת 2025. בין היתר התברר כי העובדה שהתקנות שאמורות להסדיר את פנסיית הגישור תקועות כבר ארבע שנים בגלל מחלוקות בין האוצר לצה"ל. בשל המחלוקת קבע המשנה ליועץ למשפטי לממשלה רז ניזרי כי צה"ל ישלם באופן עצמאי את הפנסיה כמקדמות והבטיח כי הגמלאים לא יידרשו להחזיר אותן בעתיד אם יתברר שהם זכאים לסכום נמוך יותר.

עו"ד צחי סעד ממשרד מבקר המדינה העיר בפתח הדיון כי בין צה"ל לאוצר יש עדיין מחלוקת בשאלה האם יש לרמטכ"ל סמכות להגדיל את הפנסיות של יוצאי הקבע. המלצת המבקר היא להביא את הנושא להכרעת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון. בנוסף לא הותקנו עד היום תקנות שמסדירות את פנסיית הגישור שמשולמת ליוצאים לגמלאות ממועד פרישתם מהצבא ועד שהם מגיעים לגיל הפנסיה. לפי החוק הייתה חקיקת התקנות אמורה להתסיים ב-2017, אך הנושא נמצא כעת לקראת דיון בבג"צ לאחר שהניסיונות לפתור את המחלוקת באמצעות פרקליט המדינה הקודם שי ניצן לא צלחו. לדברי סעד, העובדה שקצינים שפורשים היום מהצבא מקבלים פנסיית גישור שלא מכוח תקנות חושפת אותם לאפשרות שיידרשו בעתיד להחזיר כספים למדינה. ראש אכ"א האלוף מוטי אלמוז אמר בדיון בהתייחס למבוי הסתום בחקיקת התקנות כי "אנחנו בסוג של הקפאת מצב של שנתיים ועוד שנתיים. השיח לא התקדם בשום מקום. כשסוגיות שסוכמו נפתחות מחדש אתה לא מתקדם. צריך לסכם על גובה הפנסיה הממוצעת צריך לדבר על ההגדלות ובינתיים אנחנו כותבים תשובות לבית המשפט".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פעל ופועל בשקיפות וע"פ חוק. כל ניסיון לטעון אחרת מטעה את הציבור. צה״ל מימש בשנים האחרונות רפורמות מרחיקות לכת וצעדי התייעלות רבים בתחום כוח האדם והגמלאות, באופן ייחודי ביחס למשק הציבורי. הנושאים הנדונים בדוח המבקר מצויים במחלוקת מקצועית בין צה"ל לבין משרד האוצר.

"פעולות צה"ל בנושאים אליהם התייחס דוח הביקורת נעשות כדין, ואף משרד מבקר המדינה לא הצביע על כל ליקוי חוקי בעשיית צהל". צה"ל ימשיך לעמוד על זכויות משרתי הקבע, המגיעות להם בזכות ובדין, המבצעים שירות משמעותי ומורכב, לילות וימים, בשגרה ובחירום, מתוך שליחות ומחויבות לבטחון המדינה. צה"ל ימשיך לפעול על מנת להגיע להסכמה בשיח בין המשרדים."