רוזן: שרשרת כשלים בהתנהלות הפרקליטות בפרשת איקיוטק

נציב תלונות הציבור על הפרקליטות מותח ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות בטיפול בתיק איקיוטק: הטיפול בתיק נמשך באופן לא סביר, המתלוננים לא עודכנו בהחלטת הפרקליטות לגנוז את התיק נגד אחד החשודים בפרשה, ולא תועד כהלכה השימוע שנערך לו

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות / צילום: תמר מצפי
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות / צילום: תמר מצפי

נציב תלונות הציבור על הפרקליטות (מייצגי המדינה בערכאות), השופט בדימוס דוד רוזן, מותח ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות בטיפול בתיק פרשת איקיוטק.

פרשת איקיוטק היא פרשייה שהתפרסמה לראשונה בשנת 2013, בה חברת איקיוטק וחברות נוספות שקשורות אליה דרשו תשלום מאלפי אזרחים על שירותי תוכן משנים קודמות.

רוזן פרסם היום (ב') תמצית החלטה ובה ביקורת על התנהלות הפרקליטות בפרשת ההונאה רחבת-ההיקף. מההחלטה עולה כי הטיפול בתיק נמשך באופן שאינו סביר (למעלה מחמש שנים), המתלוננים לא עודכנו בהחלטת הפרקליטות לגנוז את תיק החקירה נגד אחד החשודים בפרשה, וכן לא תועד כהלכה השימוע שנערך לו.

תיק אקיוטק עורר כזכור סערה ציבורית גדולה. במסגרת התיק נחקר חשד כי בוצעו לכאורה עבירות במיליוני שקלים כלפי אלפי מתלוננים.

בעקבות הימשכות ההליכים וסגירת התיק כנגד אחד החשודים, הוגשו מספר תלונות שונות, בזמנים שונים, לנציבות התלונות על מייצגי המדינה בערכאות. בירור התלונות העלה כי נפלו פגמים באופן טיפול הפרקליטות בתיק, ואלה עיקרם:

 הימשכות ההליכים:

לדברי הנציב רוזן, התיק הועבר לפרקליטות בנובמבר 2013 והיה מצוי בטיפולה למעלה מחמש שנים וחצי, מתוכן שנתיים וחצי בהשלמות חקירה במשטרה. הפרקליטות מסרה בתגובה לנציב כי מדובר בתיק מורכב וסבוך שהצריך השלמות חקירה רבות וארוכות.

הנציב רוזן קבע בהחלטתו כי "מדובר בהימשכות הליכים שאינה סבירה, ויש בה כדי לפגוע פגיעה לא מבוטלת בהליכים המשפטיים עליהם יוחלט בסופו של יום, ולא פחות חשוב, לפגוע באמון הציבור ברשויות החוק".

נציין כי החלטת הנציב בנוגע להימשכות ההליכים בתיק זה ניתנה לפני כשנה.

אי-עדכון המתלוננים בדבר גניזת התיק:

לטענת הפרקליטות, לא נשלחה הודעת עדכון למתלוננים, משום שעניינו של אחד החשודים בפרשה טרם הוכרע, ולאור ריבוי המתלוננים בתיק, הפרקליטות מצאה לעדכנם רק לאחר קבלת ההחלטה בעניינם של כל החשודים בפרשה.

הנציב דחה טענה זו וקבע: "הימנעות מעדכון המתלוננים יש בה כדי לפגוע בזכותם המעוגנת בחוק להגיש ערר על החלטת הסגירה בזמן אמת".

הנציב הביא נושא זה בפני המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) על-מנת לתקן את המצב הקיים.

היעדר תיעוד ההחלטה בשימוע:

בבירור התלונה עלה כי השימוע שנערך לחשוד תועד באופן הלוקה בחסר. כך, למשל, התרשומת נרשמה בכתב-יד קשה לקריאה, ונעדרו ממנה פרטים רבים ומהותיים. כמו כן, לא ניתן היה ללמוד ממנה על מועד עריכת הרישום, הנוכחים בשימוע, הסיכום ו/או ההחלטה שנתקבלה ותמצית נימוקיה, הגורם המחליט ומועד קבלת ההחלטה, שמו וחתימתו של עורך הרישום והנחיות לגבי המשך הטיפול בתיק.

בעניין זה קבע הנציב כי "החובה לרשום ולתעד את הליך השימוע בעלת חשיבות רבה, הן לשם סיוע בעבודת הפרקליט והן למערכת כולה, אך לא רק, כי אם גם, על-מנת שתתאפשר בקרה פנימית וחיצונית".

עוד הוסיף רוזן כי  מדובר בכשל חמור שאין להשלים עמו, וכי "יש בהתנהלות זו כדי להעמיד את המעוניין להשיג ולערור על ההחלטה לסגור את התיק בעקבות השימוע, בפני שוקת שבורה".

עוד מציין רוזן כי בירור התלונה הציף שאלה עקרונית שעניינה מסירת עיקרי נימוקי החלטת השימוע למתלוננים. "כיום שיטת העבודה בפרקליטות היא לא למסור את עיקרי נימוקי החלטת השימוע". בתגובתה מסרה הפרקליטות כי הטלת החובה כאמור תהווה נטל בלתי סביר, שאין לה מקום.

הנציב מציין בהחלטתו כי מדובר במידע מהותי עבור מתלונן שירצה להגיש ערר על ההחלטה, ועל כן חובה על הפרקליטות לעשות כן. עוד הוא ציין כי בעבר קיבלה הפרקליטות את המלצת הנציב למסור למתלונן, המבקש לערור על החלטה לסגירת תיק, את עיקרי הנימוקים להחלטה בכתב. בעקבות ההמלצה תוקנו הנחיות פרקליט המדינה העוסקות בכך, והדברים יפים גם לעניין זה.

הנציב המליץ למשנה לפרקליט המדינה לעשות כל שבכוחו על-מנת שתיושם הנחיית פרקליט המדינה, כך שעיקרי החלטת סגירת התיק יימסרו בכתב למתלוננים. 

שורה ארוכה  של תביעות 

פרשת איקיוטק המפורסמת עלתה לכותרות ב-2013, כאשר החברה שיגרה למאות אלפי לקוחות דרישות לפירעון חובות שצברו לכאורה בעת שהצטרפו לשירותי תוכן לפני שנים (ולפעמים בגילאי ינקות). ב-2015 המשיכה הפרשה לעלות לכותרות, כאשר החברה ובעליה, בן אופק, כיכבו בבתי המשפט. שורה ארוכה של תביעות התנהלו - לעתים הלקוחות תבעו את איקיוטק, ולעתים ההפך. ברבות מהתביעות החברה הפסידה, ונפסק כי תשלם אלפי שקלים.

באוגוסט 2017 הגיע "מסע הגבייה" הידוע לשמצה של ספקית התוכן לסלולר איקיוטק והפיאסקו שהגיע בעקבותיו - שכלל דיונים בכנסת וחקירה פלילית - לשלב כתבי האישום, בכפוף לשימוע. פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הודיעה אז לבן אופק ועו"ד נועם קוריס כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

באוקטובר האחרון הוחלט לסגור את התיק נגד עו"ד קוריס. החלטה בעניינו של אופק טרם התקבלה. 

"הפרקליטות כושלת בתפקידה" 

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) מסר בתגובה: "עם חשיפת הפרשה, בהיותי חבר כנסת לפני 6 שנים, עסקתי רבות בכדי למצות הדין עם האחראיים בחברת אקיוטק, שפגעו נפשית וכלכלית בעשרות אלפי אזרחים.

"הידיעה היום אכזבה אותי. זו בושה שבמדינה מתוקנת, בה מצופה ממערכת המשפט להעמיד את הצדק על כנו, אנו רואים כיצד הפרקליטות כושלת בתפקידה, כשהנפגעים העיקריים הם אזרחי המדינה.

"לא אשתוק - אני רואה עצמי מחויב לסיים את ההליך אותו התחלתי. אפנה במיידית ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, בדרישה לקיים דיון דחוף בנוכחות כלל הגורמים הרלוונטיים לקבלת תשובות והבהרות. בנוסף, אגיש הצעה דחופה לסדר, בכדי לעלות את המחדל על סדר יומה של הכנסת, תוך כוונה שהצדק ייעשה ובהקדם".