מצרים | ניתוח

הנילוס הכחול, שעון החול האוזל והקו הפייסני החדש של א-סיסי

המו"מ בין אתיופיה למצרים על מי הנילוס הופסק בשבוע שעבר • ראש ממשלת אתיופיה אמר כי המהלך בלתי נמנע והוא יקרה גם ללא הסכם • מדוע נשיא מצרים נוקט בקו פייסני?

בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019   / צילום: Tiksa Negeri, רויטרס
בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019 / צילום: Tiksa Negeri, רויטרס

בעוד כשבוע אמורה אתיופיה להטות את מי הנילוס הכחול הנובע באדמתה, אל אגם המלאכותי שבנתה לפני הסכר ההידרואלקטרי הענק שבנתה במשך כעשר שנים. האגם אמור להכיל 74 מיליארד מטרים מעוכבים של מים. תפוקת החשמל אמורה להיות 6.45 ג'יגוואט, החיונית במיוחד לאתיופיה שבה רק רבע מהאוכלוסייה מחובר לחשמל. המיזם נחשב לגדול מסוגו באפריקה כולה. לא בכדי שמו "סכר התחיה הגדולה של אתיופיה" - ונתלות בו תקוות ענק לקידומה של המדינה ושל כמה ממדינות האזור, שלהן הובטח כי יוכלו לקבל מתפוקת החשמל שלו.

אלא שמצרים התלויה באופן מוחלט במי הנילוס המגיעים אליה ממעמקי אפריקה, לא נתנה את הסכמתה לבנייה שנעשתה בחסות חילופי השלטון והמצב הפוליטי הרעוע שהתייצב רק לאחר עלייתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון.

"התקדמות מעטה"

למרות ניסיון תיווך של האו"ם, ארצות הברית והבנק העולמי שמימן חלק מהמיזם, פגישת פסגה מתוכננת של ראשי מצרים, אתיופיה וסודאן, לא יצאה אל הפועל. בשבועות האחרונים התנהל משא ומתן באמצעות שיחות וידאו, אך בשבוע שעבר הוא נפסק.

שר המים המצרי מוחמד עבדל עאטי הודיע עם הפסקת השיחות כי הושגה התקדמות מועטה בלבד וכי אתיופיה מסרבת להתחייב לסעיפים המבוססים על החוק הבינלאומי בנוגע לשימוש במים לאורך הדרך, וזכויות המדינות השוכנות לחופי הנהר. בין השאר מדובר על קביעת כמות מינימום של מים שתמשיך בכל מצב לזרום במורד הנהר, וכן הסכמה מצרית לכל צעד משמעותי בנוגע לכך.

ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, שבעבר הכריז על נכונות לצאת למלחמה על זכויות ארצו לבניית הסכר, אמר בשבוע שעבר, כי שלב מילוי האגם המלאכותי בלתי נמנע והוא יקרה עם הסכם או בלעדיו. בעקבות הדברים, פנתה מצרים למועצת הביטחון של האו"ם בדרישה כי תתערב.

מבינים את אתיופיה

בינתיים, דווקא הנשיא א-סיסי הפתיע בטון מפויס בהתייחסו לסוגיה ביום שבת. "אנו מחויבים לפתרון דיפלומטי של הסוגיה, כפי שהצהרנו בפנייתנו למועצת הביטחון של האו"ם ולמוסדות הבינלאומיים האחרים. יש לחדש את המשא ומתן לאלתר, לקדם אותו במרץ, ולהגיע להסכם שיהיה מקובל ונכון לכל הצדדים. אנו מבינים את חשיבות הסכר לאתיופיה, אך על האתיופים להבין כי הנילוס הוא עורק החיים של מצרים".

לקו הפייסני הזה יש כמה הסברים - האחד, אין דרך אחרת לפתור את המשבר, והפתרון הצבאי, אף שהועלה בעבר על ידי שני הצדדים, לא באמת ישים, והשלכותיו הרסניות. ההסבר השני, קשור לחזית אחרת שבה מעורבת מצריים, מלחמת האזרחים בלוב. שם תומכת מצריים בכוחותיו של הגנרל ח'ליפה ח'פתר מול מה שמכונה "ממשלת ההסכמה הלאומית" הנתמכת על ידי קטאר האחים המוסלמים, ובעיקר טורקיה, יריבתה הגדולה של מצריים.

א-סיסי הודיע ביום שישי כי הורה לצבא מצרים להיכנס לכוננות גבוהה, על רקע הגעת חיל משלוח טורקי נוסף ללוב, והתגברות הקרבות שם. בד בבד הוא דרש לכנס את הליגה הערבית לדון בהתערבות הטורקית בלוב, ובצורך לאחד כוחות נגדה. משמע, הכוח הצבאי המצרי יהיה עסוק במקומות אחרים.

לפי פרסומים במצריים, א-סיסי שוחח עם גורמים אמריקניים בכירים על סוגיית הסכר, והצפי הוא כי בשבועיים הקרובים הם יכנסו שוב לעובי הקורה וינסו ללחוץ על אתיופיה להגעה להסכם, על בסיס ההסכם שכבר הוכן במהלך החורף, עם שיפורים שישכנעו את אביי אחמד לחתום עליו.