בזק | ניתוח

רודב שוב עוזב, וסרצ'לייט מבססת את שליטתה בבזק

יו"ר בזק שלמה רודב עוזב את החברה לאחר תקופה ארוכה שהוא ובעלת השליטה האמריקאית נמצאים במסלול התנגשות • החיכוכים הקטנים הפכו למשבר, כשרודב מנע שינויים בתקנון שיבצרו את שליטת סרצ’לייט • רודב ייזכר כמי שייצב את החברה בעידן שאחרי אלוביץ'

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי
שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

כל מי שעיניו בראשו יכול היה לצפות שקרב היום שהיחסים בין יו"ר דירקטוריון בזק שלמה רודב לבין בעלת השליטה סרצ'לייט ודוד פורר, שותפה הישראלי, יעלו על שרטון.

אחד הגורמים שמפחיתים את אלמנט ההפתעה הוא ההיסטוריה של רודב עם בעלי שליטה בעשור האחרון. רודב הוא  איש מקצוע מוערך, שסיים את יחסיו עם החברות שבראשן עמד בסימן משבר. החל מבזק בסיבוב הראשון לאחר כניסתו של שאול אלוביץ' (2007-2010), המשך בתנובה (2011-2012) עם בעלת השליטה אייפקס, אחר כך פרטנר (2013) עם קבוצת סבן וכלה עכשיו עם סרצ'לייט בסיבוב השני שלו בבזק. רודב מסיים בטונים צורמים.

רודב נחשב למנהל עם פתיל קצר, ואת זה מכירים היטב כל מי שעבדו איתו. הוא גם איש מקצוע קפדן, שמכיר את שוק הטלקום היטב. הוא איש אמיד ומבוסס (מבעלי השליטה בקרור אחזקות) והיציאה שלו למחוזות מחוץ לעסקיו האישיים נתפסת כאתגר בשבילו. רודב צבר מוניטין כמנהל שאוהב לייצר סדר וארגון וכשחברות נמצאות במשבר הוא במיטבו - בשיקומן והחזרתן למסלול. זו הסיבה שהמשקיעים בשוק ההון מעריכים אותו ונותנים לו קרדיט. 

אחד הדברים הראשונים שהבטיח רודב באפריל 2018, כשנכנס לתפקיד יו"ר דירקטוריון בזק, היה החזרת הממשל התאגידי בקבוצה והוא עשה זאת ביד רמה. 

הקרב על התקנון

הסיבה לעזיבה שלו כעת נובעת מהמתיחות שנוצרה בחודשים האחרונים בינו לבין בעלת השליטה סרצ'לייט. האחרונה סמכה את ידיה על רודב והאמינה שהם מסונכרנים, אלא שסרצ'לייט הופתעה לגלות לאורך החודשים האחרונים סימני עצמאות מצד דירקטוריון בזק ומצד רודב, שהביכו אותה פעם אחר פעם. בשיא המתיחות הרגישו בסרצ'לייט שמהלכים שרודב עושה מנטרלים את יכולת השליטה שלה. 

המהלך הבולט הוא החלטתו של רודב להקים ועדה של הדירקטוריון, בראשות הדירקטור אמנון דיק, במטרה לבחון המלצה בנושא שינוי התקנון, שאמורה הייתה להעלות לאישור האסיפה הכללית. בוועדה כיהנו בנוסף לדיק הדירקטורים החיצוניים עדית לוצקי וזאב וומברנד. הוועדה גייסה את פרופ' אסף חמדני כדי שייתן לה חוות דעת בסוגיה הקשורה לתקנון החברה ולדיני חברות. מדובר באירוע חריג מבחינת בעלי שליטה, שלא היו מודעים ולא היו שותפים למהלך. הנושא של תיקון תקנון הוא עניין של בעלי המניות ושל האסיפה הכללית ולגישת סרצ'לייט - לדירקטוריון אין סמכות להתערב בכך.

משרד התקשורת היה זה שדרש מבזק לתקן את התקנון לטובת הבטחת השליטה של סרצ'לייט והמעמד הישראלי של בזק. מדובר באירוע יותר טכני מאשר מהותי, אבל במשרד התקשורת התנו את היתר השליטה בתיקון התקנון.לפי חוק התקשורת, חייב להיות גרעין שליטה בבזק. אם חייב להיות גרעין שליטה, אז כדי שבעלי השליטה יעמדו בהיתר השליטה - מתחייב סיוע של החברה או הדירקטוריון לעניין כי זו הייתה דרישת המשרד. 

לגישת סרצ'לייט, חמדני נתן חוות דעת מאוד קיצונית ובהסתמך על חוות הדעת שלו המליצה הוועדה לבעלי המניות לא לבצע את התיקון בתקנון, בטענה שהוא עשוי להיות בלתי חוקי. המצביעים באסיפה הלכו עם רודב ודחו את שינוי התקנון.

מבחינת סרצ'לייט ההמלצה לא לשנות את התקנון הייתה קריאת תיגר על שליטתם בבזק. יתירה מכך, מבחינתם היה מדובר ברצון של הדירקטוריון לשמר את עצמאותו, כפי שהיה בתקופת אי הוודאות והמו"מ בין בעלי המניות בביקום, בעלת השליטה בבזק, לבין המשקיעים שגילו עניין בחברה.

מניית בזק בימי רודב פיגרה אחר המדד
 מניית בזק בימי רודב פיגרה אחר המדד

התגרות במשרד התקשורת?

 סרצ'לייט (יחד עם דוד פורר) הפכה לבעלת שליטה בדצמבר 2019 כשרכשה את השליטה בביקום. העסקה בוצעה כך שסרצ'לייט רכשה 52% מביקום מידי אינטרנט זהב והזרימה הון כנגד מניות נוספות, בסה"כ 630 מיליון שקל עבור 60.12% לסרצ'לייט ו-11.39% לפורר. נכון לאתמול שווי המניות שלהם הוא כ-708 מיליון שקל.

בתחילת הדרך לא הייתה לסרצ'לייט כוונה להחליף את רודב. בחברה סברו שהוא שיהיה נאמן וירצה לשתף פעולה למיסוד השליטה שלהם - בהתאם להוראות המשרד. הם לא ראו בכך טובה אישית או מחווה מצידו, אלא התחייבות שהחברה קיבלה מול המשרד, שהוא היה מודע לה.

המהלך שעבר באסיפה הכללית ואשר לא איפשר תיקון התקנון, העמיד את סרצ'לייט כמתגרה במשרד התקשורת ולקרן אמריקאית בעלת מוניטין זה לא משהו שהיא יכולה לחיות איתו.

סרצ'לייט, באמצעות ביקום, אמרה בצורה מאוד ברורה את עמדתה וקראה לדירקטוריון שלא להתערב. יתר על כן, דירקטוריון בזק בראשות רודב גרם לסרצ'לייט מבוכה גדולה כאשר קיים את ישיבת הדירקטוריון שדנה בהמלצות דיק ובעמדת ביקום לקראת האסיפה הכללית. באמצעות חוות דעת חיצונית שקיבל מהיועץ המשפטי של דירקטוריון בזק, עו"ד אודי אפרון ממשרד מ. פירון ושות', אילץ רודב את הדירקטורים מטעם ביקום לצאת מהישיבה בטענה שיש להם עניין אישי בהחלטה.

מבחינת ביקום שינוי התקנון לפי דרישת משרד התקשורת הוא דבר מיותר, משום שמדובר בשינויים שמופיעים כבר בצו התקשורת, אך הם לא הבינו לרגע אחד שמדובר באירוע שיכול לעורר מאבק שליטה מול הדירקטוריון.

לדברי מומחים, הפער המרכזי בין הצדדים הוא שהדירקטוריון חושב שלא צריך להיות בעל שליטה בבזק, שזו עמדה שכמובן מאד נוחה לו. משמעות הדבר היא שהדירקטוריון יכול להיות בעל שליטה. סרצ'לייט טוענת שאם לא היה צריך היתר שליטה - לא היינו עוברים את כל התהליך הזה.

שינוי התקנון הוא אקט טכני שקובע שלושה דברים. הראשון, שבזק צריכה לדווח למשרד התקשורת על החזקות חורגות כפי שמופיע בצו התקשורת. המשרד רצה שהדבר יופיע גם בתקנון החברה. שנית, שבזק תדווח למשרד התקשורת על בעלי עניין מעל ל-5% אחזקה. גם זה מופיע בצו התקשורת, והמשרד רוצה שזה יהיה גם בתקנון. שלישית, שלא תשונה שיטת המינוי של הדירקטורים בלי אישור של משרד התקשורת.

מבחינה תאורטית אי-שינוי התקנון והשארת הכוח אצל רודב הייתה יכולה להוביל אותו למצב שהוא יכול למנות עוד דירקטורים חיצוניים ולהעמיד את סרצ'לייט במיעוט בדירקטוריון.

המאבק על השינוי בתקנון היה השיא, אבל לכל אורך העבודה המשותפת התגלו לא מעט חיכוכים בין הצדדים. למשל אחד האירועים הקטנים אך המטרידים, היה הסירוב של רודב לתרגם פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון לאנגלית עבור ביקום. הוא לא היה מוכן שבזק תממן את התרגום.

תקופה של שינויים מבניים

השנתיים האחרונות של רודב בבזק ייזכרו לא רק בגלל החיכוכים שלו עם סרצ'לייט. רודב ייזכר בעיקר בזכות המהלך שהוביל לאיחוד התפעולי של החברות בנות פלאפון בזק בינלאומי ו-יס. זה היה הבייבי של רודב והוא האמין שהאיחוד הוא שלב בדרך לביטול ההפרדה המבנית בקבוצה באופן גורף. הוא לא הסכים למהלך מצומצם יותר של איחוד בין בזק בינלאומי ויס, והלך על המהלך הגדול ומעורר המחלוקת של איחוד תפעולי גם עם פלאפון, למרות שהאחרונה נתפסת כלא שייכת.

רודב בזכות הנחישות שלו הוביל את המהלך, למרות חוסר ההתלהבות המשווע בחברות עצמן ולמרות חילוקי דעות קשים מול ועדי העובדים. בסופו של דבר המהלך בעיקר מחזק את יס, שהחלה להשתקם אחרי תקופה קשה מאוד בגלל התחרות הקשה בתחום. בנוסף, רודב הוביל מחיקות גדולות בשווין של החברות בנות, במטרה לנקות שולחן ולהתחיל דרך חדשה ללא גיבנות. מהבחינה הזו לרודב אין מתחרים.

רודב גם תוגמל יפה בשנתיים שלו בבזק: עלות שכר של 2.575 מיליון שקל עבור 75% משרה בשנת 2018, ועלות שכר של 2.4 מיליון שקל עבור 75% משרה ב-2019. בזק כקבוצה נוהלה על ידו ביד רמה, והחזיר את אמון המשקיעים בחברה אחרי תקופת הבעלות של שאול אלוביץ', המשבר הקשה שעברה, חקירות הרשות לניירות ערך ופרשת 4000. זהו הישג חשוב שרשום על שמו שלא במהרה יישכח.