הפס הרחב לא נחטף: מספר מנויי שירותי הסיבים האופטיים נחשף

מאז נכנס שר התקשורת החדש יועז הנדל לתפקידו, הוא אינו מפסיק לדבר על הצורך בפרישת סיבים אופטיים בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה. אתמול (ג') אף טרח השר ונסע לטקס השקת סיבים אופטיים של פרטנר בעיר אילת.

לפרויקט הסיבים הראשון שהושק בישראל מלאו כבר למעלה משש שנים, וגם הפרויקטים הנוספים, של פרטנר וסלקום, הם בני מספר שנים. למרות זאת, באופן מפתיע, אחד הנתונים השמורים ביותר בקרב חברות התקשורת הפורשות סיבים בישראל הוא כמות המנויים שהצטרפו לשירותי הפס הרחב על גבם.

ע"פ נתונים שהגיעו לידי "גלובס", היקף ההצטרפות המצרפי לכלל החברות הפורשות סיבים עומד כיום על כ-160 אלף מנויים בלבד. לפרטנר הצטרפו פחות ממאה אלף מנויים, ולסלקום ואנלימיטד הצטרפו עשרות אלפי לקוחות בודדים כל אחת. כלל החברות משקיעות מאמצי שיווק אדירים בהחדרת הסיבים, ודאי ביחס למשאביהן המדולדלים, והשירותים על גבי סיבים מוצעים במחירים מגוחכים.

כאמור, חברת אנלימיטד (IBC) החלה בפרישת הסיבים כבר ב-2014, פרטנר הצטרפה אליה לפני כשלוש וחצי שנים, וסלקום מיד אח"כ. כל אחת מהחברות השקיעה עד כה מאות מליוני שקלים בפריסה. ע"פ הערכות זהירות, היקף ההשקעה המצרפי של שלושת החברות כבר מזמן חצה את רף המיליארד שקל, כשבפרטנר לבדה נאמד היקף ההשקעה בקרוב לחצי מיליארד שקל.

החברות כולן מתגאות בהיקפי הפריסה הרחבים שלהן. כך למשל מתגאה פרטנר בפרישה ללמעלה מ-625 אלף משקי בית, וסלקום ואנלימיטד מדווחות שרשת הסיבים שלהן הגיעה כבר למאות אלפי משקי בית. בניגוד לנתוני הפריסה המוצגים בגאווה רבה, אף אחת מהחברות לא מדווחת על כמות המנויים שהצטרפו לשירותי הסיבים שלה, וכולן מקפידות לשמור על נתון זה כסוד שמור. אפילו חברת פרטנר המקפידה ליחצ"ן כל מהלך, ואפילו השולי ביותר, מתעקשת לשמור את נתוני ההצטרפות בסוד כמוס.

ואולם, החברות נדרשות לדווח למשרד התקשורת על כמות המנויים שהתחברו לשירותי הסיבים, ועל פי דיווחים אלו התמונה המצטיירת עגומה למדי. במשרד התקשורת קיימת אכזבה רבה מנתוני ההצטרפות, במיוחד כאשר רף הצפיות היה גבוה במיוחד, והמשרד טרח להסיר בכח רב כל מכשול אפשרי, וקבע במסגרת השוק הסיטונאי מחירי שימוש אטרקטיביים בתשתיות בזק עבור החברות הפורשות - מה שאכן גרם להן ובעיקר לפרטנר להיכנס בעוצמה לתחום.

פרטנר, למשל, מציעה את שירותי הסיבים במחירים הנמוכים משירותים הניתנים על רשת הנחושת בשוק הסיטונאי, ומציעה מבצעי הצטרפות המגיעים לעיתים לעד כדי 30-50 שקל לחודש. החברות מפעילות מערכי DOOR TO DOOR המגיעים לכל בניין בהן הן פרו סיבים, ועוברות דייר דייר, ומציעות לו להצטרף. בחלק מהבניינים מדווחים כבר שמאמצי השיווק של החברות הפכו למטרד, כאשר לעיתים לקוח מקבל חמש או עשר פניות.

תופעה נוספת היא שהחברות מגיעות לאותם הבניינים ממש, בדרך כלל בניינים מרובי דירות, והרבה פעמים לקוחות המצטרפים לחברה אחת נוטשים את הסיבים של החברה האחרת. גם בבזק שומרים את הקלפים קרוב לחזה ואינם חושפים את תכניות החברה בעניין, אבל גם שם מודים שאחד האתגרים בפרויקט הסיבים הוא לשכנע לקוח הנהנה מגלישה בקצב של 100 או 200 מגה (בקרוב) לעבור לסיב אופטי, פשוט מכיוון שהלקוח הממוצע לא תמיד מבין או נזקק ליותר מכך.

הקורונה שינתה את התפיסה בהקשר הזה בגלל הבעיות שהתגלו אצל ספקיות האינטרנט ולכן צפוי גידול בביקוש לקצב גלישה מהיר, אך ללא ספק נתוני ההצטרפות עד כה מראים שהציבור עדיין מתלבט.

על פי הנתונים שהמשרד פרסם בעבר, ב-2018 היו בישראל 2% בלבד מחוברים לסיבים אופטיים, ב-2019 המספר קפץ ל-4.8%, וכעת הוא עומד בערך על 7-6%. נתונים אלה מעמידים את ישראל במקום מאד לא טוב בהשוואה לעולם, ושר התקשורת יועז הנדל מבין שזו המשימה הראשונה והחשובה ביותר שהוא צריך להתמודד איתה.