עתירה לבג"ץ: בטלו את חיפוש הגז והנפט מול חופי מרכז הארץ

החברה להגנת הטבע הגישה הבוקר עתירה לבג"ץ נגד משרד האנרגיה וחברת אנרג'יאן, בדרישה לבטל את האישור לחיפושי גז ונפט באזור הימי "הפרעת פלמחים". לפי החברה להגנת הטבע, האישורים שניתנו על ידי משרד האנרגיה, הונפקו עבור חיפוש בשטח ימי של כ-600 קמ"ר, למרות שמדובר באתר טבע "מופלא, עשיר ומשגשג, הכולל אלמוגים נדירים, דיונונים, כרישים, נביעות מתאן ייחודיות ובית גידול ורבייה למינים בסכנת הכחדה". השטח המדובר ממוקם בין חופי תל אביב לפלמחים בראשון לציון.

האישור לחברת אנרג'יאן הונפק למרות שמשרד האנרגיה עצמו קבע עוד בשנת 2016 שמדובר באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה ביותר. על פי העתירה, המשרד העניק את האישור, "מבלי שיידע את מועצת הנפט על חשיבותו ורגישותו של השטח ומבלי שהיו במועצה נציגים של המשרד להגנת הסביבה (ראוי לציין כי במשך יותר משנתיים, המשרד להגנת הסביבה נמנע מלהמליץ על נציגים מטעמו למועצת הנפט, ודיונים התקיימו מבלי נוכחות נציג מטעם המשרד, ש.א). ההחלטה לאשר חיפושי גז ונפט, בשטח שידועה ומוסכמת רמת הרגישות הסביבתית יוצאת הדופן שלו, היא בלתי סבירה באופן קיצוני. קידוחי גז ונפט הם זמניים, אבל בתי הגידול בהפרעת פלמחים, עשויים להיכחד לנצח". בנוסף, הליך החיפוש עצמו, איננו ידידותי לסביבה, ועשוי להוות סכנה עבור חיות הים באזור.

בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית בחברה להגנת הטבע, נכתב: "שלושים קילומטרים מערבה לחופינו, בתחום המים הכלכליים של ישראל, מצוי אתר טבע מופלא, שהתגלה רק בעשור האחרון, ובו בתי גידול נדירים של הים העמוק, עם חיים עשירים ומשגשגים, הכוללים אלמוגים נדירים, דיונונים, כרישים, נביעות מתאן ייחודיות, ומהווים אזור רבייה לטונה כחולת הסנפיר, המצויה בסכנת הכחדה. באתר זה, הקרוי 'הפרעת פלמחים' בשל אי סדירות גיאולוגית המצויה באזור, ישנם שטחים רגישים, שהוכרו כאזורים בעל רגישות סביבתית הגבוהה ביותר בסקר שהושלם לפני כ-6 שנים, והם גם סומנו בתכנית המרחב הימי של מינהל התכנון כאזורים המיועדים לשימור.

לא נותרה ברירה אלא לפנות לקבלת סעד מבית המשפט הנכבד

טרם העתירה לבג"ץ, פנתה החברה להגנת הטבע למשרד האנרגיה בניסיון למצות הליכים מול המשרד ובתקווה למצוא אוזן קשבת. בין השאר, התקיים שיח בין הצדדים באשר לסוגיות שבמחלוקת, כולל חלופת מכתבים ענפה ומספר פגישות. לאחר מספר חודשים, כאשר הבינה החברה להגנת הטבע כי משרד האנרגיה לא מתכוון להטות את ההחלטה להעניק רישיונות לחיפוש גז ונפט לחברת אנרג'יאן, לא נותרה ברירה אלא לפנות לקבלת סעד מבית המשפט הנכבד.

בחברה להגנת הטבע מציינים כי חיפוש והפקת נפט באזור זה, הן בשגרה, וחלילה בעת תקלה ודליפה, עלולים להוביל לפגיעה בלתי הפיכה באתר יוצא דופן בחשיבותו, ואף למחוק כליל ערכי טבע ייחודיים, בחלקם ברמה העולמית. בנוסף, הליך החיפוש עצמו - עוד לפני שהופק נפט או גז, גם הוא עלול לפגוע בחיות הים.

בדו"ח שכתב משרד האנרגיה בשנת 2016, נקבע כי צבי הים ליד חופי ישראל נמצאים בסכנה בשל פעילות חיפוש גז ונפט, וכי יש לנקוט באמצעי זהירות בכדי להגן עליהם. בדו"ח מצוין כי בכמה מקרים צבים נמצאו עם פגיעות הדף וייתכן שהדבר קשור לפעילות סיסמית לחיפוש נפט וגז. הצבים מושפעים בעיקר מסקרים ססמיים בהם רובי אוויר יורים גלי קול לעומק קרקעית הים ויוצרים "אפקט פיצוץ". באופן הזה, המומחים מזהים את תוכן הקרקעית, אך גלי הקול גורמים נזקי הדף לגופם של הצבים.

 אלמוגים בפלמחים / צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוני' חיפה

כל פעולה שתתבצע בעתיד בשטח על ידי אנרג'יאן, מצריכה ביצוע של סקר קרקע מקדים בטרם קידוח, כך שתוואי השטח והחיים הימיים יהיה ידוע מראש ויאפשר קבלת החלטה בהתאם לנתונים האקולוגיים באזור. השטח המוגדר כבית גידול, כאמור, איננו חולש על כל בלוק D בו יתבצע החיפוש. את הסקר עצמו, תבצע החברה לפי הנחיות שתקבל מהרגולטור - אך משרד האנרגיה עצמו לא הוא זה אשר יבצע את הבדיקה.

ואמנם, הרעש שנוצר במים בעת הליך החיפוש, שקול לפי "אדם טבע ודין" לכ- 225-220 דציבלים, עד כ-20 ק"מ ממקום האירוע. הדאגה ממהלך כזה הינה בעיקר לאזורי השרצה, לציפורים וליצורים מימיים כגון לווייתנים ודולפינים אשר משתמשים בגלי הקול כאמצעי תקשורת, ניווט ואמצעי לתפישת מזון. מחקרים אשר נעשו בנורבגיה העלו חשש לירידה של כ-45% מתפוקת הדיג של דגי בקלה בים הצפוני כתוצאה ממבחנים סיסמיים, סקרים סיסמיים נמצאו כמשפיעים על ביציות וזחלים כך ששמיעתם ובריאותם נפגעה. כתוצאה מכך הם חשופים יותר בקלות לטורפים או לחילופין לא הצליחו לטרוף דגים אחרים, הם לא הצליחו להתרבות כי היה להם קשה למצוא אחד את השני.

"החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני"

ההשלכות המדויקות על היונקים הימיים אינן ידועות באופן מובהק. אך מחקרים הראו שיש שינוי בתזוזת היונקים כגון לווייתנים ודולפינים, אחרי מבחנים סייסמיים. לווייתנים רגישים באופן מיוחד מכיוון שהם תלויים בגלי קול בתדירות נמוכה בערך באותו טווח שנהוג במבחנים הסיסמיים. כמו כן, ציינו חוקרים, שמבחנים כגון אלו יכולים לגרום ללחץ ולמתח אצל הדגים מה שמביא לחוסר איזון הורמונאלי.

לעתירה צירפה החברה להגנת הטבע חוות דעת של אקולוג ימי, ארז ירוחם, שבה נכתב: "נזקים של נוזלי קידוח לחי הימי, בקידוח על בסיס מים, תועדו בעולם עד למרחק של 2 ק"מ מהקידוח - מרחק כפול מהרדיוס שקבע משרד האנרגיה כמרחק ביטחון בין קידוח לבית גידול רגיש (1 ק"מ). אולם, הסיכון העיקרי והחמור ביותר של קידוח במרחב, הוא כתוצאה מדליפת פחמימנים (נפט או קונדנסט) מראש הבאר או מהצנרת. האפשרות לדליפה מתשתית הקידוח או מהצנרת אינה זניחה כלל, ואפילו ודאית, בהפקת תוצר בקנה מידה גדול.

 אלמוגים בפלמחים / צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוני' חיפה

יתרה מזאת, תדירות אירועי אובדן שליטה על הבאר (תאונת הקידוח בעלת הפוטנציאל ההרסני ביותר) גבוהה במיוחד בקידוחי חיפוש, כמו אלו המתוכננים במקבץ D. בנוסף, הסיכון להצטברות פחמימנים מזהמים במערכת האקולוגית הימית באירוע דליפה - הוא סיכון גבוה במיוחד בקידוחים המתבצעים בעומק הים (לעומת קידוח במים רדודים), כמו אלה המתוכננים במקבץ D".

בסיכום העתירה, כותבת עו"ד יאיון: "ההחלטה לאשר רישיון חיפוש גז ונפט, על שטחה של הפרעת פלמחים, בעיקר שידועה ומוסכמת רמת הרגישות הסביבתית יוצאת הדופן שלה, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני. בעוד שקידוחי גז ונפט הם בסופו של יום קידוחים זמניים (גם מאגרים גדולים, מתרוקנים בפרק זמן של עשרות שנים), בתי הגידול בהפרעת פלמחים, שחלקם מאכלסים בעלי חיים בני אלפי שנים, לא ישרדו פגיעה ישירה, ועשויים להיכחד לנצח".

מחברת אנרג'יאן נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה במשרדי החברה. החברה מקפידה לפעול תמיד תוך התחשבות מירבית בערכי הסביבה והטבע. יש לחדד, כי מדובר באזור בו זכתה החברה בסבב המכרזים של משרד האנרגיה, וכי נכון להיום לא מבוצע בו קידוח".