אני: בן אדם פרטי, משפחתי, שנמצא המון בבית, ומצד שני הרפתקן מטורף.
משפחה: סבא מצד אבא מסלוניקי וסבתא מאיסטנבול. לפני המלחמה הם ברחו מיוון לטורקיה ואבא נולד שם. בתחילת שנות ה-50 הם עלו לארץ והגיעו ליפו. אבא למד עד סוף כיתה י’ ובמשך 30 שנה עבד כפועל במוטורולה.
סבא מצד אמא, בן למשפחת אמנים ומוזיקאים, ניהל את תיאטרון היידיש היהודי בבוקרשט. הוא וסבתא, עם אמא בת השנתיים ואחותה, ברחו לרוסיה. סבא גויס לצבא האדום ואחרי שהשתחרר הם התגרשו. הוא היגר לקנדה וסבתא עלתה עם הבנות לארץ ב-55’. במשך שנה אמא הייתה במשמר העמק, בקבוצה של אלי עמיר. הם הפכו לזוג וסיפור אהבתם מסופר בספר "תרנגול כפרות" - לאמא קוראים שם ורה. היא למדה הנהלת חשבונות, התחתנה עם קצין מיחידה 101, ילדה את אחותי הגדולה ואחרי עשר שנים נפרדה ממנו והתחתנה עם אבא.
ילדות: בשכונת פלורנטין בת"א. לא היו הרבה אמצעים בבית, אבל אמא, שהייתה אישה משכילה, העדיפה להוציא את החסכונות על נסיעות לחו"ל הרבה לפני שזה נהיה שגרתי. האינטגרציה הביאה אותי לתיכון חדש בצפון ת"א, שם למדתי היסטוריה, ביולוגיה וכלכלה.
קריירה: אחרי השחרור משירות בתותחנים, טסתי לחמישה חודשים במזרח, שם נכנס לי לראש ג’וק הטיולים.
נרשמתי לתואר במנהל עסקים עם התמחות בשיווק במכללה למנהל, כשהמטרה הייתה להצטרף בסיומו לקורס צוערים. התקבלתי והייתי אמור להתחיל ביולי 95’, אלא שאז פגשתי שניים: את שלומי אבנון, ששיווק את עצמו ואת המקצוע יפה, וחבר של חבר, משירות החוץ, שהרג את הרומנטיקה של החלום. בחרתי בפרסום.
פרסום: התחלתי לעבוד בשלמור-אבנון-עמיחי כפלנר. עלייתה של הטלוויזיה המסחרית שיחקה בשבילי, כשהתחילה התקופה הכי סקסית בפרסום, ומאז אני שם, משפיע על קריאייטיב, אסטרטגיה וקשרים עם לקוחות.
ניו יורק: אורי עיני, שעבד איתי, עבר לניו יורק, ואני הצטרפתי אליו למשרד Y&R עם אשתי גילה, החברה שלי מגיל 18. התגרשנו אחרי 22 שנים יחד, יש לנו שני ילדים.
שרון: בת זוגי, עו״ד ואמא של אמה בת השלוש. הכרנו בהולמס פלייס, בשעות הבוקר המוקדמות ואנחנו יחד תשע שנים, גרים בנווה אביבים.
אדלר חומסקי: אחרי חמש שנים אורי ואני קיבלנו הצעה מאדלר חומסקי להפוך לשותפים ולנהל אותו, וחזרנו לארץ. בשנה האחרונה ירדתי מניהול לקוחות כדי לפתח את הצד העסקי של המשרד בתחום הטק והתקשורת השיווקית בארה"ב, הקורונה שמה לזה ברקס.
איגוד חברות הפרסום: כשהוקמה ועדת שחם, שהטילה מגבלות על הענף, איל חומסקי לחץ עליי לקחת את התפקיד כדי לעמוד מול הגורמים האינטרסנטים שרצו לחבל בו, ומאז אני שם, שלוש קדנציות רצופות.
קורונה: כשהתחילו ההגבלות מיד נערכנו, הוצאנו אנשים לחל"ת והורדנו שכר. נלחמנו כדי לגרום ללקוחות להבין שעצירת פרסום תפגע ביכולת שלהם לצאת מהמשבר. במחקר שנערך בארה"ב במשבר 2008, נמצא שמי שפרסם ותמך במותג תוך כדי המשבר, הסיכוי שלו לצאת ממנו עלה פי תשעה, כי אנשים שוכחים מותג שלא מתקשר איתם. לשמחתי, הרבה לקוחות הבינו את זה.
הפגיעה בשוק הפרסום נעה בין 30% ל-50%. משרדים קטנים, שיש להם לקוחות בתחומי התעופה והתיירות, חטפו חזק. המשרדים הגדולים מגוונים יותר ולכן הפגיעה פחות אנושה. הצענו לממשלה להקים גוף בתקצוב המדינה, שת"פ של איגוד השיווק ושלנו, פּוּל טאלנטים שילוו שיווקית ופרסומית את יציאת העסקים הקטנים והבינוניים מהמשבר. עבר חודש וחצי ולא קיבלנו מענה.
יהיו משרדים שייסגרו, יהיו מיזוגים, אבל תוך שנה או שנתיים נעמוד על הרגליים, עם התאמות למצב. ישרוד מי שיעבור במהירות טרנספורמציה דיגיטלית וטכנולוגית, מי שיגייס אנשי טכנולוגיה כדי לייצר פתרונות קריאטיביים.
פייסבוק וגוגל: אני לא מאלה שמאשימים את פייסבוק וגוגל בפגיעה בענף. הן פלטפורמות משוכללות עם ידע על הצרכנים, שמפיצות את התוכן שמשרדי הפרסום מייצרים ומקבלים עליו דמי ניהול מהלקוחות שלנו, במקום ממנהלי המדיה.
פנאי: טיולי אופנועים, טראקים עם חברים, נסיעות לחו"ל עם המשפחה, צלילה וקריאה.
תפיסת עתיד: באדלר חומסקי 50% מהעובדים הם אנשי טכנולוגיה ודאטה, כך שהמצב שלנו טוב יחסית. החודשים הקרובים הם האחרונים שלי באיגוד הפרסום, ורצוי שתהיה דמות בכירה שתחליף אותי כי האתגרים רבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
