בחסות גנץ, התקציב של נתניהו קודם לתקציב המדינה

את הרושם שהותיר השבוע הדיון בוועדת הכספים של הכנסת על הדרישה של ראש הממשלה נתניהו למחוק לו שומות מס, שהוטלו בגין זקיפת הוצאות פרטיות בביתו בקיסריה - לא ניתן יהיה למחות עוד זמן רב.

הציבור הישראלי נאנק תחת העומס הכלכלי, עסקים חוששים לפנות לרשות המיסים ולבקש הקלות המגיעות להם (מפאת החשש שירדו לנכסיהם לשנים של לפני הקורונה), והנה בא השכיר הבכיר ביותר במדינה ובכוחו הפוליטי מתקן את כללי המס לתועלתו הפרטית בלבד.

לא רק שאין דוגמה אישית בהתנהלות ראש הממשלה, הוא הלך הרחק קדימה ודורש מימון הוצאות פרטיות, כפי שלא עשו אף ראשי ממשלה לפניו.

לגבי נתניהו, אין ציפיות. מן החבורה של ראש הממשלה החליפי, בני גנץ, אנשים עדיין מצפים לרף מסוים של הגינות. "משפחת נתניהו איננה משפחת מלוכה ונתניהו איננו מלך", אמר גנץ בנאום ראשון לפני שנה וקצת. השבוע גנץ התנהל כמו נתין בחצר המלך. הוא הריץ שלושה קמפיינים נגד השחיתות האישית של נתניהו וכעת הוא אחד מהעוזרים האישיים בהטפחת כיסיו האישיים של נתניהו.

האשליה שגנץ יוכל לעשות משהו, לשנות מבפנים, נמוגה. ההתמודדות של כחול לבן עם דרישות המס של נתניהו הייתה מבעיתה. במקום להתייצב ולהפעיל את הכוח הפוליטי שהציבור הפקיד בידיהם, במקום לומר לשותף שלהם - לא יקום ולא יהיה, החליטו בכחול לבן לברוח, להסתתר.

גנץ הורה לכל חברי הכנסת של מפלגתו לא להתייצב לדיון בוועדת הכספים, כאילו ההוצאות הפרטיות שמבקש נתניהו להשית על ציבור משלמי המיסים, הן עניין פרטי של נתניהו ושל פקיד השומה.

גם בנושא חוק השב"כ, איכונים לניידים של הציבור הישראלי, מפלגת כחול לבן הפכה לאומרת "הן". הם לא מציבים רף אחר של דאגה לזכויות הפרט של הציבור. הם אולי מדברים בכיוון הזה, אך בביצוע - נתניהו שולט.

את ועדת החקירה לבדיקת פרשיית הצוללות, שגבי אשכנזי ובני גנץ הבטיחו בקול בוטח ורם במשך שנה וחצי - הם הפילו השבוע בכנסת. את ההבטחה לשלם דמי אבטלה לעצמאים, עוד הבטחת בחירות שלהם, הם הפילו במליאה. בוחריהם מנסים להיזכר בשביל מה הם נכנסו לממשלה.

בשיחות סגורות גנץ נדהם מעוצמת הביקורת האישית המופנית כלפיו. הוא לא צפה זאת. כנראה שחשב שהציבור ישא אותו על כפיים, כיוון שהצליח למנוע בחירות רביעיות. אך כעבור חודש וחצי מהשבעת הממשלה, גנץ נשאב לעיסוק יומיומי בצרכים הפרטיים של נתניהו, והוא הופך בדיוק כל קודמיו בפוזיציה זו (מופז, ברק, לבני, לפיד, ליברמן) לעוד פוליטיקאי המחזיק לנתניהו את שולי הגלימה.

ביום א' הקרוב צפויה ועדת הכספים להתכנס לחלק ב' של הדיון המביך, שבו ידברו על הצ׳ופרים הרבים שנתניהו מנסה להשיג במעון החליפי, החל מעוד 17 חודשים. חלק מהשיפורים של המעון החליפי בדמות "תחזוקה מונעת", הם גם צ׳ק פתוח לביצוע שיפוצים אינסופיים בבית בקיסריה. כך זה מנוסח בשלב הזה.

בפני ועדת הכספים לא הונח שום סכום, תקרה, מגבלה כלשהי על הדרישות של נתניהו. האם גם פה כחול לבן, יעמדו מן הצד, ויתחפשו ל"רואים שאינם נראים"?

השבוע חלפנו על פני חדרי השרים במסדרון הממשלה בקומה השנייה בכנסת. הקומה הייתה כמעט ריקה מכיוון שעיתונאים, יועצים, ופעילים פוליטיים לא מורשים (ברובם) להיכנס לכנסת בימי קורונה. במרכז הקומה התרוצץ ראש אגף תקציבים של משרד האוצר, שאול מרידור. הוא נכנס ויצא מחדרו של שר החוץ גבי אשכנזי, ניגש לחדרו של שר החינוך יואב גלנט, ליווה אותו במסדרון בשיחה תוך כדי צעידה, וחזר אחורה כדי לדפוק על דלת נוספת.

מרידור אמור היה להיות בשיאו העבודה על חוק התקציב ל-2020 ו-2021, כך נקבע בהסכם הקואליציוני. היעד לסיום חוק התקציב, אמור היה להיות 15 באוגוסט, 100 ימים מהקמת הממשלה. אבל, הסכמות בין כחול לבן לליכוד לא נראות באופק. איך יהיה להם זמן לטפל בתקציב המדינה? הם עסוקים 24/7 בתקציבו הפרטי של נתניהו. על כך הם משיתים את זמנם.