משק במשבר מחפש מדיניות כלכלית: האם הפתרונות מהמחאה החברתית או מ-1985 יעזרו הפעם?

תוכנית מגירה? אין • תחזיות הצמיחה והאבטלה? לא רלוונטיות מאחר שלא חזו גל שני • המשק הגיע לנקודה שבה נדרשת הקמת ועדת מומחים או גוף-על לקביעת המדיניות הכלכלית • ב-1985 השיטה הזאת עבדה: תוכנית הייצוב הכלכלית שנוסחה בידי מומחים שמחוץ לאוצר הצילה את המשק

1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ
1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ

האם השלב החדש והמסוכן שאליו מתפתח משבר הקורונה אינו מחייב הקמת ועדת מומחים בסגנון ועדת טרכטנברג, או גוף-על לקביעת מדיניות כלכלית? על-רקע תחושת הוואקום בקביעת המדיניות הכלכלית, בוחנים מומחים את האפשרויות לשינוי בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות בירושלים.

זו כבר לא רק המערכת הרפואית ומערכת החינוך. ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה תפסה גם את המשרדים הכלכליים לא מוכנים. באוצר, בבנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה חזרו רק בסוף השבוע לשולחנות השרטוטים, לעבודה קדחתנית, על השלב הבא בתוכנית הסיוע הממשלתית למשק, המוכרת בציבור כתוכנית ה-100 מיליארד שקל.

קרן טרנר  / צילום: יח"צ
 קרן טרנר / צילום: יח"צ

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז כי יציג תוכנית סיוע למשק לשנה הקרובה. באוצר החלו לעבוד על התוכנית הזו ברצינות רק אחרי ההכרזה של כ"ץ. וכעת אמור להיערך דיון בראשות מנכ"לית האוצר קרן טרנר, שבו יוצגו ההצעות השונות של האגפים.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג אמורה לעדכן את תחזיות הצמיחה והאבטלה, שהוכנו מתוך הנחה שלא צפוי בקיץ גל תחלואה שני. המחשבות באוצר הן על הארכת דמי האבטלה עד לסוף 2020 ועל סיוע לעסקים שספגו פגיעה ניכרת במחזור העסקים. קצת קשה להאמין, אבל עד לשבוע שעבר עדיין האמינו בצמרת הכלכלית בירושלים שהמשק חוזר לשגרה והכל מתנהל כרגיל. איש לא צפה התפרצות חוזרת של הנגיף ביולי - ואיש לא נערך לכך. תוכניות מגירה? הצחקתם.

לא חסרים גופים שהיו יכולים להרים את הכפפה - משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. אבל בינתיים יש ואקום ואיש לא עושה דבר.
"אני חושב שצריך להכין תוכנית", אומר כעת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. "יותר מזה, ראש הממשלה הגיע למסקנה שצריך להכין תוכנית. הוא ביקש משר האוצר לעשות את זה בדחיפות, והוא גם נתן דד-ליין. עכשיו מכינים באוצר את התוכנית הזאת". איפה הייתם שלושה חודשים וחצי? נשאל שמחון, וענה: "בשלושה וחצי חודשים האלה העברנו הרבה מאוד תכניות", השיב שמחון.

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

היעדר היוזמה עד כה מצד הגופים הכלכליים המובילים, מעצים את התחושה שנוצר חלל בקביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה בשלב הנוכחי של המשבר. הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, הציג בשבוע שעבר שורת רפורמות במסגרת הצעת חוק ההסדרים, רובן ככולן נוסחו לפני משבר הקורונה.

אין בחוק ההסדרים הצעות קונקרטיות להתמודדות עם גל המובטלים, ההשבתות של ענפים כלכליים והתרסקות הביקושים במשק. המועצה הלאומית לכלכלה הייתה שחקן מרכזי על הבמה הכלכלית בתקופת כהונתם של פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' יוג'ין קנדל. היו"ר הנוכחי, פרופ' אבי שמחון, מרבה להתראיין ולהופיע באולפנים, אך העדיף שלא להוביל בעצמו תוכנית כלכלית מקיפה ומפורטת לחילוץ המשק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הנושא בתואר היועץ הכלכלי לממשלה, נקט גישה פרו-אקטיבית בתחילת המשבר, אך מאז נדמה שהתלהבותו שככה.

הדרך: גוף-על מקצועי מחוץ למשרד האוצר

על-רקע תחושת הוואקום בהובלת המדיניות הכלכלית מתעוררת השאלה האם יש צורך בהקמת גוף-על שיעשה זאת. ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל הפורש, סבור כי יש הכרח בגוף כזה שייקח את סמכויות קביעת המדיניות מהאוצר ומאנשי אגף התקציבים. "במשרד האוצר אין גוף שקובע מדיניות כלכלית, ובכלל במדינת ישראל אין גוף כזה - וראינו את זה במשבר הקורונה", אמר אילת ל"גלובס".

אילת מוסיף כי "המציאות שנוצרה היא שמי ששולט על הכסף קובע את המדיניות מתוקף שליטתו בתקציב. אלה באמת אנשים טובים, שכנראה עושים את זה לא רע בהינתן האילוצים, אבל מצד שני זו לא שיטה בריאה. הרבה פעמים יש ניגודי עניינים בין מה המדיניות הרצויה לבין הצרכים הכספיים המיידיים - וגם כי מערכת צריכה להיבנות עם איזונים נכונים ולא שמי שיש לו יד על הכסף קובע את ההחלטות. באופן אידיאלי, היה צריך להיות גוף לקביעת מדיניות, עם גופים נוספים כמו בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה - פורומים כאלה התכנסו בקורונה והם צריכים לעבוד ביחד עם הדרג הפוליטי לקבל החלטות מדיניות סדורות שהאגפים באוצר אח"כ היו מיישמים אותן".

אפשרות נוספת היא הקמת ועדת מומחים אד הוק, דוגמת ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות אירועי המחאה החברתית. הוועדה בראשותו של מי שהיה אז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג, ובהשתתפותם של אישי ציבור וממשל בכירים, המליצה לממשלה על שורת צעדים לצמצום פערים והורדת יוקר המחייה. הוועדה הכתיבה למעשה את יעדי-העל של המדיניות הכלכלית של האוצר לאורך כל העשור האחרון.

פרופ' טרכטנברג, סבור שהקמת ועדה דומה צריך להיות מוצא אחרון - ולא ראשון. "הקמת ועדה היא הודאה בכישלון", אומר טרכטנברג, הסבור כי הבעיה הנוכחית במשבר איננה דווקא כלכלית אלא רוחבית ומקורה בהיעדר ניהול. יחד עם זאת, גם הוא מציין כי צמרת האוצר זקוקה להכוונה מלמעלה. "הפקידות הבכירה של האוצר נראית כמו ילדים יתומים", אומר טרכטנברג בשיחה עם "גלובס", "הם בדיסאוריינטציה מוחלטת".

ההיסטוריה: 1985 - התוכנית שניצחה את האינפלציה והאבטלה

פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי אומר, כי "במשברים קודמים היה נייר או מסמך שהיה מוצג לממשלה ושאפשר היה לעבוד לפיו. במשבר הנוכחי נדמה לי שאין נייר כזה".
מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, סבור שצריך ללמוד שהאופן שבו ניהלו ממשלות ישראל משברים כלכליים בעבר. הדוגמה שהוא מציין היא תוכנית הייצוב של 1985, שחילצה את המשק ממשבר שנחשב עד היום לקשה בתולדותיו. ראש הממשלה היה אז שמעון פרס, והמשק התמודד אז עם בעיית ההיפר-אינפלציה שאיננה רלבנטית כיום, אך מבחינת שיעורי הצמיחה, האבטלה והגירעון הממשלתי אפשר בהחלט למצוא קווי דמיון בין המשברים.

מלניק מדגיש, כי הדרג המקצועי באוצר לא הוביל אז את תוכנית הייצוב הכלכלית - משום שאנשיו אינם בנויים לחשיבה מחוץ מקופסה הנדרשת במצבים כאלה. "עמנואל שרון, שהיה מנכ"ל האוצר באותה תקופה, בנה צוות מומחים שהכין את התוכנית", נזכר מלניק. "אנשי האוצר הביאו נתונים וסייעו, אבל האנשים שהובילו היו מחוץ לאוצר. היה שם פרופ' מיכאל ברונו ופרופ' ניסן לויתן מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' איתן ברגלס מאוניברסיטת תל-אביב, אנשים שידעו לחשוב. מנכ"ל האוצר נתן להם את המנדט להשתמש בצוותים המקצועיים לכל מיני עיבודים".

המומחים של שרון נעזרו גם בשני כלכלנים אמריקאים צעירים שנשלחו לישראל על-ידי מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ - סטנלי פישר והרברט סטיין.

תוכנית הייצוב הייתה דוגמה למהלך שהובל על-ידי כלכלנים בגיבוי מי שהיה אז ראש הממשלה שמעון פרס. השילוב הוכיח את יעילותו בישיבת הממשלה המפורסמת שנערכה בליל 30 ביוני 1985, ובמהלכה הושגה הסכמת השרים לקיצוץ של 750 מיליון דולר בתקציב המדינה.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
 ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דוגמה נוספת שבה משתמש מלניק היא ההתמודדות הכלכלית של ממשלת ישראל עם העלייה מברית המועצות בשנות התשעים. גם אז הוביל מנכ"ל האוצר דאז, ד"ר יעקב ליפשיץ, צוות חשיבה שהכין תוכנית כלכלית מגובשת להיערכות לקליטת העולים. "אני לא רואה את ההתארגנות הזאת היום והמשבר היום הוא פי כמה יותר קשה" אומר מלניק.
האם ישראל כ"ץ הוא האיש הנכון להוביל תוכנית כזאת? שר האוצר בתקופת תוכנית הייצוב, יצחק מודעי, מילא תפקיד משני יחסית בעיצובה. מבין האישים שיכולים להוביל את המדיניות הכלכלית מלניק נוטה לבחור דווקא בשר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ. "יש לו תדמית של איש חזק", אומר מלניק. "שר האוצר תמיד היה ראש הממשלה הכלכלי, אבל ברגע שנתנו את התפקיד למישהו ממפלגה שאיננה ממפלגת השלטון התפיסה הזו השתנתה. דווקא היום יש סיכוי להחיות את התפיסה הזו". 

צרו איתנו קשר *5988