העדויות של הגרושה, השיחות שלה עם הדס שטייף והחסינות שהתעכבה: פרטים חדשים בפרשת אפי נוה

“גלובס” חושף פרטים חדשים על התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה שבה מואשמים, בכפוף לשימוע, ראש הלשכה לשעבר ושופטת השלום אתי כרייף בשוחד • כך, למשל, עולה כי עניין הבטחת החסינות מדין פלילי עלה עם גרושתו של נוה רק 7 חודשים אחרי שעלה עם כתבת גל"צ שטייף

אפי נוה, הדס שטייף / צילום: איל יצהר, תמר מצפי
אפי נוה, הדס שטייף / צילום: איל יצהר, תמר מצפי

האם המשטרה והפרקליטות נהגו באכיפה בררנית בפרשת ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה? חומרים חדשים שהגיעו ל"גלובס" מתוך חקירת פרשת "מין תמורת מינוי" מעלים תהיות על התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה. נוה מאושם, בכפוף לשימוע, כי בתפקידו כראש הלשכה קידם את מועמדות עו"ד אתי כרייף לתפקיד שופטת בתמורה ליחסים אינטימיים.

במסגרת הפרשה מואשמים נוה ושופטת בית משפט השלום בנתניה כרייף, בכפוף להליך שימוע, במתן וקבלת שוחד, בהתאמה.

המידע שהוביל לחקירה בפרשה ולמעצרו של נוה הושג מהטלפון של נוה, שהועבר לכתבת הפלילים של גל"צ הדס שטייף ולחוקר יולי רוזנברג, על ידי פרדותו של נוה, חני נוה. שטייף ורוזנברג, שביצע את הפריצה לטלפון, סיפרו בחקירתם כיצד נפגשו עם חני נוה וקיבלו ממנה שלושה טלפונים שהיו שייכים לראש הלשכה לשעבר.

כעת מתברר כי ב-14 בינואר 2019, יומיים לפני מעצרו של נוה, זומנה חני נוה להעיד עדות פתוחה (ולא לחקירה באזהרה) ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בפני ראש צוות החקירה סנ"צ אסף וולפיש. באחד בינואר 2019, ובהרחבה רבה ב-10 בינואר, פירטה שטייף לסנ"צ וולפיש כיצד בהוראת חני נוה, הועברו אליה ואל רוזנברג, הטלפונים של אפי נוה לצורך פריצתם.

לפני עדותה של שטייף ב-10 בינואר, הובטח לה כי המשטרה תשקול להעניק לה חסינות מפני העמדה לדין, וכך הובטח גם לפורץ רוזנברג בעדותו ב-12 בינואר. אולם מהמסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי בפתח עדותה הפתוחה של חני נוה ב-14 בינואר - בניגוד לשטייף ולרוזנברג - לא מסרו חוקרי המשטרה כי ישקלו להעניק לה חסינות. חרף זאת וחרף הידיעה של המשטרה אודות מעורבותה בפרשת הפריצה לטלפון, חני נוה לא נחקרה באזהרה.

"לא ביצעתי עבירה"

יומיים אחרי שחני נוה מסרה את עדותה, אפי נוה וכרייף נעצרו והחקירה בפרשה הפכה לגלויה. במקביל, נוה הגיש תלונה במשטרה על גניבת הטלפונים ופריצתם. נוה הגיש מספר רב של תלונות, אך אלה לא טופלו. בשלהי יוני 2019 שלחו עורכי דינו ממשרד עו"ד בועז בן צור למשטרה ולפרקליטות התראה לפני עתירה לבג"ץ, בדרישה כי תלונתו תיחקר והגורמים הרלוונטיים יועמדו לדין.

סמוך לאחר מכן, שבעה חודשים לאחר שהעידה לראשונה, מסרה חני נוה באוגוסט 2019 עדות נרחבת נוספת, ובה היא פירטה את מעורבותה בפריצה לטלפון. הפעם בפתח עדותה מסר לה סנ"צ וולפיש כי "עדותך נגבית לאור שקילת האפשרות להעניק לך חסינות מפני העמדה לדין".

נוה אמרה לחוקרים כי "אני מבחינתי לא ביצעתי שום עבירה פלילית בנוגע לניידים. אילו הייתי סבורה שאני מבצעת עבירה פלילית, לא הייתי נכנסת לעניין הזה מלכתחילה". עוד סיפרה נוה לחוקרים כי הלכה לחוקר פרטי כדי שיפרוץ את המכשירים של אפי נוה. "אני חיפשתי דברים פיננסיים שיעזרו לי לשמור על הזכויות הכלכליות שלי", ציינה. לדבריה, היא לא אמרה לחוקר מה יש במכשירים ושל מי הם. "אמרתי לו שמדובר במכשירים ישנים שהיו בבית, ושאני רוצה לדעת אם אפשר לשחזר את התוכן שלהם", העידה. "אמרתי שאני לא זוכרת את קוד הכניסה שלהם ואם יש אפשרות לשחזר תכולה שלהם. החוקר אמר לי שאם אני לא יודעת את הסיסמה, אז הוא לא מתעסק בזה ולא יוכל לפתוח אותם וביקש ממני לבוא לאסוף אותם".

נוה סיפרה לחוקריה כי באותו זמן שטייף התקשרה אליה ושכנעה אותה שלא לחתום על הסכם כלכלי כחלק מהגירושין עם אפי נוה, לפני שהיא רואה מסמכים ולפני שעשתה חקירה כלכלית. "ואז היא שואלת אותי אם יש לי חומרים על אפי", העידה חני נוה. "זו הייתה יותר שיחה חברית, שהיא מתחילה לייעץ לי לפני שאני חותמת על הסכם (הגירושין, א’ ג’). אני אמרתי להדס שיש לי כל מיני מכשירים שזרוקים בבית ושרציתי לפתוח אותם כדי לגלות ולחקור חקירה פיננסית... אז הדס אמרה לי שהיא מכירה אנשים ושהיא אולי יכולה לעזור לי לפתוח אותם".

חני נוה סיפרה כי העבירה את הטלפונים לידי שטייף ורוזנברג לצורך פריצתם. בהמשך, לדבריה, עדכנה אותה שטייף כי "צריך להעביר את החומרים לפרקליטות ולמשטרה כי יש שם עבירות פליליות". בסופו של דבר, החליט פרקליט המדינה דאז שי ניצן להעניק חסינות לשטייף, לרוזנברג וכן לחני נוה.

פער זמנים קיצוני

"גלובס" פנה למשטרה עם מספר שאלות אודות התנהלות החקירה:
1. מדוע חני נוה לא נחקרה באזהרה בינואר 2019, כאשר למשטרה היו די והותר ראיות בנוגע למעורבותה בפריצת הטלפונים של אפי נוה?; 2. מדוע עניין הבטחת החסינות לחני נוה לא עלה כבר בעדותה הראשונה?; 3. מה הייתה ההצדקה לשקול להעניק לחני נוה חסינות בעדותה באוגוסט 2019?; 4. מה פשר פער הזמנים הקיצוני בין העדות הראשונה של חני נוה והתלונה של אפי נוה במשטרה בינואר 2019 לבין העדות השנייה של חני נוה באוגוסט 2019?

דוברות משטרת ישראל בחרה שלא להתייחס עניינית לאף אחת מן השאלות, ומסרה: "הניסיון להטיל דופי בצוותי החקירה שפעלו במקצועיות, לא ירפו את ידיה של המשטרה להמשיך בתפקידה כשכל מטרתה להגיע לחקר האמת. פעולות החקירה בתיק זה בוצעו בהמשך להנחיות ואישורים של הפיקוד הבכיר והפרקליטות ובהתאם להוראות החוק".
מהפרקליטות נמסר: "ההחלטות על פעולות החקירה ועל עיתוי ואופן החקירה של עדים ומעורבים התקבלו בשעתו לאור מכלול הנסיבות והראיות שהיו בפני המשטרה והפרקליטות, בהתאם לצורכי ושיקולי החקירה בכל רגע נתון, ואך ורק מתוך מטרה להגיע באופן המיטבי לחקר האמת".

מטעמה של שטייף נמסר: "שטייף לא החזיקה בטלפונים, לא מסרה אותם, לא שידלה למסור לה אותם וממילא לא הורתה לפרוץ אליהם. העדויות שכתב ‘גלובס’ מפרסם הן תחת איסור פרסום. מהקטע המצוטט ברור לחלוטין כי המוטיבציה לפתוח את הטלפונים הייתה של גרושתו שהחזיקה במכשירים". 

יש לציין כי בניגוד לטענת שטייף, למיטב הבנתנו איסור הפרסום בפרשה נוגע אך ורק לגבי תוכן החומרים שנמצאו במכשירים של נוה. את תגובת חני נוה לא ניתן היה להשיג עד לירידת העיתון לדפוס. 

*** חזקת החפות: אפי נוה ואסתר כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים בפרשת "מין תמורת מנויי". הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.

ההתפתחויות בפרשה: השימוע לנוה ולכרייף ייערך בספטמבר

בפרשת השוחד "מין תמורת מינוי" לשופטת השלום אתי כרייף ולראש לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה יתקיים באמצע ספטמבר. זאת, לאחר שכבר בתחילת דצמבר 2019 הודיע פרקליט המדינה דאז שי ניצן כי החליט להעמידם לדין בעבירת שוחד, בכפוף לשימוע.

על פי מידע שהגיע לידי "גלובס", השימוע של השופטת כרייף יתקיים בפני המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, ואילו השימוע בעניינו של עו"ד נוה יתקיים בפני פרקליטת מחוז מרכז-פלילי רחל אבישר.

על פי חוק, החלטה להעמיד לדין שופט מכהן מסורה ליועץ המשפטי לממשלה. אולם כיוון שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט מנוע מעיסוק בפרשה בשל חברותו עם נוה, הוחלט במשרד המשפטים כי השימוע ייערך אצל למברגר. ייתכן שאם עד ספטמבר 2020 ימונה פרקליט מדינה, השימוע ייערך בפניו.

התפתחות נוספת חלה בפרשה, כאשר הפרקליטות הודיעה לבית המשפט המחוזי כי בכוונתה לעכב שוב את בירור התביעה האזרחית שהגיש נוה כתבת גל"צ הדס שטייף ונגד גל"צ בגין הפריצה למכשירי הטלפון שלו. בהודעה נכתב כי "נוכח ההתפתחויות האחרונות שחלו מאז הגשת כתבי ההגנה בתיק ותחילת ניהול ההליכים המקדמיים, ולנוכח הקשיים הדיוניים והמהותיים המתעוררים כעת בהליך האזרחי, בכוונת המדינה להגיש לביהמ"ש בימים הקרובים בקשה מטעמה לעיכוב ההליך האזרחי".

כתב התביעה של נוה נגד שטייף ונגד גל"צ הוגש בפברואר 2019. סמוך לאחר מכן הפרקליטות הגישה בקשה לעכב את ניהול ההליך האזרחי עד סיום החקירה בתיק הפלילי של נוה. בדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות כי "שלב החקירה הסתיים. אנחנו לא עומדים יותר על עיכוב ההליך האזרחי". כעת הפרקליטות משנה כיוון, ומבקשת שוב לעכב את ההליך האזרחי. זאת, על אף שכתבי החדשות בתיק הפלילי הוגשו בתחילת דצמבר 2019.

השאלות הפתוחות

● מדוע חני נוה לא נחקרה באזהרה בינואר 2019, כאשר למשטרה היו די והותר ראיות בנוגע למעורבותה בפריצת הטלפונים של אפי נוה?
● מדוע עניין הבטחת החסינות לחני נוה לא עלה כבר בעדותה הראשונה?
● מה הייתה ההצדקה לשקול להעניק לחני נוה חסינות בעדותה באוגוסט 2019?
● מה פשר פער הזמנים הקיצוני בין העדות הראשונה של חני נוה והתלונה של אפי נוה במשטרה בינואר 2019 לבין העדות השנייה של חני נוה באוגוסט 2019?