לפני 30 שנה, שניים מעשירי בריטניה, התאומים המיליאדרים דייויד ופרדריק ברקלי, נפגשו על סיפון יאכטה מפוארת כדי לחלק את האימפריה שלהם לצאצאיהם. היום, העסקה ההיא שהוסכמה על סיפון ה"ליידי ביאטריס" מול מונאקו, הכניסה את אחת המשפחות הבריטיות החשאיות והמקושרות ביותר בבריטניה למאבק משפטי ציבורי מאוד, שכולל שערוריית ריגול, סכסוך על מכירת מלון ריץ בלונדון ונתק בין שני האחים שהיו בעבר בלתי נפרדים ועלו יחד מאשפתות. במסגרת המאבק, בני משפחתו של דייויד התקינו מכשיר האזנה במלון ריץ, כדי לצותת לפרדריק ובתו כשהם דנו באסטרטגיה שלהם.
האח פרדריק ברקלי התחרט בדיעבד על אותה עסקה, שהותירה לבתו אחזקת מיעוט באימפריה המשפחתית, מספרים מקורות יודעי דבר. לפי מקור אחר, פרדריק רוצה כעת שהצד של אחיו דייויד יקנה את האחזקה של הבת. משפחתו של דייויד מצידה, מאשימה את פרדריק בבית משפט בביצוע עבירות בניסיון להשפיע על עסקים שהוא יצא מהם.
המריבה מדגימה היטב את הבעיות המסורתיות של העברת הון מהיזמים המייסדים לבני המשפחה השונים שיש להם אינרטסים מתחרים.
עד השנה, התאומים לבית ברקלי היו ידועים בעיקר כבעלים של מלון ריץ והעיתון "דיילי טלגרף", יומון שמרני בעל השפעה, שבו עבד פעם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. ההון שלהם, לפי רשימת העשירים של "סאנדיי טיימס", הוא כ-8.8 מיליארד דולר ביחד, ולא פחות גדולה ממנו הייתה התשוקה של השניים להישאר אלמוניים. שנים רבות הם התגוררו בטירה מודרנית על אי קטן בתעלת למאנש, והעסקים שלהם התנהלו ממקלטי מס מקומייים על ידי נבחרת של עוזרים ותיקים.
המתחים בין משפחות האחים עלו לפני השטח כאשר פרדריק ובתו אמנדה הגישו תביעה נגד שלושה מילדיו של דייויד, אחד מנכדיו ושני מנהלי עסקים של המשפחה, על שימוש לרעה לכאורה במידע פרטי, הפרת אמונים ועבירות על חוקי הגנת הנתונים בבריטניה.
פרדריק "ייחס אמון רב לשניים מאחייניו שניהלו את אימפריית העסקים שהוא הקים יחד עם אחיו", אמר פרקליטו, הפין ריס, בבית המשפט. "הוא אדם שנותר לו כעת לחשוב על בגידתם של האחיינים, ואב שהיה עד לאפליה של בתו על ידי בני הדודים שלה".
בטענות ההגנה בתיק ברקלי נגד ברקלי שהוגש ביוני, בניו של דייויד, איידן, הווארד ואליסטר, ונתבעים נוספים, הודו בפומבי בציתות לפרדריק ואמנדה במלון ריץ. הם הודו בהפרת אמונים ושימוש לרעה במידע פרטי, אך דחו את כל ההאשמות האחרות, וטענו שלא גרמו לתובעים כל נזק כלכלי. בכתב ההגנה נאמר שפרדריק לא היה מעורב ישירות בעסק המשפחחתי ברוב 30 השנה האחרונות, אך הוא קיים שיחות בנושאים מסחריים רגישים שיכלו להזיק לעסק.
האזנות סתר במלון
ב-13 בינואר השנה צולם בנו של האח דייויד, אליסטר בן ה-30, במצלמות של מצפה הזכוכית של ריץ. אליסטר היה לבוש בסווצ'רט של אוניברסיטת הרווארד ובמכנסי אימון והוא צולם כשהאו מחליף כרטיס זכרון דיגיטלי במתקן האזנה שהוכנס למתאם בשקע חשמל. הצילומים נמסרו לבית המשפט. החדר הזה היה החביב על האח פרדריק, שנהג לעשן בו סיגרים.
האחיין אליסטר ברקלי מצולם כשהוא מתקין מכשיר ציתות בחדר הסיגרים / צילום: רויטרס
במשך חודשיים קלט מכשיר הציתות שיחות מסחריות ופרטיות רגישות בין פרדריק לבתו אמנדה, כך לפי מסמכי התביעה שהם הגישו. ההקלטות,, שאליסטר ואחיו המבוגר יותר איידן כינו "פודקסטים" בתכתובות ווטסאפ הפרטיות שלהם, כללו מעל 1,000 שיחות נפרדות ב-94 שעות הקלטה.
אליסטר, נהג מרוצים לשעבר, אחסן עותקים של כמה הקלטות במחשבי לפטופ שלו, לפי מסמכי ההגנה. מאוחר יותר הוא הרס לפטופ אחד, ונתן אותו לעוזרת הבית שלו שזרקה אותו ואת מתקן הציתות לפס אשפה.
דייויד ופרדריק ברקלי נולדו במערב לונדון למשפחה בת תשע נפשות. התאומים פונו אל מחוץ לונדון לפני ההפצצות הגרמניות. אב המשפחה מת בצעירותם, מסיבוכי גז ממלחמת העולם הראשונה.
הם עזבו את בית הספר בגיל 16 כדי לעבוד כסיידים ברחובות לונדון שאחרי המלחמה. לאחר מכן החלו לקנות בית מגורים בשכירות נמוכה, שהם הפכו לבתי מלון. מאוחר יותר הם קנו עוד בבתי מלון, והסתעפו לעסקי קנייה ומכירה של תיק נכסים. כמה אנשים שזוכרים אותם מהתקופה ההיא מתארים אותם כנושאים ונותנים קשוחים, שנהגו להתחלף ביניהם בתפקידים. אחד מהם תיאר את האחים כ"טווידלידם וטווידלידי מחליפים ביניהם מילים".
אי פרטי למגורי המשפחה
ב-1993 הם קנו את Brecqhou (ברקיו), אי של כ-280 דונם בתעלת למאנש (התעלה הבריטית). הם בנו שם טירה ענקית, עם צריחים ומגדלים, שאותה כינו "מבצר ברקיו".
את מלון ריץ הם קנו ב-1995, במהלך שהוציא אותם מן האלמוניות היחסית שלהם והכניס אותם לליגה הראשונה של החברה הבריטית. בשנת 2000 הם קיבלו מהמלכה תואר אבירות. אחרי כך פנתה המשפחה לעיתונות, וקנתה סדרה של עיתונים. ב-2004 הם קנו את ה"דיילי טלגרף", הפופולרי בין השמרנים הבריטים.
לשני האחים היו השקפות פוליטיות זהות, כמו העלאה על נס של אינדיבידואליזם בסגנון שוק חופשי מאסכולת מרגרט תאצ'ר, ראשת הממשלה לשעבר שמתה במלון ריץ כשהיתה אורחת בני ברקלי. אבל לאחים חובבי הסיגרים היו גם תחביבים שונים: פרדריק נהנה מריקודי נשפים, ואילו אחיו הדתי דייויד, אוהב לשוחח על תיאולוגיה.
הם וצאצאיהם התכנסו לחגים משותפים באי ברוקיו ובבתי המשפיה בשווייץ, לונדון ומונאקו. בני משפחה משני הצדדים ישבו על כסאות העור בחדר הטעימה של הסיגרים במלון ריץ כדי לעשן ולדבר על עסקים.
ב-2004, פול אמורג'י, איש עסקים ופוליטיקאי מהאי הסמוך סארק היה בקבוצה שביקרה בברקיו. האחים קנו נכסים בסארק ורצו לשנות את החוקה הפוליטית שלו, שהיתה החוקה הפיאודלית האחרונה באירופה. אמורג'י ומפלגתו היו נגד רבים מהשינויים שהם הציעו.
דייויד ופרדריק, בבלייזרים ועניבות, הכניסו את הקבוצה האורחת מסארק לחדר גדול עם פופים. מלצרים בעניבות פרפר וג'קטים לבנים הגישו קפה ומים בכוסות שנשאו את המונוגרמה DF (השמות הפרטיים של האחים). "זה היה כמו לשוחח עם ייצור בעל שני ראשים. האחד התחיל את השיחה, והשני השלים אותה", סיפר אמורג'י. "הם היו בהרמוניה גדולה".
היום מתברר שפרדריק תמיד התחרט על הסכמתו לאופן חלוקת הרכוש המשפחתי עם דייויד, לפי יודעי דבר. במקום החלוקה הפשוטה 50:50, הוקמה קרן שחילקה 25% מהרכוש המשפחתי העיקרי לכל אחד מהצאצאים הישירים, כלומר שלושת בניו של דייויד, שהם איידן, בן 64, הווארד בן 60 ואליסטר, ואמנדה בתו של פרדריק, בת 42.
חילקו את הנכסים לילדים
דייויד חשב שהחלוקה ביחס של 75:25 משקפת את העובדה שמשפחתו גדולה יותר, ושאיידן כבר מתחיל לנהל את העסק, לפי שני מכרים של המשפחה. אמנדה ברקלי הניתה רק בת 11 כשהדיונים החלו.
פרדריק הסכים לעסקה הלא רגילה גם מפני שאחיו היה חולה באותו שלב, לפי מקור. ב-2012 פרדריק תיאר את אחיו במסמך מסייע לעדות שקשורה לבעלות על בתי מלון בלונדון, כ"חולה רציני זה זמן מה באנגינה (פקטוריס, תעוקת לב)".
הסכסוך התמקד במלון ריץ, שהיה פרת מזומנים מניבה למשפחת ברקלי. במארס, כשמגיפת הקורונה סגרה בתי מלון סביב העולם, חברת האחזקות של משפחה הודיעה על מכירת ריץ. הקונה וסכום העסקה לא נחשפו. מקור יודע דבר מסר שהעסקה היתה בהיקף כ-800 מיליון ליש"ט והקונה הוא איש עסקים מקטאר, עבדול-האדי מאנה אל-חג'רי, גיסו של האמיר של קטאר. לא ניתן היה להשיג את אל חג'רי לתגובה, וגם מלון ריץ לא הגיב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.