למרות המשבר החברתי החמור: אין פתרון לשביתת העובדות והעובדים הסוציאלים

שביתת העובדות והעובדים הסוציאלים נמשכת זה השבוע השני • המחלוקת בינם לבין משרד האוצר: גובה התוספת לשכר, מבנה המשרה והתקציב ל"מוגנות" מפני אלימות • יו"רית האיגוד: "מדובר בשיח מעליב, אם צריך נמשיך את השביתה עוד חודשים ארוכים"

הפגנת העובדות והעובדים הסוציאלים / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות
הפגנת העובדות והעובדים הסוציאלים / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

זהו השבוע השני שבו העובדים והעובדות הסוציאליים שובתים - אך פתרון לא נראה באופק, והשיח מול משרד האוצר לא נושא פרי נכון לשעה זו. המרחק בין הצדדים רב; הארגון היציג של העובדות והעובדים הסוציאלים דורש 300 מיליון שקל תוספת שכר לכוח האדם הנוכחי (תוספת שכר של 1250 שקל לעובדת) והקצאת 180 מיליון שקל בשנה ל"מוגנות" - בשל האלימות הקשה שממנה סובלות העוסקות בתחום. ההצעה הראשונית של משרד האוצר היא תוספת ממוצעת של כ-400 שקל בחודש, במקביל להעלאת שיעור המשרות החלקיות והפיכתן למלאות.

השביתה של העובדות הסוציאליות מותירה את האוכלוסיות הפגיעות ביותר חשופות, דווקא בתקופה שבה השירותים החברתיים נדרשים יותר מכול; בזמן המשבר הכלכלי-חברתי הגדול ביותר שפקד את ישראל.

לפי נתוני משרד הרווחה, בשבוע הראשון של יולי חלה עלייה של 47% במספר הפונים למחלקות לשירותים חברתיים ביחס לשבוע המקביל ב-2019. ועלייה של 6% מהשבוע האחרון של חודש יוני לשבוע הראשון של יולי. במספר הפונים שלא היו מוכרים כלל לרווחה קודם לכן מדובר בעלייה של 10%.

מתחילת משבר הקורונה שבע נשים נרצחו על ידי בני זוגן, מספר הדיווחים על מקרי אלימות במשפחה גדל ב-500%, מספר התלונות על אלימות כלפיי ילדים ונוער גדל ב-760%.

זאת לצד עלייה חדה בתופעות של חרדה, דיכאון ומצוקה רגשית, שעליה העידו נתוני הלמ"ס; 33.4% שחשו בלחץ וחרדה ו-25.7% אמרו שמצבם הרגשי של ילדיהם החמיר. כמו כן, 20.2% טענו שמצבם הנפשי החמיר. ההקשר הכלכלי ברור - לפי הנתונים, 45% מהישראלים מדווחים על החמרה במצבם הכלכלי, כמעט מחצית מהישראלים חוששים שלא יצליחו לשלם על מזון, חשמל וטלפון.

"83% משרה, 150% בפועל"

בזמן שגרה, עובדת סוציאלית ברשות מקומית מטפלת בממוצע ב-300 משפחות, 1,500 בני אדם, לבדה. עו"ס קשישים מטפלת בכ-500 קשישים בו זמנית לבדה, ועו"ס לחוק נוער מטפלת ב-250 ילדים ונוער בסיכון גבוה בו זמנית כשהיא מועסקת בשלושת רבעי משרה.

במצב הזה נוצרים תורי המתנה של חודשים ארוכים במערך בריאות הנפש, ועיכוב של יותר משנה במתן תסקירים לבתי משפט.

במשרד האוצר שואפים לייצר פתרון הוליסטי שיבטל או יצמצם את חלקיות המשרה ובכך ייתן מענה לעומסים הכבדים, במקביל להעלאת שכר דיפרנציאלית - אך ההצעה הנוכחית לפי ארגון העובדות הסוציאליות, לתוספת זעומה של כ-400 שקלים תמורת הרבה יותר שעות עבודה - היא "אטומה ומנותקת".
בתוך עיוותי השכר, חלקיות המשרה והתנאים הירודים, נופלות העובדות הסוציאליות. הנה דוגמה אחת: דפנה לוי, עובדת סוציאלית זה שמונה שנים בשדרות, ורק לפני שנה הגיעה להסדר של משרה מלאה, לאחר שנים של עבודה ב-50%-83% משרה, "לאחר גירוד של שאריות תקנים, למרות שעבדתי תמיד ב-150% בפועל". בשל חלקיות המשרה, נפגעו רכיבי הפנסיה שלה, דמי ההבראה והביגוד, וגם שעות ההנקה שהייתה זכאית להן כשחזרה מחופשת הלידה.

"אני מטפלת ביום-יום ב-180 משפחות, ובחירום אני מרכזת את כל בעלי המוגבלויות ברמה העירונית - גם אלו שאין להם תיק ברווחה. בין אם מדובר בלמצוא מתנדבים שיסייעו ברכישת תרופות, או בסיוע במזון. בבית עם 13 נפשות - מהן 11 עם קורונה, למשל, בסגר, צריך לדאוג שהסיטואציה לא תהפוך לסיר לחץ. מצאתי את עצמי בחופשת פסח זמינה להם באמצע הלילה ומנסה לעזור למצוקה הקשה שלהם. ערב ליל הסדר דאגנו לעשות עבורם קניות בסופר ולהיות בקשר עם משרד הבריאות לגביהם. עבדתי מסביב לשעון, בזמן החופשה, בלי לקבל תשלום. אני אעשה את זה שוב אם אצטרך - אבל המינימום של מדינת ישראל הוא לתגמל אותנו כמו שצריך".

יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני, אומרת כי "ההתעלמות המתמשכת של האוצר מהשביתה הקשה בשירותים החברתיים והשיח המעליב על כך שהעובדות הסוציאליות, שכבר קורסות תחת העומס, צריכות לעבוד עוד יותר כדי לקבל עוד כמה עשרות שקלים - לא ישברו אותנו. אם צריך נמשיך את המחאה עוד חודשים ארוכים", אך מאידך במשרד האוצר דורשים פתרון מבני לסוגיה, לאחר שתוספת רוחבית שקיבלו העוסקות בתחום ב-2011 הותירה את מבנה השכר בעייתי, מבלי פתרונות עומק שישנו את המערכת עצמה לטווח הארוך.

המו"מ בין הצדדים תקוע

צמצום המשרות החלקיות, מבחינת משרד האוצר, הוא המפתח לפתרון הסוגיה (במגזר הציבורי ממוצע חלקיות המשרה הוא 74%).

בכך גם מעוניינות העובדות הסוציאליות - בתנאי ששיעור ההעסקה יעמוד על מאה אחוז, ולא תמשיך ההעסקה במשרות חלקיות שיסנדלו את האפשרות של העובדות והעובדים הסוציאלים לעבוד במשרה נוספת ויכבלו אותם לשכר נמוך.

כך למשל, עובדת סוציאלית שעובדת ב-50% משרה, ותעלה ל-58% משרה, לפי הצעת האוצר, לא תוכל לעבוד בחצי משרה נוספת ותפגע כלכלית.

לפי דוח של אגף שכר במשרד האוצר לשנת 2017, השכר הממוצע ברוטו לעובדת סוציאלית עומד על כ-13,603 למשרה מלאה וכ-10,032 לעובדת, בשל ריבוי המשרות החלקיות. אך איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ניתח 1,000 תלושי שכר, מהם עולה כי 75% מהעובדות הסוציאליות מועסקות ב-74% משרה בממוצע, אך בפועל עובדות ב-100% משרה בשכר ממוצע של 5,200 שקל. עו"סית עם ותק של עשר שנים במקצוע תשתכר כ-7,000 שקל בממוצע; ואחרי 20 שנה - כ-7,800 שקל. הדיונים בין הצדדים נמשכים כשנתיים - בחלק ניכר מפרק הזמן הזה, הייתה ישראל בבחירות, ללא תקציב מדינה מאושר, ומבלי שניתן לבצע שינויים ארוכי טווח בנושא.

כעת, כשיום אחר יום חולפים ופתרון אין - בזמן שהחברה הישראלית שרויה במשבר חמור וזקוקה לשירותים החברתיים, שר האוצר אמנם אמר כי ימצא פתרון לדרישות המוגנות, אך הבהיר כי לא יהיה בשלב זה שינוי בתנאי השכר, בשל משבר הקורונה. נכון לשעה זו, המשא ומתן בין הצדדים תקוע, פתרון איננו נראה באופק, ואת המחיר משלמים החלשים ביותר, המתקשים לגונן על עצמם מפני תוצאות המשבר הממושך.