ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית תוספת לתוכנית הסיוע

לצד ביקורת על התנהלות הממשלה - ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית תוספת של כ-25 מיליארד שקל להתמודדות עם משבר הקורונה במסגרת הוראת שעה המתקנת את חוק יסוד התקציב.

חברי הוועדה מתחו ביקורת על הבהילות שבה מגיעה הצעת החוק, שלא מותירה להם זמן ללמוד את התוכנית. בנוסף עלו בדיון תהיות מצד הייעוץ המשפטי לוועדה, האם הנסיבות מאפשרות תיקון נוסף של חוק היסוד בהוראת שעה, במועד שבו כבר אמורים לדון בתקציב המדינה. לפי היועצת המשפטית של הוועדה, הוראת שעה וחוק יסוד הן תרתי דסתרי, שהרי ההסדרים הקבועים בחוק יסוד מבטאים הסדרים משטריים שונים שאמורים להיות קבועים לאורך זמן. לדבריה, ריבוי התיקונים האמורים בתקופת זמן כה קצרה מעוררים שאלות ובכך מתחה ביקורת עקיפה על משרד המשפטים שאישר את הגשת ההצעה. עוד קבעה כי דרך המלך היא הגשת תקציב שנתי ל-2020, שאמור היה לעלות על שולחן הועדה מזמן, ועליו אפשר לפקח טוב יותר ולבחון לאן מוליך כל סעיף תקציבי.

בהסתמך על כך נקבע לדרישת הוועדה, כי כל שינוי העולה על 10% באחד ממרכיבי התוכנית יחייב את אישור ועדת הכספים, לצורך פיקוח יעיל של הוועדה על התוכנית ושמירה על יעדיה. בנוסף אושרו לדרישת חברי הוועדה ובראשם היו"ר גפני וחברי הכנסת מש"ס, 700 מיליון שקל כתוספת לצרכי ביטחון תזונתי של אוכלוסיות חלשות. סיכום על כך הושג בין השר דרעי לשר האוצר כ"ץ עוד אתמול.

השינוי בתקציבי הסעיפים השונים בתוכנית הכלכלית: בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענק מידי למשרדי הממשלה - תוספת של 600 מיליון שקל; שיפוי המוסד לביטוח לאומי - תוספת של 7.7 מיליארד שקל; מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים - תוספת של 15.7 מיליארד שקל; הנחות בארנונה - 1.3 מיליארד שקל; עלות תקציבית של פתרונות אשראי - 750 מיליון שקל; מטרות אחרות - 1.1 מיליארד שקל (במסגרת זו חוק חיילים משוחררים יתוקן כך שיתאפשר למשוך סכום גבוה יותר מהפיקדון ללא עמידה בתנאי החוק).

באופן מתמיה דווקא בכמה סעיפים חשובים יש הקטנה של התקציב: מימון הכשרות מקצועיות, כלי הכרחי במאבק באבטלה שהגיעה למימדים עצומים. כן הוקטן התקציב לתשתיות טכנולוגיה עילית ודיגיטציה וכן בסעיף גיבוש תוכניות ליציאה מהמשבר. ההפחתה בסעיפים אלה משמעה כי הממשלה מכבה שריפות ולא מטפלת בבעיות לטווח הרחב. 

על פי, ניתוח מכון המחקר והמידע של הכנסת, הסעיף שבגינו מבוקשת תוספת התקציב הגדולה ביותר הוא "מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים" תוספת של 15.7 מיליארד שקל, וסעיף "שיפוי המוסד לביטוח לאומי" הוא הסעיף שבו שיעור התוספת הוא הגדול ביותר (תוספת של כ-171%). הגידול בשני התחומים נובע מכך שהרחבת תוכנית הסיוע הממשלתית כוללת הארכת התקופה שבה ישולמו דמי אבטלה למי שאיבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחל"ת מעבר לתקופה שאושרה בתיקונים הקודמים, וכן הרחבת תוכניות המענקים לעסקים ועצמאיים.

עם זאת, לא ברור מדוע נחוצה ההגדלה הזו שכן לפי ניתוח של מרכז המידע של הכנסת, התקציב הקודם שהוקצה לכך בהיקף של כ-16 מיליארד שקל לא נוצל במלואו בשל הוצאות קטנות מהצפוי של המוסד לביטוח לאומי וגביה מעל התחזיות.