טיול קריר ליום חם: עיר של מערות קבורה

עונה מומלצת: כל השנה
קושי: קל
אורך מסלול: 1.5 ק"מ
מפה: מפת סימון שבילים מס’ 4, הכרמל

הגעה מצומת יקנעם: בצומת פונים שמאלה, לצומת התשבי ובו פונים ימינה, בכביש 722 לצומת השומרים. כעבור 4 קילומטרים יש פנייה ברורה ומשולטת שמאלה לקריית טבעון ולבית שערים. משם שילוט ברור לאתר.

בית שערים הוא גן לאומי. הכניסה בתשלום ולפי תקנון רשות שמורות הטבע והגנים. בימי קורונה אלה יש להירשם ולהזמין כרטיסים מראש מראש בגלל הפיקוח על מספר המבקרים באתר, לפי הוראות התו הסגול. לפרטים: www.parks.org.il 

בשל החום נציע השבוע מסלול קליל, קצר, שרובו מוצל ושחלקים גדולים ממנו חולפים בתוך מערות תת-קרקעיות צוננות: מסתרי עיר הקברים בבית שערים. בית שערים הייתה עיר יהודית. לשיא חשיבותה הגיעה במאות 4-2 לספירה.

במאה השנייה בית שערים הייתה מקום מושבה של הסנהדרין, שבעקבות מחלתו של רבי יהודה הנשיא עקרה לציפורי. כשרבי יהודה הנשיא הלך לעולמו, בשנת 220 לספירה, הוא הובא לקבורה כאן. בעקבות קבורתו בבית שערים הפך בית הקברות לאתר קבורה נחשב ומבוקש.

מערות הקבורה המפוארות נחצבו בכמה מפלסים בצלע הגבעה מחוץ לעיר. רוב מערות הקבורה הגדולות במקום בנויות במתכונת דומה; לפני חזיתן המפוארת ישנה חצר פתוחה, שקירותיה חצובים בסלע. אלו שימשו כנראה להתכנסויות הקשורות בכבוד הנפטרים.

פתחי מערות הקבורה נסגרו בדלתות אבן שסבו על צירן. חלקן עומדות במקומן ויכולות לנוע עד היום. המעניין הוא שדלתות אלו גולפו כך שהן נראות כחיקוי לדלת עשויה עץ, על ידיות המשיכה שלה. מעבר לפתח המערה נפערים חללים תת-קרקעיים גדולים וצוננים שבהם גומחות קבורה וארונות קבורה מאבן.

אחת המערות הגדולות והמפוארות ביותר מזוהה כמקום קבורתו של רבי יהודה הנשיא. אומנם שמו לא נמצא בחפירות, אך על הקירות התגלו שמות בניו - רבי גמליאל ורבי שמעון. ידוע כי רבי יהודה הנשיא ביקש להיקבר בקרקע ולא בארון קבורה. מעניין לגלות שבאולם הפנימי ביותר במערה נמצא קבר מוקף בגדר אבנים מסותתות בקפידה. הייתכן שכאן באמת נקבר? כנראה לעולם לא נדע.

אם אתם כבר כאן, כדאי לקפוץ לגבעה שבראשה ניצב פסלו של אלכסנדר זייד וקבר שייח’ אבריק ממזרח לו, משם נשקפים העמק, הכרמל ומורדות הגליל.