עליית הקורונה? מאות יהודים מחו"ל ותושבים חוזרים מחפשים נכסים בישראל

לפני כ־30 שנה עבר ק’ מישראל לעמק הסיליקון בקליפורניה. פעמיים בשנה בערך הוא מגיע עם המשפחה לארץ, ובאחרונה שקלו הוא ורעייתו לרכוש כאן דירה, ולחלק את זמנם בין ארצות הברית לישראל. בעיצומו של משבר הקורונה הם הגשימו את הרצון הזה, ורכשו דירה ברמת גן, בפרויקט "פסגת דן" של דן נדל"ן.

 פרויקט פסגת דן ברמת גן / צילום: חיים אייז, דניה סיבוס

"לפי ההתרשמות שלנו", הוא אומר, "הטיפול בישראל בכל נושא בריאות הציבור לאור מגפת הקורונה, הוא יותר אחראי ויותר נכון מאשר כאן, בארה"ב. הקהילה היהודית והישראלית בעמק הסיליקון מגובשת, ולכן אני נחשף לעוד ועוד סיפורים על ישראלים ברילוקיישן, שהחליטו להקדים את החזרה לישראל, או על אנשים שהחליטו להשתקע בישראל מאז הקורונה".

אי אפשר לומר שהמשבר מנוהל היטב, לאור השבועיים האחרונים.
"נכון שיש חוסר טיפול, בלבול ושליפות מהמותן של הממשלה, אבל תורמת לזה גם חוסר האחריות של הציבור. מעבר לכך, בארצות הברית אין חיבור אנושי ומכנה משותף כמו שקיים בארץ, אין ערבות הדדית. פה יש גישה אישית של הצוות הרפואי לכל חולה, ומחויבות להצלת חיים בכל מחיר. אי אפשר לומר אותו הדבר על ארה"ב".

כמו ק', יהודים ו/או ישראלים-לשעבר רבים החליטו שאם כבר קורונה, עדיף בישראל. על פי נתוני הסוכנות, יש עלייה דרמטית במספר תושבי החוץ המבקשים לעלות לישראל מאז הקורונה, ובחברות הנדל"ן המשווקות פרויקטים ברחבי הארץ, מדווחים על תופעה של "התנפלות" על דירות חדשות מצד תושבי חוץ.

 מספר תיקי עלייה שנפתחו

מנהל היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות, שי פלבר, אינו מופתע. "יש הלימה בין נתוני העלייה לבין הנתונים של ביקוש הדירות. זה בהחלט משקף את המצב שאנו מזהים", הוא אומר. "כשאנשים שוקלים לעלות, חלק מהבדיקות הן בדיקות נדל"ניות, כי נדל"ן הוא חלק מרכזי מההחלטה".

עד אמצע העשור שעבר, תושבי חוץ היו רוכשים אלפי דירות בשנה בישראל. בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית, בגלל התחזקות השקל, לצד החמרה במגבלות הלבנת הון שלא איפשרה להעביר כסף בקלות. בגל הנוכחי לא מדובר רק ביהודים עשירים שקונים לעצמם בתי נופש.

כמה מגיעים: 3,000 תיקים לעומת 480

נתוני הסוכנות לא פחות ממדהימים: בחודש יוני האחרון, נפתחו תיקי עלייה (פתיחת תיק עלייה מצביעה על כוונה לעלות, אם כי לא כל מי שפותח תיק עולה בסוף) ליותר מ-3,000 אנשים מצפון אמריקה, לעומת כ-480 ביוני 2019; 580 אנשים מאמריקה הלטינית פתחו תיקי עלייה, לעומת כ-290 ביוני בשנה שעברה; וכ-730 אנשים החיים בצרפת, פתחו תיקי עלייה ביוני האחרון, לעומת כ-200 בלבד ביוני אשתקד.

סיון פרץ, סמנכ"לית השיווק בבוני התיכון, אומרת האינדיקציה שלה זה הנתונים שהיא מקבלת באמצעות גוגל אנליטיקס (שירות של גוגל המאפשר לעקוב אחר נתוני גלישה באתרים השונים): "בשמונת הימים האחרונים, מתוך כ-1,500 כניסות לאתר של החברה שלנו, 100 מהן היו מצד תושבי חוץ".

וזה הרבה יותר מאשר בדרך כלל?
"בדרך כלל את רואה 10-15 כניסות. אני שומעת גם אותו הדבר מהקולגות".

מאיפה באים: ארה"ב, צרפת, וגם ומקסיקו

מוטי כוזהינוף, מבעלי מגדל "בראשית" בשכונת בבלי בתל אביב, מספר שבימים כתיקונם הפרויקט שלהם מכוון בעיקר לישראלים, אך לאחרונה הייתה התעניינות מצד יהודים תושבי ארצות הברית, צרפת, בלגיה וגם מדרום אפריקה.

כוזהינוף: "רובם ישראלים שעזבו לפני כמה עשרות שנים והיום מתכננים עלייה לישראל. הקורונה הייתה הקש ששבר את גב הגמל, וזה הוביל אותם להחלטה שכנראה ישראל היא המקום הכי בטוח וגרמה להם להחליט סופית להגיע לארץ. הם מחסלים את העסקים שלהם ומגיעים לכאן".

גידי שמרלינג, סמנכ"ל שיווק באאורה, מספר: "יש לנו קבוצה של מקסיקנים - שם יש ממש קריסת מערכות. הם מחפשים להתגורר באזור גוש דן, לא בתל אביב עצמה".

אריאל אדלשטיין, סמנכ"ל שיווק ומכירות קבוצת אבני דרך, מספר כי בשבוע
בשבוע שעבר קיימה אבני דרך בשיתוף עם בנק מזרחי , כנס משקיעים וירטואלי שבו לקחו חלק מאות אנשים מ-20 מדינות ברחבי העולם. לצד המדינות האירופאיות המסורתיות, שתמיד מהן עלו מרבית העולים בשנים האחרונות, היתה הפעם התעניינות בקרב יהודים ממדינות כמו ארגנטינה, אוסטרליה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה.

לדברי אדלשטיין, ״אם בעבר גלי העלייה ממדינות אלו אופיינו במעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, הרי שגל העלייה הצפוי יכלול משפחות המשתייכות למעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך. ולכן, אם בגלי העלייה הקודמים ערים יקרות כדוגמת ירושלים ורעננה או כאלו הנושקות לקו הים כדוגמת תל אביב, נתניה, ראשל"צ, בת ים, אשדוד ואשקלון, היו אטרקטיביות מאוד עבור העולים החדשים והם היו מזוהים איתן, הרי שבמציאות הנוכחית העולים החדשים הם בעלי תקציב נמוך יותר ומחפשים אחר סביבות מגורים חדשות וזולות יותר, באזורי הפריפריה.

אמיר כהן, סמנכ"ל השיווק בחברת י.ח. דמרי, אומר ש-40% מאלה שמתעניינים ברכישת דירות בפרויקטים של דמרי, הם תושבי חוץ, בעיקר מאירופה, בעיקר מצרפת.

"יש לי לקוח שקנה פנטהאוז בעשרות מיליוני שקלים בפרויקט שלנו בירושלים, כדי לשהות בו בתקופת החגים, ועכשיו הוא בא לכאן למשך שנה, וינהל את העסקים בשלט רחוק. אנחנו רואים גם התעניינות מצד קהל צעיר יותר, באשקלון למשל, בנתיבות, בחריש. זה קהל שלא נהגנו לראות אותו קודם".

הילה פלז, מנהלת השיווק של בריגה, מספרת ששלוש מחמש העסקאות שסגרה באחרונה, היו עם תושבי חוץ, שרכשו דירות במגדלי טאוור של החברה בנתניה, בשכונת עיר ימים. הרוכשים הראשונים, היא מספרת, הם בני זוג מבוגרים מדרום אפריקה, שהיו על הקו. המשא ומתן התנהל בעיצומו של משבר הקורונה, והבשיל לעסקה של 6.4 מיליון שקל.

"זוג שני היה מאנגליה. לבני הזוג יש כבר דירה בירושלים, אבל הם נורא אוהבים את הים. הם חיפשו דירה בתל אביב עוד לפני הקורונה, ובמקרה הגיעו לנתניה".
העסקה השלישית עם תושבי חוץ, הייתה עם לקוח מצרפת, שאביו נפטר שם מקורונה, ושני אחיו חלו. פלז: "הוא אמר לי שאחרי מה שקרה, הוא מעדיף להיות כאן ובעת הצורך לקבל טיפול ממערכת הבריאות בארץ, כי בצרפת, כך לפחות לדבריו, ההתנהלות הייתה מתחת לכל ביקורת. הוא אמר שכאן הם מרגישים יותר בטוחים".

אבל בגל הנוכחי לא כל הרוכשים מחפשים דירות יוקרה. רבים מתכננים לממש נכסים בחו"ל, ומחפשים כאן דירות בסכומים של 1.5-2 מיליון שקל.

למה מגיעים: האנטישמיות דוחפת

"ממה שאני שומע מהעולים שמגיעים", אומר שי פלבר מהסוכנות, "יש כרגע ארבע סיבות שכולן קשורות לקורונה: האחת, הם מבינים שבישראל אפשר לקבל טיפול רפואי מצוין, טוב יותר מזה במדינות אחרות, ובטח כשמדובר בארצות הברית, ששם מערכת הבריאות היא פרטית.

"הסיבה השנייה היא שישראל נתפסה כמקום שיודע לטפל בקורונה. יש לא מעט מקומות שהם הכלכלה משותקת. בארגנטינה, למשל, התושבים כבר מעל 100 ימים בסגר.

"הדבר השלישי הוא אנטישמיות, שהייתה קיימת גם קודם, אך הקורונה הגבירה אותה. והסיבה הרביעית היא הנושא הכלכלי: במרבית המדינות, ליהודים יש עסקים או שהם בעלי מקצועות חופשיים. בעקבות הקורונה הם ספגו פגיעה דרמטית, והם מעריכים שאם יגיעו לישראל, ובעזרת הסיוע שיקבלו (סל קליטה והטבות נוספות), יוכלו להתחיל מחדש. יש לא מעט אנשים שמממשים נכסים שיש להם בחו"ל ומגיעים לפה, וזה לאו דווקא הקהל שמחפש דירות יוקרה, אלא דווקא דירות ממוצעות, בפריפריה".

 רחוק מהשיא. מספר הדירות שנרכשו על ידי תושבי חוץ

אלה גם הדברים ששומעים מנהלי המכירות בחברות. יהורם בר שי, מנכ"ל משותף במשגב מתחמי מגורים, המשווקת פרויקטי מגורים בכל הארץ, אומר שעד לקורונה, תמיד היה רצון מצד תושבי חוץ לרכוש דירות בישראל, אלא שהקורונה, "גרמה להם להרגיש שהקרקע בוערת מתחת לרגליים, הנושא של הבריאות משחק תפקיד, וגם האנטישמיות, שצצה ועולה במקומות שונים".

"בצרפת", אומרת גם יפה סדן, מנהלת השיווק של יוסי אברהמי, "שיעור הנפטרים היה גבוה בהרבה בהשוואה לישראל, ובעקבות הקורונה, האנטישמיות מרימה ראש".

שמרלינג מציין שיש גם יהודים שרוצים לעלות לישראל דווקא בגלל שאין להם כסף: "בארה"ב אתה מקבל חשבון מבית החולים שאי אפשר לעמוד בו".

לאן פונים: באר שבע, קריית אונו, בת ים

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי באוצר, הערים החביבות על תושבי החוץ בעבר היו ירושלים - וערים לאורך חוף הים, בהן תל אביב, נתניה ואשדוד. הפעם מסתמן שההתעניינות חורגת מתחום זה.

"מכרנו עכשיו בבאר שבע עשר דירות לעולים מצרפת", מספר ישי רוט, סמנכ"ל השיווק של שובל מתמחי מגורים, היוזמת ומבצעת פרויקטים מסחריים ומגורים. עודד שיין, סמנכ"ל השיווק בשפונדר פדלון, המשווקת פרויקטים בנתניה, אבן יהודה, ראשון לציון, כפר סבא ובת ים, מספר שבפרויקט החברה בשכונת פארק הים בבת ים, כרבע מהעסקאות נעשו עם תושבי חוץ, וכמחציתן לאחר הקורונה. "המצב הקשה וחוסר הוודאות גורמים לאנשים לחפש את המקום הבטוח, ומבחינתם ישראל היא המקום הבטוח. הקורונה נותנת להם פוש. גם אם הם לא יעשו עלייה, הם רוצים להרגיש שיש להם משהו בישראל".

 סיון פרץ, סמנכ"לית שיווק בוני התיכון / צילום: אפרת מזור

סיון פרץ מבוני התיכון: "לפני שבועיים הייתה אלי פנייה מצד קבוצה של אמריקאים שרצו לרכוש בניין שלם בנתניה. הם הסבירו שהם רוצים שיהיה להם בית בארץ, זה נותן להם תחושה של ביטחון, ויש לי קבוצה אחרת של אמריקאים - ארבעה חברים שמתעניינים בפרויקט שלנו בקריית אונו, מתוך רצון שיהיה להם איפה להיות, במצב של אין ברירה".

אחד מאלה שרכשו דירה לכל מקרה שלא יהיה, הוא אליהו, בעל רשת חנויות בגדים, שמתגורר כבר 30 שנה במיאמי, פלורידה. כמדי שנה, הם הגיעו לחופשה בישראל, ואז תפסה אותם הקורונה, ומאז הם כאן, בדירה שכורה. באחרונה רכש דירה בפרויקט של בוני התיכון בקריית אונו. "אני מרגיש פה יותר בטוח. בארצות הברית הרגשתי חוסר ודאות. כשיהיה אפשר לטוס שוב, אחזור למיאמי - כרגע אין לי מה למהר, כי יש שם התפרצות - לבד, בלי המשפחה, ואז נראה מה עושים".

אז אתה מתכוון לעשות עלייה?
"ברגע שרכשתי דירה, זו המטרה. הרבה פעמים חשבנו על זה, אבל לא היה לנו אומץ. הקורונה דחפה אותנו".

שמרלינג מאאורה מספר שהם תרגמו באחרונה את החומרים לאנגלית ולספרדית, לטובת המתעניינים מחו"ל. "הפרויקטים שלנו בדרך כלל מכוונים לקהל המקומי, זה הפוקוס שלנו. אין לנו דירות רפאים. למרות זאת, הגיעו פניות מקהלים מחו"ל. לאחרונה מכרנו דירה ביהוד לקונה מקנדה".