יו"ר ארגון המתמחים נדבקה בקורונה, וחשפה את המלכוד של הרופאים

היא נמצאת בקו הראשון של המאבק בקורונה מתוקף תפקידה, ונאבקת גם בימי השגרה וביתר שאת בימי המשבר עבור תנאי עבודה ראויים ותיקון עוול מבני עבור המתמחים. אלא שלפני מספר ימים, גילתה ריי ביטון, יו"ר ארגון מרשם, שהמשבר הגיע גם אליה: היא חלתה בקורונה. "להיות בקו הראשון לקורונה, זה לדעת איך מתחיל היום שלך, אבל לא איך הוא מסתיים. זה לעשות בדיקת מטוש עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, לגלות שהחולה שטיפלת בו בתורנות חיובי והיית איתו בחדר זמן ממושך", כתבה ביטון בעמוד הפייסבוק שלה. "זה להיכנס לבשר לקשיש שהוא חיובי בבדיקה, ולשמוע אותו אומר שהוא ידע שלא יצא מכאן. זה להיות בפחד מתמיד שתידבקי ותדביקי את המשפחה שלך, זה לא לראות את אמא, זה לעשות עוד בדיקה בגלל עוד חשיפה וזה לקבל בסוף תשובה חיובית".

ביטון מבקשת להפנות את תשומת הלב הציבורית למצב הבלתי אפשרי איתו מתמודדים הצוותים הרפואיים, בין הדיבורים על סגר והעסקים הקורסים, ובין הבשורות על תוספות כוח אדם לבתי החולים - בזמן שהמחלקות עולות על גדותיהן והצוותים הרפואיים נדחקים עד קצה גבול היכולת. "להיות בקו הראשון של הקורונה זה לקבל תורנות מהיום למחר על יום ההולדת של הילדה כי הייתה עוד חשיפה במחלקה ועוד מתמחה יצא לבידוד. זה לעבוד על טורבו במתכונת חירום. לא שבוע/שבועיים אלא 5 חודשים ברצף. זה לא להצליח לקחת אפילו סופ"ש ארוך למנוחה", היא אומרת.

"הסיפור הזה הוא המציאות שלי ושל חברי וחברותיי הרופאות והרופאים המתמחים בחודשים האחרונים. הכל על הכף. הבריאות שלנו, המשפחות שלנו. גם לנו מגיעים תנאים בסיסים, אנחנו לא צריכים להילחם על עוד כוח אדם, אנחנו לא צריכים להילחם על שכר שנפגע בזמן יציאה לבידוד, על אובדן ימי מחלה (הצהרות על פתרון זה מעולה ובינתיים בתלושי השכר...) ואנחנו לא צריכים לעבוד 26 שעות ברצף בלי רגע של מנוחה, לא בשגרה ובטח לא בחירום. אנחנו ממוטטים, קורסים ומשלמים בבריאות שלנו".

בחסות הקורונה קוצרו תורנויות המתמחים ל-12 שעות

"ההסכם אינו בגדר בשורה, אבל מהווה התחלה טובה"

לאחר מאבק ממושך של הסתדרות האחים והאחיות, ובזמן שיותר מ-3000 אנשי מערכת הבריאות מצויים בבידוד בית בשל חשיפה לחולה מאומת, גיבשו השבוע שרי האוצר והבריאות מתווה לתוספת כוח אדם למערכת - מתוך הבנה שהמשבר איתו אנחנו מתמודדים עשוי להימשך זמן רב, ויהיה קשה מאוד לנהל אותו במציאות שבה מערכת הבריאות יובשה לאורך שנים מתקציבים והפכה רזה מאוד. השרים, יולי אדלשטיין וישראל כך, סיכמו בין היתר על הוספת 2,000 תקנים לאחיות ו-400 תקני רופאים ברחבי הארץ.

האם מדובר בבשורה? לפי ביטון, "ההסכם אינו בגדר בשורה, אבל מהווה התחלה טובה. המחסור בתקנים הרבה יותר עמוק מ-400 רופאים. צריך לדאוג לצבוע את התקנים למקצועות ספציפיים, לוודא שהולכים בראש ובראשונה לחדרי המיון, למחלקות הפנימיות ולמחלקות הקורונה, כמו כן הביצוע צריך להיות שקוף ומיידי. כבר בתחילת הגל הראשון הצהיר השר לשעבר ליצמן על תוספת של 500 תקנים, מתוכם התקבלו בודדים ולא נשארו כתקנים קבועים".

בזמן שההסכם מתייחס לתקופת המאבק בקורונה ולא לתקנים קבועים, ביטון מוסיפה כי "הפיכתם של תקני הקורונה לתקנים קבועים אשר נדרשים למערכת כמו אוויר לנשימה עוד טרם המשבר, יאפשר חלוקה טובה יותר של נטל העבודה וכן לצורך קיצור תורנויות המתמחים מ-26 שעות לצורת העסקה שפויה יותר, בטח בעתות חירום ועומס, כאשר מספר התורנויות הולך ועולה לאור יציאת מתמחים לבידוד. כמו כן, מן הראוי שיינתן לרופאים 'מענק קורונה' בדומה לזה שניתן לאחיות ולעובדות הסוציאליות מתוך הבנה של העומס הקשה שהם שוהים בו".

 ריי ביטון וחבריה בצוות הרפואי בביה"ח אסותא באשדוד / צילום: תמונה פרטית

למרות הפתרונות הנקודתיים שמציע הסכם תוספת כוח האדם, המתמחים נותרו מאוכזבים: מחאתם לא נשאה פרי. התמחות היא תקופת ההכשרה ההופכת את מסיימי לימודי הרפואה לרופאים מומחים; היא נמשכת 5-7 שנים, ובה מוצבים המתמחים בין היתר בחדרי מיון ובמחלקות קורונה, כשהם עובדים שעות מרובות. אורך התורנות המרבי נמשך 26 שעות ברצף, אף שלעיתים לא מעטות ובאיסור על החוק הן נמשכות אף יותר. בסקר שנערך על ידי "ארגון מרשם" באפריל 2016 נמצא כי פעמים רבות תורנויות אלו מתבצעות ללא שינה כלל, ואם מתאפשרת שינה במהלכן הרי שהיא מועטה, וכי קיימות הפרות מרובות של אורך התורנות הארוכה ממילא בבתי חולים רבים בארץ ובסוגי התמחויות שונות, כך שרופאים מתמחים רבים ממשיכים לעבוד לעיתים גם עד 30 שעות עבודה רצופות.

לא רק המתמחים משלמים את המחיר על השעות הארוכות - אלא גם הציבור. רמת הביצוע לאחר ערנות של 24 שעות ברציפות דומה לרמת ביצוע עם ריכוז אלכוהול בדם של 0.1% (הסף המותר בישראל לנהגים הוא 0.05%). במחקרים שפורסמו במדינות בהן קוצר משך התורנויות ל-16 שעות ומטה, נמצא שיפור ניכר הן באיכות הטיפול הרפואי ובטיחות המטופל והן בשיפור גורף באיכות החיים של המתמחים.

ובזמן שהמתמחים נאלצים לעבוד שעות מרובות בתנאי לחץ ועייפות קשה, רופאים בכירים, למעט חריגים מאוד, אינם נדרשים לעבוד בתורנויות. בעולם החלו לשנות כיוון - ולשנות את שעות התורנויות כך שלא יעלו על 16 שעות. "לצערנו המאבק על קיצור התורנויות נדחק הצידה בזמן משבר הקורונה, כאשר בעצם הבעיה רק החריפה. לאור יציאת מתמחים לבידוד, מספר התורנויות לעיתים אף הכפיל את עצמו והעומסים בתורנויות רק הולכים ועולים, כל זאת עוד לפני תחילת החורף והשילוב המסוכן בין תחלואת השפעת והקורונה", אומרת ביטון. "הנושא הזה לא סובל דיחוי".

בנוסף להודעת שרי האוצר והבריאות על תוספת לכוח האדם במערכת הבריאות, ביום שישי הודיע שר האוצר ישראל כ"ץ כי במשרדו גובש מתווה לפיו לא ינוכו ימי הבידוד או המחלה של אנשי הצוותים הרפואיים ששהו בבידוד או חלו בנגיף הקורונה עקב טיפול בחולה מאומת, וכן שעובדים אלה יקבלו תשלום נוסף על תקופת ימי הבידוד או המחלה. זאת, לאחר יותר מחצי שנה שבה צוותים רפואיים נשלחים לבידוד ונדרשים לממן ממכסת ימי המחלה שלהם את היעדרותם (הם לא מקבלים שכר מלא על היעדרותם), למרות שנחשפו לחולי קורונה מתוקף תפקידם.

נכון לשעה זו, לא ידוע מתי ימומש ההסכם והאם הצוותים שנאלצו לשאת בעלויות הכלכליות של הקורונה בחודשים האחרונים, יזכו להחזר כספי. ביטון מבהירה כי לא מדובר בפעם הראשונה שבה הצוותים הרפואיים שומעים הצהרות, וכי כעת - הגיע הזמן למעשים: "כבר בגל הראשון השתתפנו בוועדת הבריאות בכנסת שם הצהירו הצהרות דומות, מאז אלפי רופאות ורופאים יצאו לבידוד/חלו ושילמו בימי מחלה במידה והיו להם, ובפגיעה קשה בשכר - לעיתים של 30-40%! כל זה בנוסף על פגיעה בבריאותם ורווחתם".