יחיאל טפירו הורשע בגניבת 125 מיליון שקל בפרשת קרן אור

ביהמ"ש קבע כי טפירו גייס במרמה בנסיבות מחמירות כ-80 מיליון שקל מ-600 משקיעים דרך חברת קרן אור • בנוסף, טפירו הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל • עו"ד אמיר בירמן הורשע בשותפות בביצוע חלק מההונאה.

יחיאל טפירו / צילום: שלומי יוסף
יחיאל טפירו / צילום: שלומי יוסף

הרשעה גורפת בפרשת הונאת המשקיעים של "קרן אור". שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הרשיע את יחיאל טפירו בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כספי משקיעים בסך של כ-80 מיליון שקל בעבירות מנהלים בתאגיד, ובעבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף בפרשת "קרן אור". גם שותפו לשעבר של טפירו, עו"ד אמיר בירמן, הורשע בשותפות בביצוע חלק מההונאה.

בית המשפט הרשיע את טפירו ובירמן בעבירות הבאות: באישום הראשון, טפירו הורשע בשתי עבירות של הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך ללא תשקיף, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, כדי להטעות משקיע סביר. בירמן הורשע בעבירה זהה אחת. כן הורשעו השניים במאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, ובעבירות מרובות של עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד.

"טפירו ניצח בגאון על מערך גיוס הכספים של החברה"

כבוב קבע כי בשנים 2014-2012 גייסו טפירו ובירמן, באמצעות חברת "ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (בפירוק), שגייסה משקיעים תחת השם "קרן אור", כ-80 מיליון שקל מכ-600 משקיעים. לפי הכרעת הדין, הגיוס נעשה ללא פרסום תשקיף כדין, אגב הבטחת תשואה גבוהה וידועה מראש ותוך הצגת מצגי שווא בדבר מאפייני ההשקעה.

לפי ההכרעה, טפירו ובירמן התחייבו כי הכספים יושקעו בפרויקטים של תמ"א 38 ובאשראי חוץ בנקאי, אולם בפועל חלק ניכר מהכספים שימש לביצוע החזרים למשקיעים, למימון הוצאות תפעול, לצרכיהם האישיים של טפירו ובירמן וכן לשימושים נוספים שלא תאמו את המצג שניתן למשקיעים.

לדברי הפרקליטות, כפי שהוכח בביהמ"ש, לכל היותר מחצית מן הכספים אכן הופנו לשימושים התואמים את המצגים בעוד יתרתם הועברה לשימושים אחרים. בין היתר החברה השתמשה באותם כספים כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות הקודמים - כלומר, כדי להשיב למשקיעים קודמים את הקרן ואת הריבית מכספי משקיעים חדשים, עד שזו תגיע לאיזון ולהכנסות מספקות מהשקעותיה. כן הועברו כספים לחברות פרטיות שבבעלות בעלי השליטה, לכאורה כהחזרי הוצאות של החברה כלפי אותן חברות, אולם ללא רישום בזמן אמת של מהות ההוצאות. כן נרכשו דירות על שם בעלי השליטה, לכאורה כחלק מנכסי החברה ובשל טעמים מיסויים, אולם ללא הסכמים המאשרים זאת או כאלו המעניקים בטוחה כלשהי לטובת החברה, וכן תוך התייחסות בזמן אמת אל דירות אלו כאל דירות פרטיות. בנוסף, הועברו הלוואות למקורבים, ללא הסכם ובריבית נמוכה; הועברו כספים לצורך תשלום שכר טרחה לעורכי דין ועוד.

מעבר למצגים בדבר ייעוד הכספים, החברה הציגה מצגי שווא נוספים: ההסכם הוצג כהסכם הלוואה, אף שהיה מדובר באופן ברור בהסכם השקעה, וכן שההשקעה היא בסיכון נמוך. ואכן, הטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש, בעל פה ובכתב, הייתה של "משקיעים", "השקעות", "תשואות גבוהות ומובטחות", "בסיכון נמוך ועם ביטחונות מלאים", ו"השקעה סולידית ובטוחה".

בנוסף, בפרסומים באמצעי התקשורת ובאתר האינטרנט של קבוצת טפירו הוצג הכלכלן המפורסם שלמה מעוז ככלכלן הקבוצה, וכמי שעומד בראשה. ואולם התברר כי בפועל, מעוז לא היה בעל תפקיד בחברה של טפירו, לא היה מעורב בניהולה ואף לא היה בקיא בפעילותה. מעורבותו של מעוז בקבוצת טפירו הסתכמה במתן ייעוץ לאלפא פלטינום, בית השקעות שהיה בשליטתו של טפירו. השימוש בשמו ובתמונתו של מעוז, כפי שנעשו בפועל, כמו גם חלק מהדברים שיוחסו לו בפרסומים השונים, לא אושרו על-ידי מעוז, והוא ביקש להסירם. על-פי האישום, השימוש בשמו של מעוז היתה מניע משמעותי בהחלטות ההשקעה של חלק מהמשקיעים.

לקראת שנת 2014 טפירו ובירמן פירקו את השותפות ביניהם. טפירו, שנשאר הבעלים והמנהל היחיד של החברה, המשיך בביצוע העבירות עד אפריל 2014, מועד בו רשות ניירות ערך דרשה להפסיק את פעולות גיוס הכספים. ביהמ"ש קבע כי טפירו "ניצח בגאון על מערך גיוס הכספים של החברה והיה מעורה בפעילותה "עד השקל האחרון".

כן ציין השופט כי במעשיו של טפירו היה פן מחמיר שנבע מכך שהמשיך בפרסומים נרחבים והגדיל את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים- "חרף העובדה שלא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המשקיעים בתקופה הראשונה מבלי להמשיך ולגייס כספים ממשקיעים חדשים, על שום שלא ידע שובע ולא עצר לחשוב על משקיעיו".

כזכור, חברת ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (בפירוק) הורשעה במסגרת הסדר טיעון ב-24 באפריל 2018 בעבירות גניבה, מרמה ועבירות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף. ביהמ"ש הטיל על החברה קנס בסך 70 אלף שקל תוך שהוא קבע כי יש לתת ביטוי לרצונו של המחוקק להחמיר בענישת תאגידים וכן למגמת ההחמרה בפסיקה, לצד התחשבות בכך שמדובר בחברה בפירוק ושהקנס שישולם ייגרע מכיסם של המשקיעים, קרבנות העבירה.

התיק נוהל על ידי עוה"ד יעל ענתות, שירי גפני, ורד מושקובסקי ונועם רותם ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

טפירו לא היה מעוניין להגיב.

אמיר בירמן מסר בתגובה: "טפירו הצליח לשטות במשקיעים ואחר כך בי ולבסוף קינל בשופט עת שכנע אותו שהייתה לי יכולת לדעת מה הוא עושה מאחורי גבי, ללא ידיעתי". לדברי בירמן, "כאשר גיליתי מה נעשה מיד עזבתי את החברה וזה היה לאחר גיוס של 23 מיליון שקל בלבד. כל הכספים בתקופתי הושקעו בעסקאות לגיטימיות שנבדקו על ידי הרשות. כל מה שקרה אח"כ לא קשור אליי. לצערי, עורבבו מספרים והתקופות שלא בצדק ועל כך ניתן לומר רק חבל. אלמד את הכרעת הדין לפרטיה ולבטח אשקול את זכותי לערער ולהעמיד את הדברים על דיוקם".