האוצר הפסיק לפרסם זאת, אבל גיוסי החוב בחו"ל העלו הילוך

בשבועות האחרונים מתנהלים הגיוסים הרחק מתשומת הלב הציבורית, ורק לפעילים בשוק ישנה אפשרות לעקוב אחריהם • היעדר הפרסום מעלה את הטענה כי הציבור אינו מודע להיקפי הריבית שיידרש לשלם בשנים הבאות

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי
ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

משרד האוצר הוריד בשבועות האחרונים פרופיל בפעילות גיוסי החוב שלו בחו"ל למרות שהפעילות עצמה דווקא העלתה הילוך. צורכי המימון של מדינת ישראל צפויים להגיע השנה ל-250 מיליארד שקל - סכום פי שניים לפחות מהסכומים שהמדינה נדרשת לגייס בשנים רגילות, הן לצורך מימון הגירעון והן לצורך מחזור חובות שהגיע מועד פירעונם. הסיבה לכך היא כמובן משבר הקורונה שהכניס את המדינה לגירעון תקציבי דו-ספרתי, העשוי להגיע, לפי הערכות עדכניות ל-12%-13% תוצר, כלומר למעלה מ-150 מיליארד שקל.

רק השבוע למשל השלימה המדינה גיוס של 250 מיליון אירו לשש וחצי שנים בריבית של 1.5%. לפני שבוע נסגרו שני גיוסים: אחד של 950 מיליון אירו בריבית אפס לשנתיים ו-16 מיליארד ין בקופון של 0.315%. ב-15 ליולי בוצעו שני גיוסי נוספים: 500 מיליון אירו לשנתיים בריבית אפס ו-350 מיליון אירו ל-49 שנה בריבית 2%.

בשנים כתיקונן גייסה מדינת ישראל במט"ח רק פעם אחת בשנה, בחודש ינואר. באוצר הקפידו לדווח על כך לתקשורת ולציבור בהודעות מפורטות. גם בתחילת המשבר דיווח האוצר על גיוסי חוב שנעשו בחו"ל ואף הבליט את העובדה שאחד מהם היה של סדרת אג"ח ל-100 שנה בריבית של 4.5%. שר האוצר והחשב הכללי לא פיספסו את ההזדמנות לטעון כי מדובר בהבעת אמון של המשקיעים במדינת ישראל וביציבותה הפיננסית.

ואולם בשבועות האחרונים מתנהלים הגיוסים הרחק מתשומת הלב הציבורית, ורק לפעילים בשוק ההון המצוידים בגישה למערכות המידע של סוכנויות כמו בלומברג ישנה אפשרות לעקוב אחריהם. היעדר הפרסום מעלה את הטענה כי הציבור אינו מודע להיקפי הריבית שיידרש לשלם בשנים הבאות. 

לדברי ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, הגיוסים בחו"ל נועדו להוריד מעט את הלחץ מעל שוק החוב המקומי. ההנפקות בחו"ל יקרות יותר למדינה בשל עלויות ההמרה לשקלים, אבל לדבריו הן משרתות מטרה אחרת. "באמצעות הגיוסים בחו"ל המדינה משיגה הורדת עומס מהשוק המקומי, וזה אפקטיבי יותר כשיש סגמנטציה או הפרדה בין השווקים", אמר בהר. העובדה שהגיוסים בחו"ל מתנהלים "מתחת לרדאר" מאפשרת למדינה לצמצם את היקף ההשתתפות של משקיעים ישראלים, שנוהגים לרכוש את החוב בשוק המשני. "בראיית המדינה, ככל שמשקיעים ישראלים ירכשו פחות חוב מט"חי שלה, זה ישחרר ויגדיל ביקושים לחוב הממשלתי בשוק המקומי", הסביר בהר, "כשאתה מגייס בחו"ל בלי הרבה רעש, זה עובד יותר טוב".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לשאלת "גלובס", כי מדובר בפעילות מימון שוטפת. "החשב הכללי משתמש במגוון כלים כדי לממן את הגירעון בשנת 2020, שכידוע צפוי להיות גבוה לאור משבר הקורונה".