חורבן הבית מתחיל בעוני: האם המשבר הכלכלי יחלחל אל שוקי ההון?

במסכת נדרים בתלמוד מפורטים ארבעה מקרים של אנשים שהם חיים, אבל שקולים למתים ("ותניא ארבעה חשובין כמת עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים": זה שאין לו המשכיות אחריו, זה שאינו רואה את העולם, מצורע הנדרש לריחוק משאר בני האדם - אבל הראשון במעלה הוא העני. עני נחשב למת, משום שאין לו ערך בפני הזולת, הוא שקוף ולקולו אין משקל משמעותי.

בתשעה באב נהוג לדבר על שנאת החינם ולומר שבגינה חרב בית המקדש. ואולם ט' באב, היום שבו חרב הבית, מסמל את סוף התהליך - לא את תחילתו. כשאדם נוהג במכונית בשכרות במהירות של 150 קמ"ש תוך שליחת מסרונים בטלפון ומבצע תאונת דרכים קטלנית, רגע התאונה הוא הרגע המדובר, אבל הרגע המשמעותי ביותר שבו ניתן היה למנוע את הכל, הוא הרגע שבו אותו אדם עלה על הרכב שיכור.

אדם לא קם בבוקר ומחליט לשנוא את זולתו. מדובר בתהליך של הבניה חברתית, שנובע לא פעם מפער מעמדות. כך למשל, רמת השנאה בין עשירים הנבדלים ביניהם ברמה הדתית, הרוחנית, האתנית וכדומה, קטנה מרמת השנאה בקרב העשירונים התחתונים מבחינה כלכלית. בית המקדש נחרב בט' באב, אבל החורבן האמיתי התחיל שנים קודם לכן, עם פערים חברתיים שהתרחבו והלכו, ושחיתות שפשתה בקרב בני האצולה והמנהיגות.

מזומן בעלייה וגבייה בירידה

נתון שכדאי יהיה לעקוב אחריו בחודשים הקרובים, יהיה כמות המזומנים במשק. העובדה שרבים נפגעו מהמצב הכלכלי, עלולה להוביל למצב שבו כדי להגדיל את ההכנסות נטו, יהיה שימוש גדל והולך בכלכלה "שחורה" במטרה "לפצות" על אובדן ההכנסות בתקופת הקורונה. התנהלות שבה עוסקים רבים ינסו להעלים הכנסות, תפגע הן בסולידריות החברתית והן בהיקף גביית המסים, שיצריך הטלת מסים עודפים על אוכלוסיות שמהן קל יותר לגבות מס. התנהלות כזו גורמת להגדלת פערים חברתיים ולערעור של הסולידריות החברתית, שבישראל נמצאת כבר שנים בדעיכה לאור פערים גדלים והולכים בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

כדאי מאוד שקובעי המדיניות בישראל יעקבו באופן שוטף אחרי הנתון של כמות המזומנים במשק, ויפעלו באופן שיעודד תשלום מסים, בין אם באמצעות הקלות או סיוע ובין אם בכל דרך אחרת, שלא תוביל להתנהלות עסקית של העלמת מס כרונית, שלאחריה יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור.

מבחינת התנהלות בהשקעות, מדינות שיציגו בעתיד גידול משמעותי בהיקף המזומן במשק, הן מדינות שכדאי מאוד לשקול להקטין את החשיפה אליהן. מדובר בנתון שניתן יהיה להסיק ממנו מסקנות רק במהלך החודשים הקרובים, אבל רצוי להתחיל ולעקוב אחריו באופן שוטף, בעיקר במקרים שבהם תיק ההשקעות מפוזר גיאוגרפית.

דינמיקה של משבר כלכלי

הגישה הכלכלית הגורסת שיש להעביר את כספי הסיוע לאזרחים מהר ככל הניתן, אינה נאמרת בחלל ריק ולא מדובר רק בניסיון להשקיט מחאות ציבוריות. מדובר בעיקר על מהלך שמטרתו למנוע משבר כלכלי. כשאזרחים נתקלים במצוקה תזרימית, הם ינסו לפתור את בעיית ההלוואות מכל מקור אפשרי - ומשקי בית שלהם אין גישה ישירה למנהלי הסניפים בבנקים, יאלצו ליטול הלוואות ממקורות אחרים, לרוב בריביות דו-ספרתיות גבוהות.

משפחה שנוטלת הלוואה בריבית דו-ספרתית, עלולה להיכנס לסחרור כלכלי שממנו יהיה קשה לה לצאת. מהירות התגובה היא קריטית בעת משבר, וכל התמהמהות עלולה לייצר סחף כלכלי שלילי.

קשה להסביר את האנומליה של שוקי הון עולים, כשאנו רק בתחילתו של משבר הקורונה. היה יכול להיות היגיון אם היינו בסוף האירוע, תוך פרץ אופטימיות מצד האוכלוסייה הכללית. התפיסה שלי לגבי השקעות היא שאם יש אירועים שאני לא יודע להסביר, אני מחפש מקומות אחרים להשקיע בהם, שאותם אני כן יכול להסביר ולהבין מבחינת ההיגיון הכלכלי.

שוק המניות יכול להמשיך לעלות ואף לשבור שיאים למרות הקורונה, אבל מכיוון שכל מספר זוכה, מבחינתי מדובר בהשקעה שאני לא יודע להסביר, ואני מאמין שהשקעות אמורות להשיא ערך על כסף שהושג בעמל רב ולא מדובר בכספי הימורים. מכאן, שהגישה הנכונה, לתפיסתי, היא להשקיע באיגרות חוב של חברות יציבות שצפויות לשרוד את משבר הקורונה.

אלקואה כדוגמה להשקעה יציבה

בנקודת הזמן הנוכחית, חברת האלומיניום האמריקאית אלקואה (סימול מניה: AA), שנוסדה בשנת 1888, היא חברה שצפויה לצלוח את השנים הקרובות מבחינת יכולת שירות החוב. איגרות החוב של החברה מדורגות BB פלוס בדירוג בינלאומי עם אופק יציב, והאג"ח לתקופה של 4-8 שנים נסחרות בתשואות של 3.5%-4.5% במונחי דולר ארה"ב.

 השקעה-לימי-קורונה-אגח-חברת-האלומיניום-האמריקאית-Alcoa

נכון ל-30 ביוני, לחברה יחס הון עצמי למאזן בשיעור של 40%, החוב נטו עומד על 836 מיליון דולר לעומת 1.12 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של השנה - כך שמה שהחברה עשתה במהלך הרבעון השני, שבו הקורונה הכתה בכל חלקה טובה, הוא לצמצם הוצאות ולהקטין את החוב כדי להיערך לעתיד לבוא.

לחברת אלקואה 965 מיליון דולר של מזומן ושווה מזומן בקופתה. ברבעון רגיל ונטול קורונה, החברה מייצרת 200-700 מיליון דולר של EBITDA, כשהתלות היא במחיר האלומיניום. שווי השוק הנוכחי של החברה עומד על 2.4 מיליארד דולר, ומכיוון שעיקר פעילות הייצור והמכירה של החברה מתבצע בארה"ב, היא לא צפויה להיפגע מסנקציות הדדיות שייתכן כי יוטלו בין ארה"ב לסין.

בתקופות של אי-ודאות, הדרך הנכונה לפעול היא להקטין את האי-ודאות ככל הניתן. כך גרסתי בטור שכתבתי ב"גלובס" בתחילת מרץ, כשחשבתי שנכון להטיל סגר מוחלט עד להכחדת המגפה (אפס נדבקים) בישראל, ואז יודעים לכמת את הפגיעה הכלכלית (10%-15% תוצר). כשלא פועלים להקטנת חוסר הוודאות, גם משלמים ביוקר - ולרוב גם נשארים עם האי ודאות.

מכיוון שכך גם בשוק ההון, מומלץ להמשיך ולהשקיע בחברות יציבות ולצמצם את אי הוודאות הכרוכה בהשקעות בימי קורונה - ומבחינה זו, אג"ח אלקואה היא השקעה שכזו.

בתקווה שהחורבן הכלכלי שהובילה אליו מגפת הקורונה יסתיים במהרה. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.