הגבלות הסופ"ש מציבות סימני שאלה סביב ההבטחות של גמזו

זמן קצר לפני שנכנס לתפקידו פרופ' רוני גמזו כפרויקטור לניהול מערכת הקורונה, געשו הרוחות סביב כוונת הממשלה להחיל צעדי סגר על סקטורים במגזר העסקי במטרה לצמצם את התחלואה העולה. ועדת הכנסת, בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, סירבה לאשר מגבלות נוספות בלי נתונים תומכים ובזמן שהממשלה לא מצליחה להסביר לציבור את ההיגיון מאחורי מגבלה מסוימת על פני אחרת. אך באחת, עם בואו של גמזו, היוצרות התהפכו: הדיבור על סגר הפך לחריג, והשוט המאיים ירד כמעט לחלוטין מהשולחן, ונותר זיכרון מעומעם.

גמזו מונה לתפקיד והכריז: יש על מי לסמוך, לא יוטלו עוד מגבלות ללא היגיון רפואי, לא תתקבלנה החלטות נגועות בשיקולים פוליטיים, לא נעמיס על כתפי העסקים המניעים את המשק נטל שלא לצורך, סגר הוא מוצא אחרון בלבד - לאחר שמוצו כל הדרכים האחרות. ואמנם גמזו הצליח בתוך זמן קצר מאוד לשנות את השיח במשרד הבריאות ובממשלה ולבלום מגבלות נוספות, ייתכן כי הוויתור הראשוני של גמזו על סמכויות מוגדרות וברורות, מציב סימן שאלה סביב היכולת לממש את ההבטחות הגדולות; בסוף השבוע האחרון, למרות ההכרזות, מגבלות הממשלה לא בוטלו ועסקים הורו להישאר סגורים.

מסתמן שהושגה שליטה בגל השני

לפי ניתוח שביצעו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, המנטרים באופן יומי את מגמות התחלואה בישראל, התייצבות התחלואה נמשכת, ומתחזקים הסימנים שהושגה שליטה בגל השני של המגפה. מספר הנדבקים הגבוה דורש אמנם המשך הקפדה, אך "אין צורך לבצע צעדי החמרה נוספים". השיפור במצב אם כן, מיוחס לצמצום ההתקהלויות בחלל סגור וגיבוש אורח חיים לצד המגפה. ואמנם, למרות ההתייצבות, שר הבריאות יולי אדלשטיין וגמזו החליטו להמתין עם שינוי במגבלות אותן הטילה הממשלה ולא הביאו את הנושא לדיון ממשלתי, בזמן שהעסקים מתקשים להבין את ההיגיון מאחורי הסגר שנכפה עליהם בסופי השבוע.

"דרעי אמר לי שיצביע נגד פתיחת קניונים במוצ"ש - עד שיהיה תו סגול לבתי תפילה", חשף בשישי חי גאליס, מנכ"ל ביג, והוסיף: "כמו שהצביע בשבוע שעבר נגד הסרת הגבלה בבתי מלון מאותה סיבה וההצעה התקבלה ברוב קולות". בעלי עסקים רבים התקוממו על כך שפרנסתם עומדת בלב סחר-מכר פוליטי, שאין בו שיקולים רפואיים של ממש, והחליטו להתעלם מהוראות הממשלה ולפתוח את עסקיהם. בזמן שגמזו הבטיח שקיפות, היגיון ורפואה על פני פוליטיקה - האכזבה הראשונה נרשמה, והאמון נסדק.

זמן קצר לפני מינויו של גמזו, התקבלה החלטה נוספת מולה הוא נותר חסר אונים; הממשלה אישרה את כניסתם לארץ של 16 אלף סטודנטים, תלמידים ותלמידי ישיבות שאינם ישראלים, למרות שסגירת השמים הוכחה כהחלטה היעילה ביותר בראשית משבר הקורונה, ובזמן שהגל השני עדיין נותן את אותותיו במערכת הבריאות ובכלכלה הישראלית. גמזו לא יכול לבטל את החלטת הממשלה, ולא נותר לו אלא לנסות למנוע 'זליגה' של חולים, ולדרוש פיקוח הדוק על תנאי הבידוד והלימודים (בקפסולות רבועות של שישה בני אדם).

אינו דרג מבצע, אלא דרג מייעץ

לגמזו נכונו עוד אתגרים רבים: הוא איננו דרג מבצע, אלא דרג מייעץ. בסופו של דבר המלצותיו מובאות בפני הממשלה, שיכולה לערוך בהן שינויים כרצונה. את תוכניתו, 'מגן ישראל', הוא בונה בשיתוף גורמים רבים באקדמיה, ברפואה, בכלכלה ובחברה איתם הוא מתייעץ (בניגוד לריכוזיות שאפיינה את עבודת הממשלה וזכתה לביקורת רבה), מתוך מלאכת מחשבת של יצירת איזונים בתוך מערכות גדולות ומקומיות.

עוד נכונו לו, כך ייתכן, אכזבות; למרות שעוד בראשית הדרך קראו גורמים ומומחים להעברת סמכויות לשלטון המקומי בכל הנוגע לניהול המגפה, כעת מגבש גמזו בשיתוף השלטון המקומי מודל לפיו לרשות 'ירוקה' תהיה סמכות על החלטות בנושא פעילות בעיר, קניות, תרבות, בתי ספר ועוד. הפוליטיקאים, לא בהכרח יסכימו לוותר על ניהול ריכוזי לטובת ראשי הערים, וכלל לא בטוח שההמלצות יישומו במלואן.