למה המדינה נמנעת מלהעמיד לדין חולים שהפרו בידוד?

על אף שחוק העונשין מטיל עונש מאסר ממושך על מעשה שעלול להפיץ מחלה - עד כה נמנעה המדינה מלהעמיד לדין בגין עבירה זו חולי קורונה שהפרו את הוראות הבידוד • משרד המשפטים מסביר כי האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון • אולם גם במקרים כאלו מסתפקות הרשויות במתן קנס

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חמישה חודשים מאז שהחל נגיף הקורונה להתפשט בארץ, כשברקע מתפרסמים מקרים רבים של חולי קורונה שהפרו ברגל גסה את הוראות הבידוד - ועד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד נגד המפרים. זאת, חרף העובדה כי סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה. כך עולה מבדיקה שערך "גלובס".

במקרה של חולה קורונה שהפר בידוד, המשטרה מסתפקת באכיפה מינהלית בדמות מתן דוח קנס בגובה 5,000 שקל. מאז מרץ ועד סוף יוני חולקו 739 דוחות כאלה למפרי בידוד, שהם חולים מאומתים או שהם נחשפו לחולה.

במשרד המשפטים מסרו כי המדינה טרם הגישה כתב אישום בגין עבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בהקשר של נגיף הקורונה. מהמשטרה נמסר באופן כללי כי "מתחילת השנה נפתחו 63 תיקים בגין עבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה. 11 מהם נגנזו. בשמונה תיקים (שאינם קשורים לקורונה, א' ג') הוגשו כתבי אישום".

מאז פרוץ המגפה בארץ פרסמה המשטרה מקרים רבים שבהם הופרו הוראות הבידוד הנוגעות לחולי קורונה מאומתים. כך, למשל, בסוף השבוע פרסמה המשטרה כי היא איתרה חולה קורונה מאומת ששהה עם משפחתו במלון קלאב הוטל באילת, כולל בבריכת המלון. חרף חומרת המעשה והסכנה הממשית לציבור, העניין נסגר בקנס מינהלי.

בהודעת המשטרה נכתב כי "שוטרי היס"מ הודיעו לחולה כי הוא מפר את ‘צו בריאות העם' ועליו לעזוב מיד את המקום ולחזור לבידוד בביתו. לוחמי היס"מ ליוו את החולה לרכבו ומסרו לו דוח קנס של 5,000 שקל".

לא מדובר באירוע חד פעמי. כל כמה ימים מוציאה המשטרה הודעת דוברות על חולי קורונה שמפרים את הוראות הבידוד, תוך סיכון ממשי של חיי אדם במרחב הציבורי. באחד המקרים, לפני חג הפסח, פרסמה המשטרה כי גילתה חולה קורונה מאומת שעשה את דרכו לירושלים באוטובוס ציבורי יחד עם למעלה מ-30 נוסעים. במקרה אחר, פרסמה המשטרה כי חולת קורונה יצאה מבידוד בביתה שבאור יהודה לבית מלון בת"א כדי לנפוש עם בן זוגה. באותו יום הודיעה המשטרה כי שוטרים נחשפו לזוג חולי קורונה מאומתים שלא חבשו מסכה ברחוב. בכל המקרים האלו הסתפקה המשטרה בקנס של 5,000 שקל.

עבירת התנהגות

סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה. "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים", נקבע בחוק.
בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי "ניתוח היסוד העובדתי של העבירה (בסעיף 218, א' ג') מעלה, כי מדובר בעבירת התנהגות - ואין צורך שהמחלה תופץ בפועל", וכי הפצת מחלה במזיד כוללת אף התנהגות פזיזה.

במשרד המשפטים אמרו ל"גלובס" כי "עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין בעניין הקורונה. חלק מהחקירות בעניינם של חולי קורונה שנחשדו בהפרת הוראות בידוד, עוכבו באופן ניכר בשל מחלתם. כמו כן, בחלק מהתיקים בחרה התביעה לייחס עבירות קונקרטיות לפי החקיקה הייעודית לעניין הפרת הוראות הנוגעות לשמירה על בריאות הציבור בתקופת הקורונה, ולא לפי סעיף 218 לחוק העונשין".

במשרד המשפטים הבהירו כי מדיניות האכיפה קובעת תבחינים למקרים שבהם יהיה זה מוצדק לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין. כך נקבע כי תישקל אכיפה פלילית במקרים הבאים: "חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים; חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים; אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה מעבר למותר; "הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית (למשל בר, דיסקוטק, אולם אירועים וכד'), וזאת כאשר במקום, שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק (או לכל הפחות, ללא אינדיקציה לנקיטת פעולה מצד המפעיל להפחתת הסיכון לבריאות הציבור); מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות; וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות".

אולם, כאמור, עד כה סעיף 218 הוא "אות מתה" בכל הנוגע להפרת הוראות הקורונה. בדיקת "גלובס" מעלה כי עד תחילת יולי 2020 הוגשו שמונה כתבי אישום בגין סעיף 218 לחוק העונשין, אך בנסיבות שאינן קשורות לקורונה.

מסלול מינהלי

מדי שנה, כדבר שבשגרה, מוגשים כתבי אישום בגין סעיף 218 נגד אנשים שעסקו בהברחת ובשיווק ביצי מאכל ללא פיקוח. גם חולים במחלות זיהומיות שקיימו יחסי מין תוך הסתרת מחלתם מבני זוגם, הועמדו לדין בגין סעיף זה. זאת, אף אם לא נגרמה הדבקה בפועל. לאור זאת, תמוה שסעיף זה לא נאכף דווקא בנוגע למחלת הקורונה.

במשרד המשפטים הסבירו כי הנטייה שלא להעמיד לדין על עבירה לפי סעיף 218 בכל הנוגע לקורונה, נובעת מכך שהמחוקק בחר להעביר את האכיפה בתחום זה לאפיק המינהלי בדמות מתן קנסות. לפי משרד המשפטים, אי אפשר לבצע אכיפה כפולה, ולכן האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון.

אולם נראה כי גם התבחינים של משרד המשפטים למקרי הקיצון כמעט לא מיושמים בפועל. מדיניות האכיפה קובעת, בין היתר, כי יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית "במקרה שבו אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר". אולם עד כה נחשפו מספר רב של אירועים המוניים, כגון נשפים ומסיבות המוניות שהתקיימו בניגוד לחוק - ולמרות זאת המשטרה הסתפקה ברוב הפעמים במתן קנס בלבד למפיק האירוע או בסגירה מינהלית של העסק.

כך, לדוגמה, פרסמה המשטרה כי ביוני האחרון היא הורתה על סגירת מועדון לילה באילת שפעל בניגוד ל'צו בריאות העם' ותקנות לשעת חירום תוך סיכון האוכלוסייה. בהודעה צוין כי "התקיימה במקום מסיבה המונית, לקוחות המועדון רוקדים בצפיפות, נטולי מסכות, לרבות עובדי המקום הנוהגים בניגוד להנחיות משרד הבריאות". אולם חרף העובדה כי בעל העסק הוזהר מראש, גם במקרה זה הסתפקה המשטרה בקנס מינהלי ובסגירה מינהלית של העסק ל-23 ימים.

מנגד יש לציין כי באירוע אחר הודיעה המשטרה כי מארגן אירוע שקיים מסיבה רבת משתתפים על גג מלון בתל אביב חשוד בעבירה של הפצת מחלה. אולם עד כה לא הוגש כתב אישום בעניין.

חולה מאומת בטיסה

מקרה קיצון נוסף שבו הפרקליטות טרם החליטה אם להעמיד לדין את החשוד בעבירה לפי סעיף 218, נוגע לחולה קורונה מאומת שטס לחו"ל באפריל. בהודעת המשטרה נכתב כי "כי בטרם נסיעתו לחו"ל, קיבל החשוד, תושב ביתר עלית בשנות ה-60 לחייו, הודעה ממשרד הבריאות כי עליו להיכנס לבידוד. יום אחרי קבלת ההודעה יצא החשוד מגבולות הארץ, לא נשמע להנחיות וטרם יציאתו הספיק לבצע בדיקת קורונה. ביום למחרת קיבל החשוד הודעה מבנו כי הוא נמצא חיובי לנגיף. חרף זאת חזר החשוד ארצה ולא עדכן בדבר היותו חולה מאומת.

"לפי החקירה, החשוד נושא את נגיף הקורונה ובחר ביודעין להסתיר זאת מהרשויות, ובכך לסכן את שלום הציבור ולהפיץ את המחלה במזיד. עוד עלה החשד כי בנו ידע על היותו נושא הנגיף והיה שותף להסתרת המידע".

המשטרה העבירה כבר בחודש מאי את ממצאי החקירה לצורך הגשת כתב אישום נגד האב ובנו. אולם בפועל טרם הוגש כתב אישום. 

העילות לאכיפת החוק

סעיף 218 לחוק קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה: אם עשה זאת בהתרשלות - דינו 3 שנות מאסר; אם עשה זאת במזיד - דינו 7 שנות מאסר

מדיניות האכיפה קובעת שבמקרים הבאים יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף זה:
■ חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים
■ חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית
■ אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים
■ הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית. זאת, כשבמקום שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק
■ מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות, וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות

צרו איתנו קשר *5988