שומות מס | ניתוח

מתחמם הקרב בין רוכשי הדירות לרשות המסים: עד מתי ניתן לתקן שומת מס שבח?

בבתי המשפט נידונים כמה מקרים הקשורים למגבלת הזמנים לתיקון שומות מס שבח ומס רכישה • החוק קובע ארבע שנים, רשות המסים יכולה להאריך, אבל לרוב בוחרת שלא

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר
בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

האם ניתן לפתוח מחדש שומת מס שבח ומס רכישה בעסקאות מקרקעין, לאחר שחלפו ארבע שנים מיום ביצוע העסקה?

בימים אלה נדונה בבית המשפט סוגיית מגבלת הזמנים לתיקון שומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו למבצעי עסקאות במקרקעין. בעוד סעיף 85 לחוק קובע מגבלת זמן בת ארבע שנים לתיקון שומה, סעיף 107 לחוק קובע סמכות כללית להארכת מועדים ולפיה המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק, אם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.

בבסיס השיקולים שלא לאפשר תיקון שומה מעבר לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק עומדים עיקרון הוודאות והיציבות בדיני המס, התומכים בסופיות השומה גם במחיר של הנצחת טעות בשומה. מנגד, התומכים באפשרות הארכת המועד לתיקון שומה מתבססים על עקרון "מס אמת" כעיקרון מנחה. יש לזכור, כי סופיות השומה פועלת לשני הכיוונים - כפי שלא מתאפשר לנישום לפנות בבקשה לתיקון שומה בחלוף תקופת ההתיישנות, כך לא יתאפשר לרשות המסים לפעול מיוזמתה לתיקון שומה בחלוף מועד זה.

מאז ומתמיד עמדת רשות המסים הייתה כי עקרון סופיות השומה גובר ובשום מקרה לא ניתן לתקן שומה בחלוף ארבע שנים מהוצאתה. ואולם, בבתי המשפט לא שררה תמימות דעים ביחס לעמדה זו. בחלק מפסקי הדין התקבלה עמדת רשות המסים, ובחלק מפסקי הדין נפסק כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי בנסיבות מיוחדות ניתן יהיה לתקן שומה גם לאחר ארבע שנים.

במקרים העומדים כעת להכרעתו של בית המשפט העליון מדובר בבקשה לתיקון שומת מס רכישה (מיטל אביבי רייך ו"ע 9451-10-16) שהוגשה על ידי בני זוג הטוענים כי ניתן להם ייעוץ מוטעה והם לא היו מודעים לאפשרות הפרדת חישוב המס ביניהם. במקרה השני (אפי חוגי ו"ע 68019-7-18) מדובר ברוכש דירה שהוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה 100% עם תחולה רטרואקטיבית, ומשכך ביקש כי בהתאם תתוקן לו שומת מס הרכישה תוך מתן ההקלה לנכה. בשני המקרים סירבה הרשות לדון במקרים לגופם בטענה שבחלוף ארבע שנים לא ניתן לתקן את השומה גם אם מהותית צודק הנישום.

מועד אירוע המס שבו קיימת חובה על הצדדים לדווח על עסקת המקרקעין לרשות המסים הוא מועד חתימת ההסכם, גם אם מדובר בהסכם המותנה בתנאים שצפויים להתקיים רק בעוד מספר שנים. הליכי התכנון הארוכים במדינת ישראל מביאים לכך שתקופה של ארבע שנים מתבררת כתקופה קצרה מדי, ובמקרים רבים במהלכה טרם התגבשו כל תנאי העסקה. כך למשל, לא ברור מה יהיה דינו של היטל השבחה ששולם רק בחלוף ארבע שנים; מה יהיה דינו של הסכם שהתמורה הקבועה בו טרם התגבשה ועשוי להתגבש רק בחלוף ארבע שנים ועוד.

הכותבות שותפות במשרד זיו שרון ושות’

צרו איתנו קשר *5988