הקורונה אינה מלחמה - למען עתידנו, ממשלת ישראל חייבת לשלב נשים במוקדי קבלת ההחלטות

מגפת הקורונה חשפה את מיעוט הנשים בקרב מקבלי ההחלטות, כשיקוף של תפיסת מהות המשבר, ניהולו ואופן היציאה ממנו • ישראל 2020 שבויה בפנטזיה גברית של ניהול "מלחמה" בקורונה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

תוצאות מחקר מדעי חדש שבחן את ניהול משבר הקורונה ב-35 מדינות הראה כי במדינות בהנהגת גברים היו פי כמה יותר מקרי מוות מקורונה לעומת מדינות בהנהגת נשים. לדוגמה: בניהול נשי בניו זילנד ובגרמניה נכנסו מהר יותר לסגר, ביחס לניהול גברי במדינות כמו בבריטניה ובארה"ב.

לפי המחקר, שלטון גברי הגיב למשבר כמו "אב קפדני" בהחלטות נוקשות ולעתים בהכחשת המצב, בעוד ששלטון נשי נקט בגישה גמישה ומכילה של "אימא מטפחת", שכלל שיתוף ועידוד הציבור.

ובישראל? - מגפת הקורונה חשפה את מיעוט הנשים בקרב מקבלי ההחלטות, כשיקוף של תפיסת מהות המשבר, ניהולו ואופן היציאה ממנו. ישראל 2020 שבויה בפנטזיה גברית של ניהול "מלחמה" בקורונה, בקול סמכותי בהובלת ראש ממשלה בנימין נתניהו, מלווה בגנרלים, רופאים וכלכלנים, כגיבורים נגד הנגיף.

שילוב נחוץ

המחקרים והמציאות מוכיחים ששילוב נשים וגברים נחוץ ומיטיב, היות וצוותי חשיבה וניהול מגוונים הם יעילים יותר. המדע הוכיח הבדלים ביולוגיים במוח בין גברים ונשים, בכרומוזומים, בהורמונים והבדלים סוציולוגיים שנובעים גם מחינוך ומתהליך החיברות, ומתבטאים בסגנון ניהול ותקשורת.

לסגנון ניהול גברי איכויות וחוזקות רבות, לרוב הוא מתאפיין ביכולת שכנוע, אסרטיביות, הישגיות, כוחניות, ניהול ממקום של סמכות והיררכיה וקיימים יותר גברים בעלי ניסיון רשמי.

מנגד, נשים שניהלו בהצלחה את המשבר: בגרמניה, פינלנד, איסלנד, ניו זילנד ודנמרק, הציגו סגנון ניהול נשי מתכלל, יעיל, יצירתי, משתף ואמפטי. הן העדיפו את בריאות הציבור על פני הכלכלה לטווח הקצר, ענו לצרכים אנושיים ותיעדפו רווחה חברתית כמדיניות לטווח ארוך. בניו זילנד: ראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן הובילה גישה חדשנית בחבילת הסיוע לצמצום האבטלה, המתחשבת גם בערכים חברתיים, פיצוי כלכלי משולב באסטרטגיה של השקעה ESG (לדוגמה: לספק אלפי משרות חדשות לשיפור ושיקום טבע וסביבה).

אף צד אינו עדיף על השני. כמו בתא משפחתי, הנסמך לרוב על יותר מהורה אחד, כששילוב האיכויות והגיוון שלהם - מפרה ומחזק את התא ותוצריו, השלם עולה בהרבה על סכום חלקיו - כך גם בניהול. שילוב נשים וגברים במנהיגות מגוונת - היא הקרקע פורייה ליצירת פתרונות יצירתיים, יעילים ולשיפור יכולת ההתמודדות.

ד"ר יפעת שאשא-ביטון המחישה ניהול נשי אחראי, המקיים דיון וקבלת החלטות ענייניות ולא פופוליסטית, בשיתוף פעולה, עם כושר עמידה מול מכבש לחצים פוליטי כוחני בוועדת הקורונה. פרופסור עידית מטות, מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר, השרה אורית פרקש הכהן ואחרות, מעשירות את השיח הציבורי. קבינט ה"קורונה המצומצם" עם עשרה גברים ללא אף אישה ואי הצגת מועמדות לתפקיד ה"פרויקטור" הן הזדמנויות שהוחמצו.

ישראל דוחקת הצידה את ניסיון הנשים

הקורונה אינה מלחמה, זהו משבר בריאותי, כלכלי וחברתי, אתגר הדורש ניהול מצב מתגלגל, התווית תהליך התאוששות מורכב. נדרש שיתוף פעולה מולטי-דיציפלינרי ומתן מענה לאוכלוסיות וצרכים מגוונים. ניהול סיכונים, אינטרסים ואסטרטגיות לטווחי זמן שונים, במציאות משתנה ומורכבת, באומץ ויושרה, עמידה בלחצים ושמירה על תקשורת כנה עם האזרחים. חלוקת משאבים ופיצוי נזקים הוגן, תוך הבנת צרכים נוכחיים ועתידיים, פעולות לצמצום פערים, השקעה בתשתיות ויצירת מנופי צמיחה עתידיים.

ישראל דוחקת הצידה את ניסיונן ואיכויותיהן של הנשים. לא מדובר רק בצרות אופקים, בתת ייצוג חצי מאזרחיה, אלא בחוסר אחריות ואי ניצול משאב משמעותי ניהולי, בתקופה כה מאתגרת.

מגפת הקורונה, נוסף על נזקיה בהיבט הפיזי, כלכלי, חברתי ונפשי היא גם מחלה חברתית פוליטית המחמירה פערים חברתיים. ישראל נדרשת כעת, יותר מתמיד, לשנות גישה ולהתקדם לשילוב ולתקן מיידית. קבלת המצב הקיים מחריפה את הנזקים, מאריכה את תהליך ההתאוששות ומייצרת הפסד עצום.

סכנות הנגיף טומנות בחובן הזדמנויות אדירות לשינויים מואצים והתפתחות, באם נשכיל לזהותן ולנצל אותן במלואן, תוך שילוב נשים וגברים בעמדות השפעה בצורה משמעותית (ולא רק ייצוגית) וגיוון השיח הציבורי, לטובת כלל האוכלוסייה. לא מדובר במותרות לימים רגועים, כעת יותר מתמיד זהו צו השעה! 

הכותבת היא רו"ח וכלכלנית, המכהנת כדירקטורית בחברות אלקטרה נדל"ן, רותם תעשיות, אקס טי אל ביופרמסוטיקלס, מי אביבים, מרצה ופעילה חברתית