עיריית ראש העין: "אין מניעה לאשר בקשת ליאת בן-ארי לפיצול הדירה"

עו"ד ליאת בן-ארי-שווקי זומנה לחקירה בחשד כי היא ובעלה ביצעו עבירת בנייה של פיצול ללא היתר בבית שרכשו בעיר • גם הבעל, אביב שווקי, זומן לחקירה • מעיריית ראש העין נמסר: "היועמ"שים של העירייה והוועדה לתכנון ולבניה סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר הבקשה"

עו"ד ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף
עו"ד ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף

ההסתבכות של ראש צוות התביעה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין חשד לביצוע עבירת בנייה, נמשכת.

עו"ד ליאת בן-ארי-שווקי, המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)  ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), זומנה על ידי המחלקה המשפטית בעיריית ראש העין לחקירה. זאת, בחשד כי היא ובעלה ביצעו עבירת בנייה של פיצול ללא היתר בבית שרכשו בעיר במסגרת קבוצת רכישה. גם הבעל, אביב שווקי, זומן לחקירה. התובעת העירונית בראש העין תחליט אם להגיש נגד הזוג בן-ארי-שווקי כתב אישום בגין עבירת בנייה, או לסגור את התיק, או להטיל קנס על בני הזוג.

עבירות בנייה, דוגמת אלו שנטען כי בן-ארי-שווקי שותפה לביצוען, הן מאוד נפוצות בארץ. בעבר הגדיר אותן בית המשפט העליון כ"מכת מדינה". ביישובים רבים בארץ ניתן למצוא שלל מבנים שלא נבנו לפי תוכנית הבנייה שאושרה במוסדות התכנון - דבר שמסווג כמעט אוטומטית כעבירת בנייה. עבירות בנייה אמנם נכללות בסדר הדין הפלילי, אולם עורכי דין שעוסקים בנדל"ן נוהגים לכנותן עבירות "מעין פליליות". זאת, בשל מעמדן הנמוך לכאורה מול עבירות פליליות מובהקות.

משרד המשפטים: ניסיונות הכפשה

בעת שהפרשייה נחשפה מסרה עו"ד בן-ארי-שווקי כי: "מדובר בנכס שנרכש על ידי קבוצת רכישה שבה השקיע בעלה של עו"ד בן-ארי-שווקי. לא מדובר בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג והמשפחה". עוד נמסר מטעמה של בן-ארי-שווקי כי "נושא פיצול הנכס, שבנייתו הושלמה לפני כחצי שנה, אמור להיות מוסדר באמצעות הוראת השעה החוקית הרלבנטית (תיקון 117 לחוק התכנון הבנייה). למען הסר ספק, לגב' בן-ארי אין שום מעורבות בהשקעות ובעסקים של בעלה, שהוא אזרח פרטי מן השורה".

משרד המשפטים לא היה מעוניין להגיב לזימון לחקירה של בני הזוג בן-ארי-שווקי. מהמשרד נמסר בעניין זה בעבר כי: "בתקופה האחרונה גוברים ניסיונות חוזרים ונשנים להכפיש את עו"ד בן-ארי-שווקי בפרסומים ברשת ובתקשורת, לחדור לפרטיותה ולפשפש בענייני בני משפחתה על מנת לפגוע בשמה הטוב. המניעים לכך ברורים לכל, והעיתוי איננו מקרי.

"אין בכוונתנו לתת יד לניסיונות אלה ואין כל מקום להתייחס לשאלות הנוגעות לחייה האישיים של בן-ארי-שווקי. למען הסר ספק, איננו מגיבים בדרך כלשהי לטענה כזו או אחרת, שממילא לא מטופלת במשרדנו. כל פרסום בהקשר זה וכל פגיעה בשמה הטוב של בן-ארי-שווקי - יהיה אך ורק באחריות מי שפרסם אותו, על כל המשתמע מכך"

פיצול נכס ללא אישור

תחילת הפרשה בפברואר השנה אז ביקר פקח בנייה עירוני בווילה שרכשו בראש העין עו"ד בן-ארי-שווקי ובעלה, אביב שוויקי, ושבנייתה הסתיימה לאחרונה. הביקור הוליד דוח שלפיו במקום בוצע פיצול, כך שנוצרה דירת מגורים בתוך הנכס.

לפי הדוח, הפיצול בוצע ללא אישור או דיווח לרשויות ותוך פתיחת דלת בניגוד לתוכנית מאושרת, ולכן לכאורה מדובר בעבירת בנייה. עם זאת החוק (תיקון 117 לחוק התכנון והבנייה) מאפשר לקיים פיצול בנכסים מסוג זה, ובעירייה אף אישרו ל"גלובס" כי בשנים האחרונות קיבלו 200 בקשות כאלה ברחבי העיר.

לאחר ביקור הפקח הגיש הזוג בקשה שתכשיר בדיעבד את עבירת הבנייה לכאורה. בעירייה מסרו כי ככל הנראה הבקשה תאושר. במקביל מתקיים המסלול האכיפתי, שבמסגרתו זומנו בן-ארי-שווקי לחקירה. 

מעבר לכך עלו בשבועות האחרונים טענות נוספות בפרשה. לפי אחת מהן היה אסור לפרקליטה הבכירה ולבעלה לרכוש את הנכס מלכתחילה, הואיל והוא נועד להשקעה ולא למגורים. עם זאת, בירור שערך "גלובס" עם רשות מקרקעי ישראל העלה כי המכרז לא מנע השתתפות בעמותת בנייה במטרה לייצר נכס להשקעה. המכרז רק אסר למכור את הנכס בשלוש השנים הראשונות, ואין כל איסור להשכיר אותו מיידית.

כן עלו תהיות באשר לרכישת הקרקע שעליה בנוי הבית. הקרקע נרכשה במסגרת מכרז של רשות מקרקעי ישראל. העמותה שבמסגרתה רכשו בני הזוג את הקרקע, הגישה הצעה נמוכה בכ-10 מיליון שקלים מההצעה הגבוהה, ולכן לא הייתה אמורה לזכות במכרז. מרמ"י נמסר ל"גלובס" בנושא כי, "העמותה הוכרזה כזוכה על ידי ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל, כאשר ההצעה האחרת שהוגשה במכרז נפסלה הואיל ולא עמדה בתנאי המכרז".

גישה מחמירה בתיקי נתניהו

עו"ד בן-ארי-שווקי מונתה בספטמבר 2019 לתפקיד משנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. טרם המינוי היא כיהנה כפרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), תפקיד שבו היא מחזיקה גם היום. עו"ד בן-ארי-שווקי נחשבת לפרקליטה מוכרת מאוד ולמועמדת להתמנות לפרקליטת המדינה.

עו"ד בן-ארי-שווקי היא הפרקליטה המובילה שליוותה את חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלושת תיקיו, וכעת היא מובילה את התביעה במשפטו הפלילי. עו"ד בן-ארי-שווקי סברה כי יש להעמיד את נתניהו לדין בגין קבלת שוחד בשלושת התיקים - תיק 1000 (פרשת המתנות), תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). בכך, ביחד עם פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, היא הציגה גישה מחמירה משמעותית יותר מזו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביחס למעשיו של נתניהו, כפי שעלו מחומרי החקירה. בסופו של דבר מנדלבליט החליט להאשים את נתניהו בקבלת שוחד משאול אלוביץ בתיק 4000, אך להסתפק בהעמדתו לדין של נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 שבמרכזו יחסי רה"מ ואיל ההון, ארנון מילצ'ן, וכן בתיק 2000, העוסק ביחסיו עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס.

בתחילת אוקטובר 2010 נמתחה ביקורת על עו"ד בן-ארי-שווקי על כך שהיא נעדרה מחלק גדול מהליך השימוע שנערך לנאשמים בתיקי נתניהו. עו"ד בן-ארי-שווקי נעדרה משתיים מתוך ארבע ישיבות השימוע עקב חופשה משפחתית בחו"ל שתוכננה זמן רב קודם לשימוע.

עו"ד בן-ארי-שווקי היא גם הפרקליטה שניהלה את משפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בתיק הולילנד. היא הביאה להרשעה, אומנם חלקית, של כל החשודים המרכזיים בפרשה, ובראשם אולמרט.

הפגנות בסמוך לבית הפרטי

בשבועות האחרונים עו"ד בן-ארי-שווקי נאלצת להתמודד עם הפגנות סוערות של פעילי ליכוד, תומכי רה"מ נתניהו, בסמוך לביתה הפרטי. לטענת המפגינים, בן-ארי-שווקי "רודפת את נתניהו". בשבוע שעבר הודיעה המשטרה שתגביל את ההפגנות הללו. ההחלטה התקבלה על בסיס פסיקת בית המשפט העליון הקובעת כי אין להפגין מול בתים של אישי ציבור, אלא בסמוך להם. זאת, בניגוד להפגנות מול מקום העבודה שלהם. לפי הוראות המשטרה, בין היתר, נאסר על המפגינים למחות מול הבית של עו"ד בן-ארי-שווקי ונקבע כי ההפגנות יתקיימו יומיים בשבוע לכל היותר, למשך שלוש שעות (עד 22:00), במגרש חניה המרוחק 450 מטר מהבית.

כמו כן, ב-6 באוגוסט ביקש היועמ"ש מנדלבליט מבית משפט השלום ברמלה לאסור על פעילת ליכוד בשם אורלי לב להמשיך לטעון כי בנה של עו"ד בן-ארי-שווקי, תקף שוטר. לב פרסמה לאחרונה כמה פעמים סרטון, שבו היא נשמעה טוענת כי בנה של הפרקליטה הבכירה, תקף שוטר במהלך הפגנה נגדה מול ביתה.

בפנייתו לביהמ"ש כתב היועמ"ש כתב כי לב המשיכה לטעון זאת, אף שמשרד המשפטים הבהיר כי כלל לא מדובר בבנה של בן-ארי-שווקי. מנדלבליט ביקש מבית המשפט לאלץ את לב להפסיק לפרסם את הסרטון ולמחוק את כל פרסומיה האחרים בעניין.

השופט הישאם אבו שחאדה קיבל במעמד צד אחד ובאופן זמני את בקשת מנדלבליט להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת נגד לב. עד לדיון שצפוי להיערך בקרוב, ביהמ"ש אסר על הפעילה להמשיך להפיץ את הסרטון או להתייחס אליו ברשתות החברתיות. 

מעיריית ראש העין נמסר: "עו"ד ליאת בן ארי ובן זוגה אביב שוויקי, הוזמנו לחקירה שגרתית בחשד לחריגת בנייה בנכס הרשום על שמם בראש העין. מבדיקת הפיקוח העירוני עלה שבני הזוג פיצלו את הדירה שברשותם באמצעות דלת כניסה נפרדת, ללא כל תוספת בנייה.

"בני הזוג הגישו בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לקבלת היתר לפיצול הדירה לאחר שפקח איתר את החריגה בשטח והנושא נמצא בהליך הסדרה. בעיריית ראש העין מטפלים בעשרות מקרים דומים מידי שנה, ובכל מקרה של חשד לחריגת בנייה, בעל הנכס מוזמן לחקירה.

"היועצים המשפטיים של העירייה והוועדה לתכנון ולבניה סבורים כי אין מניעה משפטית לאשר הבקשה בדומה לבקשות רבות ודומות אשר נדונו ואושרו ע"י הוועדה".

***חזקת החפות: נגד ליאת בן-ארי ובעלה לא הוגש כתב אישום בגין עבירות בנייה. הם מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988