ערן ברקת | ראיון

ערן ברקת מנהל את קרן ההייטק המשפחתית, בטוח שאנחנו במשבר ממושך ומעריץ את טראמפ

ערן ברקת, שמנהל את השקעות ההייטק בקרן המשפחתית BRM, היה מהמשקיעים הראשונים בחברת מוביט, שרשמה באחרונה אקזיט מרשים • בראיון ל"גלובס" הוא מספר איך הצליח להפוך 10 מיליון דולר ל-135 מיליון דולר, מדבר על רמות השווי טרם המשבר ומתייחס למעורבות משפחתו בפוליטיקה ובכדורגל

ערן ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס
ערן ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

לפני הרבה שנים השתתפו ערן ברקת ואחיו ניר, חבר כנסת מסיעת הליכוד, בראלי פריז-דקר, שאורכו 16 יום. שלושה ימים לפני סיום המרוץ, הרכב שלהם התהפך לאחר שהגיעו במהירות גבוהה מדי לדיונה ענקית. ניר איבד את ההכרה ושבר צלעות ושתי אצבעות וערן שבר את עצם הזנב - אבל השניים החליטו להמשיך במרוץ. "פריז-דקר הוא משימה ארוכה וקשה, משווים אותו לטירונות צנחנים", מספר ערן ברקת. "אתה צריך לעבור יום אחרי יום, להסתכל איך לעבור את היום הבא. אנחנו רצינו להיות הכי תחרותיים שיש, אז היה לנו ג'יפ בלי מזגן ובלי רדיו. המשכנו להתחרות, כי זה האופי שלנו מהבית. אמא שלי אתלטית, הייתה אלופת הארץ בכידון ובכדור ברזל. אם היה אז קרב 5, היא הייתה זוכה".

נושא ההתמודדות עם הלחץ חוזר על עצמו בראיון עם ברקת, שעומד בראש קרן השקעות ההייטק של קבוצת BRM - מהלחימה בלבנון ("אני מאלה שפורחים תחת אש") ועד השקעות מסוכנות ("אם השקעת סכומים גדולים, זה מלחיץ. יש לך תחושת אחריות"). בין לבין הוא גם מודה כי עדיין חסר לו קצת אקשן בחיים וגם היה רוצה להתעסק יותר באופרציה, שני חוסרים עליהם פיצה במילואים ("למשל, להיות מג"ד במילואים זה אחד התפקידים הכי קשים שיש - ועשיתי את זה בתשוקה, רק שנכשלתי בדיו דיליג'נס - לא הבנתי את היקף העבודה"). גם היום, בגיל 46, הוא עדיין משרת במילואים, בתור ראש מטה של חטיבה 551.

"שירתתי ביחידת מגלן, וכשנלחמתי בלבנון, הבנתי שאני מתפקד מצוין תחת לחץ. אני מאלה שפורחים תחת אש. לפעמים כשאתה חושב על תחושת המסוגלות, אתה מבין שאתה יכול הרבה יותר ממה שחשבת בהתחלה".

חצי מיליון תמורת חצי מצ'ק פוינט

הכספים שברקת מנהל שייכים ברובם לאחים שלו, אלי וניר, וגם ליובל רכבי, שהקים איתם את הקבוצה, לאחר שהחליטו ב-2008 לוותר על מודל ההון סיכון המסורתי, כלומר להפסיק לגייס כסף ממשקיעים חיצוניים. ההשקעה הכי מוצלחת של הקרן, זאת שבנתה לה את המורשת וגם אקזיט פנומנלי, הייתה של חברת צ'ק פוינט. "חברת BRM התחילה בפיתוח אחד מהאנטי וירוסים הראשונים בעולם, שהתגלגל בהמשך לסימנטק. בגלל ש-BRM היתה בתחום של אינטרנט וסקיוריטי, אז כשגיל שויד והחבר'ה באו אליה, ידעו שם על מה הם מדברים. באותה תקופה היה לצ'ק פוינט קשה לגייס, עדיין התנהל ויכוח אם האינטרנט יתפוס. BRM נתנה קצת פחות מחצי מיליון דולר כהלוואת בעלים תמורת 50% מהחברה. ניר היה יו"ר צ'ק פוינט ויובל רכבי כתב להם את כל תוכנת הניהול לווינדוס, כי גיל (שויד) לא האמין בווינדוס".

אולם באחרונה רשמה BRM אקזיט מרשים נוסף, הגדול בתקופתו של האח הצעיר - מכירת מוביט תמורת 900 מיליון דולר. במוביט, שפיתחה אפליקציה לתכנון נסיעה בתחבורה ציבורית, השקיעה הקרן פחות מ-10 מיליון דולר במהלך השנים, אך לאקזיט היא הגיעה עם 15%, כלומר היא גרפה על ההשקעה סכום של 135 מיליון דולר. "השתתפנו בכל סבבי הגיוס, וזה לא במודל שלנו להשקיע בשווי של חצי מיליארד דולר. אנחנו עושים מה שטוב לחברה - כשאינטל נכנסה להשקעה, קיבלנו מהם טלפון והם שאלו אם אנחנו מוכרים מניות או קונים, וענינו: ‘מה שהחברה צריכה'. באינטל אמרו לנו שהם בחיים לא שמעו אמירה כזאת".

"היכרנו את ניר ארז (ממייסדי מוביט - ע"ז), כי הוא ייסד חברה קודמת ש-BRM השקיעה בה. הוא היה חד ומדויק כדי להבין את הפער שהיה חסר בשוק באותם ימים. בתחבורה ציבורית לא כל כך הבנתי, אבל הפוטנציאל היה נראה לי גדול, והדבר היחיד שרציתי לבדוק עם התחרות - ניר חזר אלי עם 165 אפליקציות מתחרות. הוא הכיר כל אחת מהן עד היסוד, כמה גייסו, כמה משתמשים. זה היה מדהים".

לא שאלת את עצמך מה עם המודל העסקי?
"באותה תקופה היה נהוג להביא משתמשים בלי מודל עסקי, כמו Waze. רצינו שיראו לנו שיש ערך, והם עשו את זה די מהר. כן חשבנו על מודלים עסקיים, וכשסקויה הצטרפה, היא דחפה את החברה להראות ערך בכל העולם בצורה משמעותית, אבל פחות שמה דגש על המודל העסקי.

"בשלב מסוים העולם השתנה וגם ידענו ששווי החברה לא יגדל רק מעלייה במספר המשתמשים. הייתה לנו שיחה בצוות מצומצם ודיברתי על קהילה, אבל לא ידעו מה לעשות את זה. רועי (ביק, מייסד נוסף של מוביט - ע"ז) קיבל את זה כמשימה צדדית וזה היה מדהים מה שהוא הצליח לעשות מזה. הוא טס לפגוש את הקהילות - והקים את אחד החסמים הכי משמעותיים שיש למוביט. קהילה של יותר מ-600 אלף אנשים, שכל הזמן דואגים לזה שהעיר תהיה מעודכנת. מידע אין לאף אחד אחר. מוביט הצליחה לייצר פריסה עולמית של פי שניים מגוגל, כי הקהילה הרימה עיר. כל 12 שעות קמה עיר חדשה.

"הערך השני היה החיבור ליותר מ-5,000 מפעילי התחבורה הציבורית, דבר שמאפשר קבלת מיקומים של זמן אמת של אוטובוסים. ואחד הדברים שהיה חייב ליצור זה גם מודל עסקי, כי אחרת אתה תקוע בתקרת זכוכית. לקח לנו כמה שנים להביא את ה-product market fit. בהתחלה חשבנו שהמודל יהיה מכירת כרטיסים. זה מסוג הדברים שמגדילים שימוש ונאמנות של הלקוחות. הבעיה היא שזה רגולציה, לעבור מדינה מדינה, שלכל אחת יש לה את החוקים שלה. והעולם לא היה בשל. ניסינו גם קארפול ודווקא היכולת למכור דאטה זה מה שתפס".

כשאינטל השקיעה, היה לך ברור שהכיוון הוא רכישה?
"כן. נראה לי שלכולם היה ברור. היה ברור שחסרות לה את היכולות האלו, שמוביט יכולה לפתור לה בעיה. היו גם הצעות רכישה נוספות. מוביט היא מסוג החברות שהיית רוצה לרוץ איתה יותר קדימה, אבל במשבר הקורונה אתה פתאום מקבל הצעה של מיליארד דולר, וזה היה לא אחראי שלא לעשות את העסקה. אין לי ספק שבלי משבר הקורונה, היינו רוצים להמשיך הלאה. המחיר היה אולי קצת יותר גבוה אילולא הקורונה, אבל אני לא חושב שאינטל ניסתה לנצל את המשבר, היא פשוט עשתה מה שנכון לה".

מפיקוד על חברים לעסק המשפחתי

ברקת גדל בגבעה הצרפתית בירושלים ואת הפסקול של הילדות שלו אפשר למצוא בשירי הדג נחש. "גדלנו באותה תקופה. השיר על גן התות זה על החוויה שלנו בבית הספר. בגן התות הייתה המחששה. גם השיר על בלה בליסמה - הייתי בכיתה י'-י"א, וזאת הייתה תקופה שהיו הרבה דקירות בשנות ה-90. אנחנו היינו נוכחים במקרה שמתואר בשיר (בליסמה הגנה על מחבל מפני לינץ' - ע"ז). שיחקתי כדורסל בחוץ ופתאום שמענו ילדים צורחים ‘מחבל, מחבל'. קפצנו מעבר לגדר גבוהה, רצנו לטפל בילדים ושניים מהחבר'ה רצו אחרי המחבל ותפסו אותו".

לאחר שירות ביחידת מגלן, למד תואר ראשון ושני במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים. את הקריירה התחיל בתור QA, וב-2004 הצטרף ל-IGI, קרן השקעות פרטיות שהקימה BRM. "הסתובבתי בין חברות תעשייה, לדעת הערכות שווי ואיך לזהות חברות במשבר. אבל ב-2008 החלטנו שאין טעם להמשיך עם הקרן, כי לא היה ניתן למנף את ההשקעות". לאחר סגירת הקרן הצטרף ל-BRM, קודם כל בתור Principal, ואחר שלוש שנים החליף את נגה קפ בתפקיד שהוא עושה עד היום.

יש משהו מלחיץ בלנהל את הכסף של האחים שלך, לא?
"הפוך, אני רואה בזה כאילו זה הכסף שלי. גם יובל הוא כמו משפחה. אני מרגיש שזה על בשרי. אבל אתה צודק שלא סתם לקח לי הרבה שנים להגיע להיות שותף. גם אני לא הרגשתי בשל לקחת אחריות של לנהל עשרות מיליוני דולרים. בצבא, אחרי קורס קצינים, שיבצו אותי לפקד על הצוות שיצאתי ממנו, זה היה מאוד לא מקובל. ושם למדתי מה זה להיות מפקד על חברים שלך, שרגע לפני כן שברת איתם שמירה. אבל גם הבנתי שיש לי זכות לפקד על חברים שלי וגם זאת זכות בשבילם - והמחויבות של כולם היא להתאמץ יותר בשביל זה. גם הדחתי שני חברים שלי, שעברו את הגבול ולא עמדו בציפיות של להיות מעבר. ככה אני מרגיש גם כשהתחברתי עם העסק המשפחתי - הבנתי שיש זכות גדולה ומחויבות גדולה".

בין ההשקעות הבולטות של BRM יש את אורקם, שהוקמה על ידי אמנון שעשוע וזיו אבירם ומפתחת משקפי עזר לעיוורים; eToro, שמפתחת פלטפורמת השקעות שמאפשרת לעקוב אחרי בחירות השקעה של משקיעים אחרים; V-Wave, שמפתחת התקנים רפואיים בתחומי אי ספיקת לב ויתר לחץ דם ריאתי ועוד.

בקרן נוהגים להשקיע בסבבים סיד ו-A, אבל כעת מחפשים גם השקעות בסבבים B ו-C, "כדי לקצר את הזמן עד מימוש ההשקעה". בקרן לא נעולים על תחום ספציפי, וברקת מדגיש כי לדעתו היתרון שלהם נובע מכך "שכולנו פה מגיעים מהעולם היזמי-ניהולי ולא מהעולם הפיננסי. עצם זה שהיינו מנכ"לים או מילאנו תפקידים בכירים, מאפשר לנו לעזור ליזמים. אנחנו מאוד אוהבים מוצר ומאוד מעורבים".

בעצם אתם לא פועלים כמו קרן רגילה עם תאריך התחלה וסיום, וסכום כסף מוגבל. מה היתרון של זה?
"בקרנות רגילות יש למשבר השפעה גדולה על אקזיטים, ואז המודל לא עובד. יזמים צריכים לבחור משקיע שהוכיח שהוא יכול לתת גב לאורך זמן, ושזה יתאים למודל העסקי שלו, כדי שהוא לא יגרום להם להגיע למקומות הלא נכונים. לא צריך לעשות אופטימיזציה לשווי אלא למשקיע, וגם יזם צריך לתת למשקיעים להרוויח, כי אחרת זה יפגע בתמיכה שלהם בזמן המשבר".

מה אתה חושב על המשבר ורמות השווי לפני ועכשיו?
"אני מחפש חברות ברמות שווי הגיוניות ולפעמים אנשים מתאהבים במספר וברעיון שהוא לא מתאים למודל. בשלוש השנים האחרונות הייתה השתוללות, וכעת יהיה תיקון. המדדים בשיאים כי טראמפ הזרים הרבה כסף - הוא הציל את העולם, הבורסות היו קורסות. אפשר להתווכח אם זה נכון לטווח הארוך, אבל בטווח הקצר הוא הציל את העולם. אנחנו מתקדמים למשבר ממושך". 

בין פוליטיקה לכדורגל, ברקת מעדיף לשמור על פרופיל ציבורי נמוך

ערן ברקת שומר על פרופיל ציבורי יחסית נמוך, אבל זה קצת קשה במשפחה שהאח הבכור שלו הוא ח"כ בליכוד ולשעבר ראש עיריית ירושלים, וגיסתו הייתה במשך שנים ארוכות הבעלים של קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. בינו לבין אחיו הגדולים יש פער של לא מעט שנים - הוא צעיר מניר ב-15 שנה ומאלי ב-11 שנה, אך ניתן להבחין בדבריו בקשר החזק איתם ובהשפעתם עליו.

"הייתי בן שלוש כשניר התגייס, בחדר שלי היה מצנח. האחים שלי היו זורקים אותי מהגג ותופסים אותי עם המצנח", מספר ברקת, שהלך במסלול של אחיו והתגייס גם הוא לשירות קרבי. הוא הגיע אחריהם גם לעולם ההשקעות, אבל על כניסה לעולם הפוליטי הוא לא מוכן לשמוע. "מספיק אחד, את ניר", הוא אומר. "אין אצלנו ויכוחים על פוליטיקה, כי אנחנו חושבים אותו דבר. אנחנו תמיד נרתמים לעזור לו - אני ניהלתי את פעילות השטח שלו בפריימריז ואלי את האסטרטגיה. אנחנו באמת רוצים בהצלחה אחד של השני. אני אומר את זה כאזרח - אנחנו רוצים שהוא יקבל תפקיד בכיר ויוכל לתרום, הפסדנו שר אוצר מעולה".

גם אלונה ברקת, אשתו של אלי, הייתה בשנים האחרונות בפרופיל גבוה, לאחר שרכשה את הבעלות על הפועל באר שבע והובילה אותה לאליפויות. "אלונה באה עם אג'נדה חברתית ורצון לעשות מהפכות, ולדעתי עשתה עבודה נהדרת. זה הפך להיות בילוי משפחתי בבאר שבע. היא הרימה את העיר ולא רצתה לעזוב. למרות שהיא כבר לא שם, אני ממשיך לאהוד את באר שבע". 

צרו איתנו קשר *5988