פלטפורמת השקעות חדשה של הבורסה תחבר בין חברות הייטק פרטיות למשקיעים מוסדיים

Tase Up תאפשר לקבל מימון מהיר מהמוסדיים וגם לייצר שוק משני לסחר במניותיהן • הפלטפורמה תכלול הגנה של 40% על תיקי ההשקעות של המוסדיים

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי
איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

פלטפורמה חדשה שהושקה, מבקשת לעודד השקעות של גופים מוסדיים בהייטק הישראלי. את הפלטפורמה תפעיל הבורסה לני"ע, כחלק ממהלך לעידוד השקעות מוסדיים בהייטק, כפי שנחשף ב"גלובס". הפלטפורמה תכלול הגנה של 40% על תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים, דרך רשות החדשנות, תוך הגבלה בזמן ההשקעה ובזמן ההחזקה.

הפלטפורמה, המכונה Tase Up, נועדה לשמש חברות טכנולוגיה וביומד פרטיות בשלבי המכירות, משקיעי הון סיכון, קרנות אשראי וקרנות להשקעה בנדל"ן בחו"ל. היא נועדה לאפשר לחברות הנרשמות בה לקבל מימון מהיר מהגופים המוסדיים, וגם לייצר שוק משני לסחר במניותיהן, כך שמשקיעיהן יוכלו ליהנות מנזילות גם מבלי שהחברה תבצע אקזיט. המוסדיים מצידם, יזכו לגישה מהירה להשקעות נזילות בחברות פרטיות, אליהן אין להם גישה נוחה היום.

השקתה של הפלטפורמה במהלך משבר הקורונה נועדה לייצר נזילות וגישה לגופי מימון בתקופה בה השוק איטי יותר. זאת, במסגרת תוכנית כוללת לתמיכה בחברות הייטק בשלבי צמיחה, הכוללת עידוד מוסדיים להיכנס להשקעות בהייטק, עם יעד של 2 מיליארד שקל. המדינה הקצתה לצורך כך 300 מיליון שקלים, בתוכנית עליה הודיעה בחודש מאי. התוכנית גררה בעבר ביקורת בתעשייה על כך שלא חסר כסף בתחום ההייטק, ושאם חברה מתקשה לגייס הון, היא צריכה להשתפר או להיסגר.

העלות למדינה: עד 800 מיליון שקל

התוכנית כוללת הגנה ממשלתית על תיקי ההשקעה של המוסדיים לתקופת השקעה של 15 חודשים ותקופת החזקה של 7 שנים. זאת, בהשקעה בחברות פרטיות בינוניות, שרושמות הכנסות של עד 50 מיליון דולר בשנה. ההגנות שיינתנו להם יכולות לחשוף את המדינה להפסדים, אם יתרחשו, עד לעלות של 800 מיליון שקל. העלות למדינה תהיה רק בסיום תקופת ההחזקה בעוד מספר שנים.

הרישום לפלטפורמה יאפשר לחברות ולקרנות להציע סוגי ניירות ערך שונים: אג"ח להמרה, אופציות, איגרות חוב, מניות ויחידות השתתפות. כל זאת מבלי חובת גילוי ובלי צורך להוציא תשקיף. כיוון שהפלטפורמה מיועדת להשקעה של מוסדיים, היא תאפשר לחברות ולמשקיעים לסכם ביניהם את פרטי העסקאות, כולל את המידע שהן יתבקשו לחשוף, כפי שמתרחש בעסקאות השקעה בחברות פרטיות בשוק הפרטי.

הפלטפורמה מיועדת לגופים מוסדיים, תאגידים שההון העצמי שלהם מעל 50 מיליון שקל, יועצי השקעות או משווקי השקעות אשר קונים עבור עצמם, קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים כשירים כהגדרתם בחוק ניירות ערך. לפי הבורסה, מדובר בהיקף של אלפי משקיעים רלוונטיים, כאשר מספר חברות ההייטק והביומד הרלוונטיות עומד על אלפי חברות גם כן.

עסקאות ראשונות כבר נסגרו

הפלטפורמה הושקה היום עם מספר שיתופי פעולה שכבר נסגרו, עם בנק ההשקעות הגלובלי Jeffries, שצפוי להשתמש בה להשקעה בחברות הייטק ישראליות; Novus פלטפורמה להנפקות דיגיטליות לעסקים; פלטפורמת המימון לעסקים Fundit; ומאגר המידע להייטק-IVC, שיספק נתונים ראשוניים על החברות שירשמו לפלטפורמה.

המהלך הוא חלק משיתוף פעולה של הבורסה, רשות שוק ההון, רשות ני"ע, משרד האוצר ורשות החדשנות, שנועד לעודד חברות הייטק להמשיך לפעול בישראל ולבצע הנפקות בישראל, תוך צמיחה המבוססת על הון ישראלי. זאת בניגוד למצב הקיים היום, בו מרבית ההון המושקע בחברות הייטק מגיע ממשקיעים זרים, ומרבית האקזיטים מבוססים על רכישות ומיזוגים עם חברות זרות.

לדברי מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, "חלק הארי של האקזיטים של ההייטק הישראלי בכלל לא עובר בבורסה, ודרכה לציבור הישראלי הרחב, אלא עובר דרך חברות זרות. יש חלק יפה של ההשקעות בהייטק שמגיע מקרנות ההון סיכון המקומיות, אבל החלק הגדול שמושקע בקרנות ההון סיכון הישראליות, לא מגיע ממשקיעים מישראל, כך שרוב מה שאנו רואים כהשקעות מקומיות, הוא בכלל השקעות זרות. לפי ההערכות, 90% מהמימון לתעשיית ההייטק לא מגיע בכלל מישראל, וזה למרות הכסף הגדול שנמצא אצל המוסדיים הישראלים". 

צרו איתנו קשר *5988