משבר של פעם במאה: לאן נעלם נגיד בנק ישראל?

התוכנית שהכין לממשלה נגנזה, את הבשורה על מענק לכל אזרח שמע מהתקשורת, והיחסים עם נתניהו שמינה אותו רחוקים מלהיות חמים • נגיד בנק ישראל אמיר ירון היה אמור להיות גם היועץ הכלכלי לממשלה, אבל ככל שהתקדם המשבר השפעתו ירדה

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

הוא קורא לממשלה כבר חודשיים לאשר תקציב מיד, הוא מזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של עריכת בחירות, מתנגד להמשך השימוש בשיטת הקופסאות החוץ-תקציביות; הוא חוזר ואומר שאי אפשר להגדיל את הגירעון בלי גבול.

עיון באמירותיו מהשבועות האחרונים מראה כי נגיד בנק ישראל אמיר ירון מגביר את הנימה הביקורתית שלו כלפי מעשי הממשלה ומחדליה. השיא היה הכרזתו כי בחירות נוספות יהיו בשורה רעה לכלכלה הישראלית, הצהרה חריגה מאוד עבור נושא משרה בכיר שאיננו נבחר ציבור.

אלא שלמרות ההחרפה בטון, נדמה שגם הביקורת על הנגיד הולכת וגוברת ככל שהמשבר מתארך. נדמה שאפשר לסכם אותה בטענה הנשמעת, לפיה הוא אינו ממלא את תפקיד המבוגר האחראי שמנווט את המשק בעת המשבר - כפי שעשה סטנלי פישר במשבר של 2008.

"מים שקטים חודרים עמוק", אמר עליו השבוע קודמו בתפקיד, נגיד בנק ישראל פרופ' יעקב פרנקל, בראיון לערוץ 12. כשנשאל האם הנגיד אינו צריך לדפוק על השולחן כשיש לו ביקורת על מהלכי הממשלה והאוצר, השיב פרנקל: "הביקורת והתרומה שלו נעשות בחדרי חדרים". "אנחנו הרבה יותר משפיעים מלא-משפיעים", אומרים בבנק ישראל כשהם נשאלים על כך בשיחות פרטיות.

אבל במבחן התוצאה, חצי שנה מאז פרוץ המשבר אין עדיין מהלך מדיניות משמעותי שרשום על שמו של ירון בתחום הייעוץ הכלכלי לממשלה. תוכנית כלכלית מקיפה שבנק ישראל הכין במטרה להציג לממשלה, לא הוצגה בסופו של דבר. מצד שני, ישנם מהלכים שנעשו שלא על דעתו, ומהלך בולט אחד - חלוקת מענק לכל אזרח - נעשה בניגוד לדעת הנגיד שאפילו לא עודכן עליו והוא שמע אודותיו בתקשורת.

היחסים עם האיש שבחר בו לתפקיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלו מתוך הערכה הדדית גדולה, אך מוגדרים היום "תקינים" בלבד. שרים בממשלה אומרים, שירון "לא נגיד דומיננטי. הוא לא מנהיג כלכלי כמו סטנלי פישר - ביכולת שלו להתנהל פוליטית. אי אפשר להצליח בלי להיות קצת פוליטיקאי".

בדרג המקצועי באוצר, בעלי הברית הטבעיים של בנק ישראל, טוענים שהנגיד לא מסוגל לבחור צד ו"צריך להחליט אם הוא יושב בטריבונה או משחק על המגרש".

נכון שירון הגיע למשבר הכי גדול במאה השנים האחרונות עם רקע של איש אקדמיה מארה"ב, וכמעט לא הספיק לצבור ניסיון בבית המשוגעים שנקרא הפוליטיקה הישראלית, אך משברים הם גם הזדמנות לבנות מנהיגות. ונכון להיום, נראה כי השפעתו של ירון במעגלי ההחלטות הפנימיים נמצאת במגמת שחיקה.

תחילת המשבר: הנגיד אקטיבי, אבל לאט לאט השפעתו הולכת ויורדת

התפקיד של ייעוץ כלכלי לממשלה הוא רק אחד מתפקידי הנגיד. הכובעים האחרים שלו הם מול המערכת הפיננסית ושוקי ההון, ושם הנגיד מוביל מדיניות מוצלחת בסך הכל ואפקטיבית. הוא מיהר לזמן את ראשי הבנקים אליו בתחילת המשבר, קרא להם להכנס מתחת לאלונקה והקל ביחסי הלימות ההון כדי לשחרר אשראי לצרכנים. לאחר מכן הוביל את ההתמודדות של בנק ישראל עם המשבר הפיננסי.

בנק ישראל הגיב למחנק החריף שהתפתח במטבע חוץ בפתיחת ערוצי נזילות לגופים הפיננסיים. הפעולה המהירה, ביחד עם פעולות דומות שנקטו הפד ובנקים מרכזיים נוספים הביאו להתייצבות מהירה של השווקים.

ערוץ נוסף שבו נרשמה התקדמות הוא במעקב השוטף אחר הפעילות הכלכלית במשק. בתחילת המשבר יצר בנק ישראל "בנק" של אינדיקטורים מהירים לפעילות המשק על בסיס ההוצאות בכרטיסי אשראי, צריכת החשמל ומדדי ניידות מבוססי טלפונים הניידים.
תפקיד הייעוץ הכלכלי לממשלה נראה לירון בתחילת הדרך כסוג של אנומליה (מבין נגידי הבנקים המרכזיים במערב רק הישראלי נושא בתפקיד הזה באופן רשמי), אבל במבט לאחור המשבר דווקא חידד עד כמה התפקיד חשוב. וירון, ייאמר לזכותו, חש מהרגע הראשון את כובד האחריות. הוא החליט בתחילת המשבר על אסטרטגיה פרואקטיבית, לא להסתפק בתפקיד איש האקדמיה המוכיח בשער, אלא "להכניס את הידיים עמוק לבוץ" כהגדרתו ולנסות ולהשפיע על המדיניות הכלכלית.

בתחילת המשבר היה ירון ממובילי הקו בממשלה שמתנגד לסגר וקורא לממשלה לנקוט במדיניות אגרסיבית של סיוע למשק. תוכנית הסיוע הראשונה בהיקף 80 מיליארד שקל נסגרה בדיון לילי, שירון אירח בלשכתו. בפולקלור של אותה ישיבה תיזכר העובדה שירון הזמין פיצות למשתתפים. אבל ככל שהמשבר התארך, אווירת החירום הלא-פורמאלית התפוגגה והבקיעים החלו להופיע. מכאן והלאה, ההשפעה של הנגיד, על אף אמירותיו, הלכה ונעלמה.

הנגיד נגד הממשלה
 הנגיד נגד הממשלה

הסדק הראשון: גניזת התוכנית הכלכלית של הנגיד

הסדק הראשון נוגע לגניזתה של תוכנית כלכלית מקיפה שבנק ישראל הכין לחילוץ המשק מהמשבר. ירון הציג את התוכנית הזו לנתניהו, אך היא לא הוצגה מעולם לממשלה. הסיבה לכך היתה שר האוצר ישראל כ"ץ, שזעם על כך שבנק ישראל וח"כ ניר ברקת מציגים תוכניות משלהם לחילוץ המשק ודרש מתניהו לגנוז אותם. "רעשי רקע" כינה כ"ץ את התוכניות האלה, תוך שהוא גוזר גזירה שווה בין תוכנית שהגה יריב פוליטי לתוכנית שהכין הבנק המרכזי של ישראל.

עם זאת, צריך לציין כי אלמנטים מתוכנית הבנק שולבו בסופו של דבר בתכניות האוצר. רק בנושא אחד, המענקים לעצמאים, התקבלה החלטה שלא הייתה לרוחו של ירון. מבחינתו של ירון הוא ויתר באירוע על קרדיט וכבוד לטובת המדינה.

הסדק השני: עימותים עם הדרג המקצועי באוצר

הסדק השני שנוצר הוא ביחסים שבין בנק ישראל והדרג המקצועי באוצר. הסדקים האלה פרצו מעל פני השטח בתדרוך לכתבים, שבו האשימו בכירים באוצר את בנק ישראל בחוסר מקצועיות, והוסיפו כינויים כמו "לא מבוגר ולא אחראי", ו"אחרון המבצרים נפל".
לכל נגידי הבנק המרכזי היו חיכוכים ועימותים עם שרי האוצר שכיהנו מולם, אבל הדרג המקצועי באוצר נחשב לבן ברית טבעי של הבנק המרכזי. התדרוך של בכירי האוצר בא אמנם כתגובה לפרט שולי יחסית בדוח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק, אך הוא ביטא משקעים עמוקים יותר כלפי הנגיד שהצטברו במהלך חודשי המשבר.

המרירות הזו נובעת ממקרים שבהם הנגיד לא גיבה את האוצר בדיונים כלכליים בממשלה, למרות שהצדדים היו מתואמים ביניהם קודם לכן. באופן כללי, טוענים באוצר, כי הם אינם יודעים באיזה צד הנגיד נמצא, האם הוא "משחק במגרש או יושב בטריבונה, ואם מתאמים עמו תוכניות מצופה מבנק ישראל לגבות אותן". בבנק ישראל אמרו בעבר כי באוצר לא מיהרו לשנות דיסקט ולהבין כי המשבר מחייב לשנות את כללי המשחק.

התחושה בבנק ישראל היא שייתכן שאם באוצר היו מגיבים מהר יותר ובצורה אפקטיבית יותר, ייתכן שמהלכים שנויים במחלוקת כמו המענק לכל אזרח, לא היו באים לעולם.

הסדק השלישי: כתף קרה מכיוון ראש הממשלה

הסדק השלישי נוגע ליחסים עם ראש הממשלה ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. שמחון היה האיש שהמליץ לנתניהו על ירון, ונתניהו בחר בו בהתלהבות רבה על פני מועמדים אחרים שהוצגו לו. אולי משום כך צורמת העובדה שנתניהו ושמחון בחרו שלא לשתף את היועץ הכלכלי לממשלה בתוכנית המענק לכל אזרח שהציגו.

ירון לא הסתיר את הביקורת שיש לו על התוכנית, המתמקדת בכך שהכסף לא מחולק בצורה ממוקדת ואפקטיבית מספיק לדעתו. כשנשאל בראיון בגלי צה"ל מה תחושתו על כך שנתניהו ושמחון התעלמו ממנו, השיב ירון בהתחמקות "אנחנו נמצאים סביב השולחן לאורך כל הדרך", ו"היינו גם בדיונים מקדימים לגבי השלב הבא שאני מגדיר אותו כתוכנית האצה".

לצד כל האתגרים האלה נאלץ ירון להתמודד גם עם ועד עובדים לוחמני בבנק ישראל. "יש כמה דברים שלא סיפרו לי לפני שנכנסתי לתפקיד", סיפר באותו ראיון בגל"צ, "שהעולם עומד להתמודד עם המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז החצי השני של המאה הקודמת, ושאצטרך להקצות חלק לא קטן מהזמן שלי להתמודדות עם ועד עובדים שאותו לא מעניין המשבר הכלכלי".

הצד של הנגיד: ביקורת? עדיף על-פני ישיבה במגדל השן

בסביבת הנגיד אומרים, כי "העדות הטובה ביותר להשפעה ולתפקוד נגיד בנק ישראל ובנק ישראל היא שכל הצדדים לוקחים, כמציאות מובנת מאליה, את העובדה שהשווקים מתפקדים באופן תקין, סביבת הריבית נוחה והמטבע יציב; מאות אלפי משקי בית ועסקים דחו את המשכנתאות וההלוואות שלהם וקיבלו אוויר לנשימה; הבורסה מתפקדת עם גיוסי הון ערים לחברות לאחר שהבנק רכש אג"ח ממשלתי וקונצרני, ועוד".

באשר לתפיסת התפקיד של הנגיד אומרים בסביבתו, כי "תפקיד היועץ הכלכלי הודגש במיוחד במערכה המתקיימת מאז פרץ משבר הקורונה. הנסיבות הפוליטיות המשתנות, שהן נתון מבחינת הנגיד, הופכות אותו למורכב יותר מצד אחד, אבל מדגישות אותו מצד שני".

לדברי הגורמים בסביבת הנגיד, "סביר שהנגיד היה זוכה לתשואות רמות יותר, לו היה נותר במגדל השן שלו ומסתפק בקביעת שער הריבית וייצוב השווקים. אבל אז הוא היה מפנה עורף ליושרה המקצועית שלו ולמשימה שהוטלה עליו - להכניס ידיים עמוק לבוץ, ולהמשיך ולפעול, בכל דרך אפשרית, כדי להשפיע על המדיניות הכלכלית של הממשלה שנועדה לצמצם את הנזקים הבלתי הפיכים של המשבר הכלכלי".

באשר לטענה על השחיקה בהשפעה של הנגיד אומרים בסביבתו, כי "נכון, לא כל מה שהוא רוצה אכן קורה, אבל זו עדיין לא סיבה מספיק טובה כדי לחזור להיות ספון בלשכתו. ובו בזמן, כאשר יש צעדים שלתפיסתו הם לא נכונים כלכלית, הנגיד לא היסס ויצא נגדם בקולו ובשמו, ובזמן אמת.

"בשורה התחתונה", מסכמים בסביבת הנגיד, "לבנק ישראל יש היום השפעה דרמטית על אסטרטגיית המדיניות הכלכלית וגם על הצעדים האופרטיביים הננקטים להקלה על המשבר, וזה נכון אף בפיתוח מודל ה'רמזור' לבחינת התחלואה ביישובים".

בסביבתו של הנגיד מוסיפים, כי הוא "מקבל בהבנה את הביקורת על כך שאינו מסתפק בהוכחה בשער. הוא מעדיף לרדת מהלשכה המרווחת שלו בקומה 7 בבניין בנק ישראל, לפעול, להתווכח ולהשפיע. הוא מעדיף לפעול יום ולילה כדי להשפיע על המדיניות הכלכלית, כי הוא זוכר שמאחורי המספרים והנתונים קיימים אנשים, שמצפים למנהיגות כלכלית, ועבורם הוא פועל". 

צרו איתנו קשר *5988