מיתון | ניתוח

המיתון החמור בתולדות המדינה בדרך: אלה המגזרים שיהיו כנראה חסינים אליו

2020 תסתיים עם הצמיחה השלילית הגדולה אי פעם ותכניס את המדינה למיתון השישי בתולדותיה • אבל הנתונים מראים כי המיתון הנוכחי יהיה שונה מקודמיו: הוא לא יכלול את כולם; את הנזק העיקרי יספגו העצמאים, העסקים הקטנים, הצעירים - והוא יפסח על עובדי המגזר הציבורי ועל ההייטק

הפגנת המחאה בכיכר רבין על חוסר הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת המחאה בכיכר רבין על חוסר הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

המשק הישראלי נכנס לפני שבוע באופן רשמי למיתון השישי בתולדותיו, שצפוי להיות גם העמוק ביותר עד היום. אלא שלדעת הכלכלנים התמונה הזו מטעה. המיתון יפגע בעצמאים, בעסקים הקטנים, בצעירים ובבני 67 ומעלה - אך יפסח על עובדי המגזר הציבורי והחברות הגדולות, ובהייטק צפויים אפילו להרוויח.

העצמאים נפגעו יותר
 העצמאים נפגעו יותר

מיתון מוגדר כצמיחה שלילית בתוצר המקומי במשך שני רבעונים רצופים. המשק הישראלי נכנס למיתון באופן רשמי ביום ראשון שעבר כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה את אומדן הצמיחה שלה לרבעון השני של השנה: התוצר של המשק התכווץ ב-28.7% בחישוב שנתי (כלומר, בהנחה שכל השנה תיראה כמו הרבעון השני), בהמשך להתכווצות של 6.8% ברבעון הראשון של השנה.

בדרך-למיתון-הגדול-אי-פעם-1
 בדרך-למיתון-הגדול-אי-פעם-1

האם המיתון הנוכחי הוא העמוק מכולם? ובמה הוא שונה ממיתונים אחרים?

ההיסטוריה: צמיחה שלילית שטרם חווינו

התופעה של שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית התרחשה פעמים בודדות בתולדות המדינה: למשל, בסוף שנת 2001 (לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה) ופעם נוספת במהלך 2002; גם במהלך משבר האשראי העולמי נרשם מיתון, לאחר ששנת 2008

הסתיימה בצמיחה שלילית שנמשכה לתוך הרבעון הראשון של 2009 - אבל צמיחה חזקה במחצית הראשונה של 2008 ובמחצית השנייה של 2009 פיצתה על ההתכווצות ושתי השנים הסתיימו בסופו של דבר בצמיחה חיובית.

גם במיתון הנוכחי של הקורונה הצמיחה השלילית אינה צפויה להמשך ברציפות רבעון נוסף - ברבעון השלישי של השנה צפויה צמיחה חיובית חזקה, שתבטא את ההתאוששות בפעילות הכלכלית לאחר היציאה מהסגר ותקזז באופן חלקי את נתוני הרבעון השני הקטסטרופליים.

ואיך 2020 מבחינת נתונים שנתיים? רק פעמיים מאז 1948 נרשמה בישראל צמיחה שנתית שלילית - ב-2002 (מינוס 0.2%) וב-1953 (מינוס 1.4%). שנת 2020 צפויה להסתיים בצמיחה שלילית של 4.5%, על-פי התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר של בנק ישראל. במידה שיהיה צורך בסגר נוסף הצמיחה הצפויה תעמוד על מינוס 6%.

בשורה התחתונה: כבר כעת ברור ששנת 2020 תהיה השנה הגרועה ביותר בתולדות המדינה מבחינת נתוני הצמיחה.

לא סימטרי: ההייטק והמגזר הציבורי נפגעו פחות

האם גם המיתון הצפוי למשק הוא הגרוע ביותר אי פעם? מרבית הכלכלנים ישיבו בחיוב על השאלה הזאת. נגידת בנק ישראל לשעבר, ד"ר קרנית פלוג, אמרה בתשובה לשאלת "גלובס" כי "המיתון אצלנו, כמו בעולם, הוא חסר תקדים בעוצמתו במאה השנים האחרונות". פלוג, כיום סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי מה שהופך את המיתון הנוכחי לחריף יותר היא השילוב יוצא הדופן בין העובדה שהוא גלובלי (כמו המיתון של 2008-2009) ושהוא פוגע בשני הצדדים של הפעילות הכלכלית (כמו המיתון של 2002-2003).

לדברי פלוג, "בצד ההיצע, הפגיעה היא כתוצאה מהשבתת הפעילות בענפים שלמים, כמו תעופה או אירועים. בצד הביקוש, הפגיעה היא כתוצאה מירידה בהכנסות של עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו וירידה בהכנסות העצמאים. לכך מוסיפה פלוג ירידת ערך הנכסים ואי הוודאות הכללית שפוגעים גם בצריכה הפרטית וגם בהשקעות. "כל אלה מביאים לפיטורים ופשיטת רגל שיפגעו גם בכושר הייצור העתידי", מסבירה פלוג ומוסיפה כי מאחר שהמשבר הוא עולמי אין למשק הישראלי אפשרות לפצות על הפגיעה בפעילות המקומית באמצעות הגדלת הייצוא.

בכירים לשעבר נוספים, כמו שני יושבי הראש האחרונים של המועצה הלאומית לכלכלה, מנואל טרכטנברג ויוג'ין קנדל הסכימו כי המיתון הנוכחי הוא העמוק ביותר עד היום ובעולם מאז השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30.

יש גם מי שחושב אחרת. "התשובה לשאלה - האם המיתון הנוכחי חמור יותר מקודמיו - היא 'תלוי למי'", אומר ל"גלובס" עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

"אם בוחנים את הכיווץ בתוצר או את העלייה באבטלה, אז ברור שהמשבר הנוכחי הוא אחד החמורים שידענו", מסביר קליין "אך המשבר הזה פגע באופן לא סימטרי בענפים שונים ובקבוצות אוכלוסיה שונות. למשל, ענף ההייטק כמעט ולא נפגע במשבר הנוכחי, כאשר יש מספר רב של חברות שהרוויחו וחיזקו את מעמדן, את המכירות והרווחים, לצד קיטון בהוצאות".

האבחנה של קליין נתמכת בנתונים. על-פי נתונים שהציגה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, העצמאים נפגעו במיתון הנוכחי בצורה קשה הרבה יותר מהשכירים. על-פי סקר שערך המכון באמצע יולי, שיעור הירידה הממוצעת בהכנסת השכירים עומד על 26% בהשוואה לירידה ממוצעת של 43% בהכנסות העצמאים.

מה שמשפיע במידה ניכרת על הפער שנוצר בין מצבם של השכירים והעצמאים הוא הסקטור הציבורי שבו מועסקים כ-700 אלף שכירים. בסקטור הציבורי לא פוטרו עובדים ולא נרשמה הורדת שכר רוחבית, והפגיעה היחידה היא בשעות הנוספות ובימי החופשה.

גם בקרב צעירים ובני 67 ומעלה הפגיעה קשה יותר: בקרב הצעירים עומד שיעור האבטלה הרחב (כולל חל"ת) על 16% ובקרב בני ה-67 ומעלה על 19%. גם בנתוני הפגיעה בשכר בולטים הצעירים לרעה לעומת הגילים האחרים. פילוח לפי מוצא יגלה גם שיעורי פגיעה גבוהים יותר בתעסוקת ערבים לעומת יהודים.

אבחנה נוספת שנעשית היום באוצר היא בין עסקים קטנים ועסקים גדולים. נתוני גביית המע"מ שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שההכנסות של עסקים קטנים צנחו בעשרות אחוזים, בעוד שהעסקים הגדולים חוו ירידה של אחוזים בודדים בהיקף הכנסותיהם.
להערכת הכלכלן הראשי לשעבר באוצר יואל נוה, ככל שהמשבר יתארך נראה יותר ויותר עסקים קטנים פושטים רגל. "לעסקים קטנים אין מנגנוני הצלה", מסביר נוה, "אין להם אגרות חוב בבורסה שבנק ישראל יכול לקנות ואין להם אין מספיק בטחונות בשביל לקבל ערבות מדינה".

הפתרונות: לייצר תעסוקה, לטפל בעסקים הקטנים

גם בנושא הזה שוררת הסכמה רחבה בין הכלכלנים בנקודת המוצא: המדיניות הממשלתית צריכה להתמקד במשבר בשוק התעסוקה. נקודה נוספת שעליה מסכימים מרבית הכלכלנים היא שחלוקת מענקים לכל אזרח - מה שהם מכנים סיוע לא-ממוקד - היא מהלך מזיק. "זה לא צודק, לא יעיל, לא עושה את העבודה, בזבזני ומשפיע על איך אנחנו נראים מבחינת שוקי ההון", אמרה פלוג בכנס המכון לדמוקרטיה בשבוע שעבר. אז מה כן?

פלוג מדברת על הכשרות מקצועיות ועל "תמיכה בעסקים ברי קיימא ועידוד צמיחה מוטת תעסוקה". היא הסבירה כי היא מתכוונת להוצאה לפועל של "מאסה גדולה של פרויקטים עתירי תעסוקה שמגבירים את הפריון והצמיחה העתידית, כמו סלילת מסלולי אופניים, שיקום אתרי תיירות, מיזמי הסעה המונית (כמו קווי רכבת קלה ומטרו) ופס רחב בתקשורת".

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר באותו מושב כי המדיניות הממשלתית צריכה לצפות קדימה לשוק התעסוקה העתידי. טרכטנברג סבור כי בניית בתי חולים למשל תהיה בזבוז כסף "כי הרפואה הולכת לאשפוז ביתי וקהילתי". הוא גם חושב ש"לא צריך לבנות כיתות לימוד נוספות ועדיף להפנות את ההשקעה להכשרה של הצוותים החינוכיים לגיל הרך ולכיתות הנמוכות".

עוד מהלך שמציע טרכטנברג הוא הורדת שכר רוחבית פרוגרסיבית בסקטור הציבורי. הורדת שכר כזו, לתפיסתו, לא רק שתספק מקורות תקציביים חיוניים אלא נחוצה גם משיקולי "הוגנות" או חלוקת נטל.

יואל נוה, הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, סבור שההצעות האלה מחמיצות את העיקר. "לדבר על השקעות בשיפור הפיריון זה נחמד, אבל זה המלחמה של אתמול. תשתיות לא מייצרות תעסוקה במשק הישראלי - זה מייצר תעסוקה של סינים אולי, אבל לא של ישראלים. הכשרות מקצועיות זה בסדר, אבל כמה כסף שתשפוך על זה - הממשלה תעשה את זה בצורה הכי לא יעילה האפשרית".

אז מה כן? נוה סבור שהמדיניות הממשלתית חייבת להתמקד בעסקים הקטנים - הם לא רק הנפגעים העיקריים, אלא מעסיקים יותר עובדים באופן יחסי. לדבריו, הדרך הנכונה ביותר לעזור לעסקים הקטנים במשק היא באמצעות הפחתת עלויות העבודה. "היתרון בהפחתת עלות העבודה הוא שזה משפיע על כל המשק ולא מפלה בין ענפים. להפחית תשלומי מעסיקים לביטוח לאומי זאת תהיה התרומה הפיסקאלית הכי משמעותית שאפשר לתת לשוק העבודה". נוה מציע לשקול צעדים כמו הפסקת הפרשות מעסיקים לביטוח הלאומי ואפילו לפנסיה של העובדים וכן, גם הפחתת שכר המינימום, באופן זמני ופרוגרסיבי, כלומר לצעירים.

בנקודה הזו של תעסוקת צעירים קיימת מחלוקת בשאלה האם הארכת דמי האבטלה עד יוני 2021 היא צעד שמסייע או פוגע בתעסוקה. נוה מכנה אותו "תקלה" ומביא כדוגמה צעירים שמתלבטים אם יש טעם לעבוד בשכר דומה לזה שהם יקבלו ללא עבודה.
פלוג, לעומת זאת, טוענת כי "יש לנו דיווחים על אנשים שלא רוצים לעבוד אבל סך המשרות הפנויות הוא 50 אלף ומספר המובטלים הוא בין 500 ל-850 אלף. הבעיה העיקרית היא מחסור בתעסוקה ולא שאנשים לא רוצים לעבוד". 

הקורונה הכתה בכולן

ירידה בתמ"ג לפי מדינות

ד. קוריאה
12.7%-

ליטא
18.9%-

ישראל
28.7%-

ארה"ב
32.9%-

גרמניה
34.7%-

ספרד
55.8%-

בריטניה
59.8%-

מקור: OECD, יורוסטאט; נכון ל-14.8.2020

צרו איתנו קשר *5988