רפואה היברידית היא הדרך לשלב יעילות טכנולוגית עם מגע אנושי

עולם הרפואה מרחוק קיבל לאחרונה האצה • מדובר במהפכה של ממש ועלינו לנצל זאת בצורה מושכלת

חדר אשפוז לחולי קורונה בבית החולים שיבא. מודל הרפואה הדיגיטלית מאפשר טיפול יעיל ובטוח יותר  / צילום: שאול גולן
חדר אשפוז לחולי קורונה בבית החולים שיבא. מודל הרפואה הדיגיטלית מאפשר טיפול יעיל ובטוח יותר / צילום: שאול גולן

בשנים האחרונות עולם הרפואה מרחוק (Tele-Medicine) קרם עור, גידים ובינה מלאכותית - והפך מחזון למציאות יומיומית. זאת, עם טכנולוגיה מאפשרת, תמורות חברתיות וחיבור אמין ורחב לרשת. עם זאת, קשה היה לדמיין את הגחת המאיץ הדיגיטלי רב-העוצמה בתחילת 2020: נגיף הקורונה. אם בינואר-פברואר עוד נותרו סימני שאלה, והתלבטנו איך לגייס את ציבור הלקוחות למהפכה הזאת ובאיזה קצב, בחודש מרץ קיבלנו תשובה נחרצת: סגר. חוקי המשחק הזה השתנו, וגם לוחות-הזמנים שלו.

לשאלות - איך פוגשים רופא/ה כשלא יוצאים מהבית? איך ניגשים למוקד רפואה דחופה כשמפחדים להידבק בנגיף? מה עם קבוצות הסיכון? - תשובה אחת: רפואה מרחוק. קשר מקצועי, אמין ומדויק בין מטופלים למטפלים, שיכול להתקיים גם ללא מפגש פיזי. רופאים/אות שמאבחנים, מטפלים, מדריכים, מייעצים ומלווים בשיחות וידיאו. ויתרה מכך, משתמשים באפליקציות ייעודיות, מאגרי נתונים, סנסורים לניטור, ובמדידות, המוטמעים בשעונים חכמים, מכשירים סלולריים ובהתקנים לבישים.

תנופת השוק העולמי לרפואה מרחוק החלה עוד לפני פרוץ המשבר. ההערכות היו שהשוק יעלה ל-130 מיליארד דולר ב-2025; כעת מעריכים שהוא צפוי לעלות אפילו ליותר מ-170 מיליארד דולר. בארץ, בעידן טרום-הקורונה, 20% מהציבור התנסו בשירותי רפואה מרחוק. במהלך הסגר בחודשים מרץ-אפריל, עלה השיעור ל-33%. ולא רק בקרב חובבי טכנולוגיה, צעירים, ילידים דיגיטליים. נרשמה עלייה של 140% בשימוש בקרב בני 60 ומעלה; ועלייה משמעותית ביותר בקרב האוכלוסייה החרדית: 185% (!). כלומר, זוהי מהפכה אמיתית, שעלתה על מסלול המראה.

לזה מצטרפת גם המגמה של השבת הטיפול הרפואי הביתה. המקום שלרוב נוח ונעים לנו. פרדוקס מודרני שאינו באמת פרדוקס: כי היכולת שלנו "לחזור" לימים שבהם המטופל שוהה בחיק משפחתו, אבל בלי לוותר על איכות הטיפול, גם היא תוצר של הישגים טכנולוגיים. נוסף לשהות בסביבה המוכרת והבטוחה, מטופלי בית "מרוויחים" גם את ההימנעות ממוקדי ההדבקה בבתי-החולים - ואלה מצידם, נותרים עמוסים פחות: צמצום האשפוזים מקל מאוד עם המערכת, וחוסך לה כסף רב. ובעת משבר הקורונה, לכסף הזה יש שימושים קריטיים אחרים.

אם פעם התייחסנו לטכנולוגיה כמי שתפקידה לדאוג לכך שהכול יעבוד, הרי שהיום היא הארכיטקטורה של הרפואה: היא מעצבת אותה לתחום גמיש, מותאם ורלוונטי. המעבר לרפואה מרחוק אינו רק אינסטרומנטלי. זהו שינוי תפיסתי עמוק, מרחיק לכת, שמלמד אותנו מחדש מיהו רופא, מיהו מטופל, מהי מערכת היחסים ביניהם, ואיך נראים תהליכים של ניהול מחלה, החלמה, ריפוי ושיקום.

ואם תשאלו, לצד היתרונות, וכי אין אף חיסרון? ומה לגבי אובדן המגע האנושי? בניגוד לטרנספורמציה דיגיטלית של תחומים כמו בנקאות, ביטוח וריטייל, שלעיתים נייחל למענה דיגיטלי, קשה לדמיין את תחום הרפואה בלי האוזניים והעיניים של הרופא-ה מביטות בנו, קולטות למשל גם את הצליעה הקלה שלנו, שקשה לראות במצלמה;, בלי יד שנשלחת לנחם, בלי אפשרות למטפלים להיות כאן עבורנו ברגעי האמת. לפיכך, המודל שיתקבע בסופו של דבר יהיה חייב לכלול גם ערוץ אנושי. מודל היברידי, שיציע נקודות מפגש פיזיות עם המטפל, לבחירת המטופל.

זהו מודל שישלב את הטוב שבין העולמות. שילוב מנצח בין הרצון שלנו שיראו ושיקשיבו לנו, שיהיו איתנו בצורה ישירה, לבין הנוחות והיעילות של המפגשים בדיגיטל. כך גם השינוי התפיסתי שדורשת הרפואה מרחוק יושג מהר יותר, והיא תוטמע בקלות רבה יותר. את השינוי הזה אנחנו יכולים וצריכים להוביל יחדיו - מטפלים ומטופלים, ארגוני בריאות ודחיפה משותפת של הציבור - ולייצר מציאות חדשה שתשמור על הבריאות של כולנו.

העתיד של הרפואה המשופרת כבר כאן. נותר לאמץ אותה וליהנות מיתרונותיה האדירים - היברידי, יעיל, נוח ואפקטיבי. 

הכותב הוא סמנכ"ל חטיבת הלקוחות בקופת-חולים מאוחדת