שאננות, והיעדר אכיפה: שיעור הנדבקים בחברה הערבית זינק פי שישה בגל השני

מנהלי הקורונה בחברה הערבית מודאגים. מאוד. איימן סיף, פרוייקטור הקורונה בחברה הערבית שגוייס לאחרונה לאור ההחמרה, אומר כי אם בגל הראשון שיעור הערבים בקרב הנדבקים עמד רק על 5%, כעת הוא מגיע ל-30% מהנדבקים החדשים. ההסבר שלו לתופעה הוא כי בגל בראשון נשמעו להנחיות והכללים - אבל מאמצע מאי עם החזרה לשגרה, הכול נגמר. התחושה הייתה שזהו חוזרים לשגרה, והכללים נשכחו.

לפי סיף, מקור ההדבקה העיקרי הוא אירועים וחתונות. לדבריו בגלל סגירת גני האירועים בכל הארץ, העבירו את החתונות לרחובות ולחצרות בהשתתפות גדולה של מאות ואפילו אלפי אנשים. הוא אומר כי כל יום מתקיימות הרבה חתונות כאלה ובכל יישוב ערבי ברחבי הארץ. יש אמנם ניסיונות אכיפה של פקחים, רשויות ושל המשטרה - אבל זה לא באמת מצליח ולא מונע דבר. סיף הציע לכן לפתוח את גני האירועים בחברה הערבית, בהגבלות מספריות ועם תנאי הפרדה ופיקוח צמוד. לדבריו זה יסייע מאוד להאטה בהדבקה, ויביא לשליטה במצב ולו באופן חלקי.

מקור הדבקה נוסף הוא בתוך הבתים, הנדבקים כך אומר סיף מעדיפים להישאר בביית ומדביקים את כל המשפחה. בגל הראשון 50-60% יצאו למלוניות כיום לא מצליחים לשכנעם לעשות כן ומעט מאוד מסכימים. אנשים חושבים שניתן להסתדר בתוך הבתים, ובדרך מדביקים את כל בני משפחותיהם.

ד"ר חיתאם חוסיין מבית החולים רמב"ם בחיפה אומרת כי התמונה קשה עוד יותר. "בגל הראשון היו לנו רק כ 3% מאושפזי קורונה ערבים במחלקות הקורונה ברמב"ם וכיום הם כמחצית. ומדובר בחולים קשים מאוד ורבים מהם צעירים". מחלקות הקורונה ברמב"ם שתפוסתן 60 מיטות, מלאות כמעט לחלוטין ומצבם של רבים מהחולים שם קשה.

חוסיין אומרת כי הכחשת הקורונה חזקה במיוחד בחברה הערבית. "זו סתם שפעת - זה חארטה", הוא לדבריה משפט שהיא נתקלת בו רבות בשיחות ברחוב הערבי. לבד מכך יש לדבריה חוסר אמון קשה במערכת, שנשען בין השאר על היעדר אכיפה: "החתונות לא קורות בסתר, ועל המשטרה לבוא לתת קנסות ולהרתיע - אלה אירועים קשים ממש, כל חתונה מביאה עוד עשרות אם לא מאות נדבקים".