האם "סעיף הנכד" באמת לא היה תגובת הכנסת לחוקי נירנברג?

סמוטריץ' מעוניין לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות • בתגובה הוא מואשם שהסעיף שברצונו לבטל היה תשובה ציונית לנאצים. חזרנו ל-1970 • "המשרוקית של גלובס"

בצלאל סמוטריץ’ / צילום: יצחק קלמן
בצלאל סמוטריץ’ / צילום: יצחק קלמן

הכנסת דחתה, אחרי דיון סוער, הצעה שנויה במחלוקת של בצלאל סמוטריץ' מימינה: ביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות. לפי הסעיף, שנוסף לחוק ב-1970, בנים ונכדים של יהודים זכאים לעלות לישראל גם אם אינם יהודים בעצמם. הדרישה לבטלו החייתה פולמוס היסטורי: האם התיקון נועד להיות תשובה לנאצים?

"הרציונל מגיע מחוקי נירנברג", התגעש יואל רזבוזוב מיש עתיד, "ככה הנאצים החליטו מיהו יהודי כשסימנו אותם בתקופת השואה". יו"ר יש עתיד יאיר לפיד הצטרף: "כשהחוק נחקק בכנסת, הפרופ' למשפטים אמנון רובינשטיין ציין שלפי חוקי נירנברג של הנאצים, סבא יהודי הוא סיבה מספקת להרוג אותך".

"סעיף הנכד לא היה קשור כהוא-זה לחוקי נירנברג", סמוטריץ' כפר בדברים בפוסט ארוך ומלומד. "זו פשוט המצאה של רובינשטיין, שכיהן כח"כ בזמן החקיקה, והחליט שזו הסיבה". סמוריץ' התעקש כי "בכל הכבוד לרובינשטיין, המחוקק הישראלי מעולם לא תלה את עליית בני המשפחות הלא-יהודים בחקיקה הנאצית. אל תתעצלו, ופשוט תקראו את הדיונים, ותראו שעצם ההשוואה נתפסה כעלבון".

לא התעצלנו. בראשית 1970 קיימה ועדת חוקה שבעה דיונים בתיקון שניסחה ממשלת גולדה כדי לחדד את הגדרת "מיהו יהודי". ברקע עמדה שורת מחלוקות משפטיות שנבעו מהעמימות בחוק המקורי. ואכן: בכל הדיונים בוועדה ובמליאה אין זכר לחוקי נירנברג. כשח"כ עלום טען בכנסת שעצם הגדרת הלאום בתעודת הזהות היא גזענית, השר דאז מנחם בגין רתח: "איך לא בוש אדם בישראל להשוות את ה'יהודי' הרשום בתעודת הזהות ובמרשם ל'ארי' אצל הטמאים?"

אלא שסמוטריץ' טועה בעניין רובינשטיין, ומסלף את הטענה המדויקת שלו. ראשית, רובינשטיין לא היה ח"כ כשנידון "סעיף הנכד"; הוא נבחר לכנסת רק ב-1977. שנית - בכל הפרסומים שמצאנו, הוא לא טען שהח"כים עצמם נשענו על חוקי נירנברג. הוא מספר סיפור קצת אחר.

כשטרחו בממשלה על ניסוח החוק, היה ברור שלצד הגדרת יהודי בהתאם להלכה, יש לאפשר עליית קרובים של יהודים. "בניסיון לקבוע מי ייהנה מהסעיף החדש" רובינשטיין כתב במאמר לרבעון "תכלת", "נפגשה קבוצת משפטנים מאוניברסיטת ת"א (ואני ביניהם) עם שרי ממשלה, ובראשם יגאל אלון, וטענה כי ראוי שהחוק יאמץ דווקא את הקריטריון ששימש את הנאצים בחוקי נירנברג". ואכן, הוא כתב, "החוק תוקן ברוח הצעתנו".

האם הנימוקים של רובינשטיין וחבריו באמת היו המקור לנוסח הממשלתי של סעיף הנכד? צוות המשרוקית לא הצליח לברר, וישמח לקבל מידע בעניין. 

בשורה התחתונה: דברי סמוטריץ' נכונים ברובם. חוקי נירנברג לא נזכרו בדיוני הכנסת על "סעיף הנכד" בחוק השבות. אבל רובינשטיין, שטרם נבחר לכנסת, טען שהוא ואקדמאים אחרים הציגו את הנימוק לפני כן לממשלה.