הדולר צונח במהלך חד מתחת ל-3.4 שקלים: "הפסקת ההתערבות של בנק ישראל עשויה לגרום לשפל היסטורי"

יוסי פריימן, פריקו: "הפסקת ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח, עשויה לפתוח את הדרך לייסוף השקל לעבר רמות השפל ההיסטוריות" • לאומי: "בדרך כלל כשנשברת רמת תמיכה טכנית שנשמרה לאורך זמן, השער יורד בחדות בגלל פקודות סטופ לוס" • בנק ישראל: "אין שינוי במדיניות ההתערבות בשוק המט"ח"

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור? / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הדולר צונח מול השקל אל מתחת לרמה של 3.4 שקלים - שפל שלא נראה מאז שנת 2011. הדולר צונח ב-1.3% לרמה של 3.35 שקלים בשעה זו. האירו צונח גם הוא ב-1.3% ל-4.01 שקלים. הירידה הדרמטית מורגשת בין היתר בעיקר עקב עונת הקיץ הנוכחית ששונה מהרגיל עקב הירידה המהותית ביציאה של ישראלים לחול. 

התחזקות השקל תורמת לעליות שערים חדות יחסית של עד 0.5% באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות.

מבנק ישראל נמסר: "אין שינוי במדיניות ההתערבות בשוק המט"ח".

לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "בתקופה האחרונה בנק ישראל רכש מט"ח במטרה לבלום את ייסוף השקל, אל מתחת לרמת 3.4 שקלים לדולר. הבנק נאלץ לרכוש מיליארדי דולרים ובכך, הזניק את היקף היתרות שברשותו ליותר מ-157 מיליארד דולר. בבנק ישראל החליטו לעצור זמנית את מהלך ההתערבויות, ואיפשרו לדולר תנועה חופשית ושער הדולר החל לצלול חדות לעבר רמת 3.38 שקלים לדולר".

"הפסקת ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח, עשויה לפתוח את הדרך לייסוף השקל לעבר רמות השפל ההיסטוריות של 3.2 שקלים לדולר, של קיץ 2008. ייסוף השקל מקבל משמעות גדולה הרבה יותר בעקבות המיתון במשק והפגיעה במנוע הצמיחה או בקטר המרכזי, ענף ההייטק ושירות התוכנה".

לפי דודי רזניק וקובי לוי מבנק לאומי: "מדובר על התחזקות של השקל מול הסל ולא רק מול הדולר אחרי מספר שבועות ששער 3.4 היווה תמיכה משמעותית. בדרך כלל כשנשברת רמת תמיכה טכנית שנשמרה לאורך זמן, השער יורד בחדות בגלל פקודות סטופ לוס שמחזקות את המהלך והופכות אותו לדרמטי ומהיר. התזמון הפעם הגביר את התגובה בגלל שבסוף חודש אוגוסט, סביבת הנזילות בשוק המקומי נמוכה במיוחד.

"עוד תומכים במהלך החד הירידה האחרונה בסטיות התקן במקביל ליציבות בשער החליפין. מבחינה מאקרו כלכלית להסכם השלום יש סיכוי להגדיל את היצוא הביטחוני ובטווח הארוך הוא עשוי לתמוך בכוחות שתומכים בשקל חזק. אבל מנגד צריך לזכור שהמצב בישראל עדיין קשה, שלפנינו חוסר יציבות פוליטית וכלכלית בעקבות קושי בהפחתת התחלואה, וצפי לבחירות בחצי השנה הקרובה, ולכן הכוחות שתומכים בתיסוף השקל מול הסל עדיין חלשים מהעבר ולראיה, שער האירו שקל עדיין גבוה בהרבה מערכו טרם משבר הקורונה כשהצמד נסחר בשער 3.7 שקלים. יש לציין כי, לאחרונה, הדולר נחלש מול מרבית המטבעות המרכזיים על רקע הורדות הריבית בארה"ב וההרחבות המאסיביות של הפד וממשלת ארה"ב.

"מראשית השנה רכש בנק ישראל סכומים משמעותיים של כ-11.6 מיליארד דולר (נכון לסוף חודש יולי). במקביל עלו יתרות המטח לרמת שיא של 158 מיליארד דולר. ייתכן שבנק ישראל כרגע פחות פעיל במסחר במט"ח דבר המסייע להתעצמות מגמת התחזקות השקל. מראשית השנה רשם השקל התחזקות של כ-3.5% מול הדולר אולם נחלש מול האירו ב-כ 2.5% על רקע התחזקות משמעותית של האירו מול הדולר".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, התייחס להתדרדרות הדרמטית בשער הדולר ואמר: "היצואנים מתמודדים במקביל מול שתי מחלות - הקורונה וירידת הדולר. כבר חודשים שהם סובלים מצניחה בביקושים בחו"ל וכעת התדרדרות שער הדולר סוגרת עבורם שווקים ופוגעת באופן קשה בכושר התחרות שלהם, גורמת לאובדן לקוחות ושווקים בחו"ל ומורידה לטמיון שנים של פעילות, כשהתוצאה תהיה עוד אלפי מפוטרים. מדינת ישראל צריכה להתערב עכשיו ולסייע ליצואנים בהורדת עלויותיהם כפתרון שבאמצעותו יצליחו לעבור את המשבר, לפני שהיא תאלץ לשלם עוד דמי חל"ת ואבטלה".