אף שתיאוריית הקשר, לפיה פרקליטות המדינה סחטה את שר המשפטים ניסנקורן לא נשענה על ראיות, היא הפנתה זרקור לבעיה אמיתית: העובדה שנחקרים נאלצים להמתין חודשים ושנים להחלטה בפרקליטות אם להגיש נגדם כתב אישום. שרת המשפטים הקודמת איילת שקד ניצלה את הסערה כדי לטעון שהיא צמצמה את עינוי הדין.
"יש עדיין יותר מדי אנשים שהתיק נגדם פתוח סתם", היא אמרה לגלי צה"ל, אבל "כשרת משפטים, לחצתי על פרקליט המדינה שזמני החקירות והבדיקות יקוצרו, וגם חוקקנו חוק. לפני שנכנסתי לתפקיד, תיקים היו נמרחים שנים. תסתכל בסטטיסטיקה בסוף 2019: זמן החקירות והזמן שתיקים היו פתוחים התקצר משמעותית".
נעשה סדר בעובדות. משפטני הפרקליטות מקבלים בכל שנה רבבות תיקי חקירה מהמשטרה, מרשות ניירות ערך ומגופים אחרים. הם פותחים תיקים הקרויים "מב"דים" - מקרים לבירור דין. המטרה: להכריע אם התיק ייסגר, יהפוך לכתב אישום או יעבור לגוף תביעה אחר כמו התובע המשטרתי.
העיכובים בתהליך הזה ידועים מזמן. "מבצע לחיסול מב"דים" שיזמה הפרקליטות ב-2004 לא סיפק את הסחורה, אבל ב-2010 הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיה שקבעה זמני מקסימום: מחצי השנה בעבירות קלות ועד שנתיים בעבירות חמורות במיוחד. ואמנם, נתוני הפרקליטות מלמדים שמספר התיקים שהטיפול בהם חרג משנתיים פחת מ-1,201 בסוף 2013 ל-116 בלבד בסוף 2015.
בשנה הזאת נכנסה שקד למשרד המשפטים. מה קרה מאז? שקד אמרה לנו כי היא עודדה הצעות חוק פרטיות להגבלת זמן הטיפול, וקידמה תיקון בחוק סדר הדין הפלילי, וזרקה כפפה: "תבדקו כמה תיקים היו פתוחים יותר משנתיים ב-2014 לעומת 2019".
בדקנו. מתברר שמאז מינויה התיקים חזרו להיערם, לאט אך בעקביות. ב-2018 כבר היו 222 כאלה. על 2019 עוד אין נתונים, לדברי משרד המשפטים. שלוש ההצעות הפרטיות בנושא שהוגשו בתקופת שקד נטמעו בחוק ממשלתי שהטיל על שהיועמ"ש ופרקליט המדינה לפרסם הנחיות, כפי שנעשה ממילא מאז 2010.
בשורה התחתונה: דברי שקד לא נכונים ברובם. מספר התיקים שהמתינו שנתיים ויותר להכרעת הפרקליטות צניח פי עשרה ערב מינוי שקד, אבל למרות פעולותיה חזר לטפס אחר כך.
תחקיר: ארן רונדל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
