"כל הספקים עברו לעבוד במזומן, אין יותר שוטף פלוס"

את השף בנצי ארבל, הבעלים של מסעדת "מפגש האושר" בתל אביב, אני תופסת כשהוא בבידוד אחרי שאובחן כחולה קורונה.

אבל הוא לא באמת חולה קורונה, הוא אובחן בטעות. ארבל ניגש לבדיקה שגרתית לפני טיסה לחו"ל וקיבל תשובה חיובית. בבדיקה חוזרת שעשה באופן פרטי התברר שהוא שלילי אבל שביתת עובדי המעבדה והבלגן שהוא חווה מהמערכת כולה הותירו את סביבתו בבידוד.

אם לא די בכך, שלושת עובדיו יצטרכו להיות בבידוד (שווא) ארבעה ימים אחריו ("מאובחנים" א-סימפטומטים נשארים בבידוד עשרה ימים ומי שבא עמם במגע נדרש לשבועיים של בידוד). וכך, העסק שמפרנס את הארבעה, סגור כבר שבוע מאז "אובחן" והוא יהיה סגור עד לתום הבידוד. פיצוי על הימים הללו, לא ארבל ולא העובדים יקבלו.

"מפגש האושר", שנפתח ב-2013, הוא מוסד תל אביבי אהוב ומוכר. את תקופת הקורונה מגדיר ארבל, תושב העיר, נשוי ואב לשניים כ"תקופה גרועה מאוד. זו תקופה שבה לא חושבים איך מרוויחים אלא איך לא סוגרים את העסק. העבודה ירדה ב-50%. לפני הקורונה העסק עבד עד 22:00 והיום אני סוגר ב-17:30. אנשים צורכים בצורה מזוקקת. משלוחים לא רלוונטיים לא רק בגלל שהם פחות מתאימים למזון בפיתה. עסקים שהיו סגורים חודשיים נמצאים בבור תזרימי יותר מאשר בור מזומנים וכל הספקים עברו לעבוד במזומן, אין יותר שוטף פלוס. אם אני קונה קילו חומוס יבש במזומן ומוכר אותו דרך וולט אני מלווה כסף לחברת משלוחים כי את התשלום אראה בעוד שבועיים או בעוד חודש. זה עוד בור תזרימי וזה גם לא רווחי, בדיוק כמו לפתוח בשעות הערב".

"שילמתי לבעלי מקצוע כדי לקבל מענק"

את הסיוע שקיבל מהמדינה הוא מגדיר כ"גרוש ללירה. קיבלתי את מה שאפשר היה לקבל וזה לא הרבה, אלא ששילמתי לא מעט לבעלי מקצוע כדי לקבל את המענק. זה לא שאתה ניגש לביטוח לאומי ואומר 'שלום, נפגעתי ואומרים קח צ'ק'. אף שאת פרטי החשבון שלי ברור שיש להם".

אבחון השווא של ארבל שיקף לו את המציאות העגומה. "אם יש מוסר השכל מהסגר שריסק את הכלכלה שלנו הוא שבמקום לשלוח אנשים לבידוד סתם, כמו את העובדים שלי, למה לא עושים להם בדיקות ועוצרים את שרשרת ההדבקה באמת. זה מה שהיה צריך לקרות אם למישהו היה אכפת אבל אחד לא עובד בשביל שהדבר הזה יטופל יותר טוב, רק מסמנים 'וי' על הארבע פינות בהגדרת התפקיד שלך ולא חושבים מעבר לזה, לא לוקחים סיכון ונשארים בשבלונה שפשוט לא עובדת.

"הפרדת רשויות זו הקללה של ניהול המשבר הזה. אנשים שרק ראו אותי מרחוק ברחוב שלחו לי הודעה שהם לא יודעים אם להיכנס לבידוד, אז גם ההסברה נכשלה. הבידוד הזה נפל עליי בדיוק שהשקתי את המיזם 'כפרה מיו', שהופך את המקום לטרטוריה איטלקית בכל יום שבת. היה הייפ מטורף והיינו סולד אאוט עד אוקטובר עכשיו נאלצנו לבטל הזמנות בגלל שסגור. אני מוותר על יום החופש שלי ומנסה לצאת מהקופסה בגלל הסגר המטופש שנכפה עלינו ועכשיו אנחנו בעצם בסגר פרטי איש איש בביתו, סגר שהוא סתם".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il