מנכ"לית האוצר הציגה לח"כים נתונים מטעים: מה באמת קרה לצריכה הפרטית ואיך השפיע על הציבור "מענק לכל אזרח"

קרן טרנר טענה בכנסת כי השימוש בכרטיסי אשראי באוגוסט היה גבוה ב-19% לעומת התקופה שלפני המשבר • אלא שבחינת נתונים אמיתיים מעידה על עלייה קטנה ברכישות, וגם היא מוסברת בעיקר במענקים שחולקו בתקופה זו ובביטול החופשות בחו"ל

מנכ”לית האוצר, קרן טרנר, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת
מנכ”לית האוצר, קרן טרנר, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

"ההוצאות של ישראלים בכרטיסי אשראי גבוהות ב-19% ביחס לטרום המשבר", כך בישר השקף שהציגה מנכ"לית האוצר קרן טרנר אייל לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת, בדיון על הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. טרנר השתמשה במצגת כדי לבסס את עמדת האוצר כי "מצב המשק טוב יחסית", וכי הפעילות הכלכלית במרבית הענפים התאוששה.

נתוני הוצאות בכרטיסי אשראי יכולים אכן ללמד אותנו על מגמות בהוצאות לצריכה פרטית, שמהוות 50% מהפעילות הכלכלית של המשק. אלא שהכותרת שהציגה טרנר אייל לכנסת על גידול של 19% בהוצאות בכרטיסי אשראי ביחס לטרום המשבר פשוט איננה נכונה, ומבוססת על השוואה לא מקצועית ולא אמינה שנעשתה באוצר בין שני ימים אקראיים שבחרו עורכי המצגת. 

אלא שגם ההשוואה הזו אינה אמינה, משום שהיא אינה מביאה בחשבון למשל את מרכיב העונתיות, מאחר שחודשי הקיץ מתאפיינים בהוצאות גבוהות יותר בכרטיסי אשראי מחודשי החורף, בעיקר בגלל החופשות במערכת החינוך ובמקומות העבודה.

כדי לנטרל את מרכיב העונתיות יש להשוות את ההוצאה בחודש אוגוסט, או יותר נכון בחודשים יולי-אוגוסט, לתקופה המקבילה ב-2019. השוואה כזו, על בסיס נתוני שבא, מראה גידול הרבה יותר קטן: בחודשים יולי ואוגוסט 2020 הוציאו הישראלים 63.18 מיליארד שקלים, שהם כ-4 מיליארד שקלים יותר מכפי שהוציאו בתקופה המקבילה (יולי-אוגוסט) 2019. מדובר בגידול של כ-6.8% בלבד.

אלא שאפילו ההשוואה הזו אינה מספיק מדויקת. שני אירועים חריגים מאוד הגדילו באופן מלאכותי את ההוצאה של הישראלים בחודש אוגוסט השנה. הראשון היה מימוש תוכנית מענק לכל אזרח, של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבמסגרתה קיבל כל מבוגר 750 שקל מהמדינה וכל ילד - 500 שקל (לחשבון הבנק של הוריו). בכמה הגדילו המענקים האלה את ההוצאה בכרטיסי האשראי? קשה מאוד לדעת, אבל ברור שחלק ניכר מ-6 מיליארדי השקלים שהמדינה חילקה כמענקים לאזרחיה התגלגלו להוצאות בכרטיסי אשראי.

הנתונים-האופטימיים-של-האוצר
 הנתונים-האופטימיים-של-האוצר

הנתון השני החריג באוגוסט השנה היה העובדה שמאות אלפי ישראלים שתכננו לנסוע לחו"ל במהלך החודש, נשארו השנה בישראל. טרנר-אייל אמרה כי באוצר מעריכים שמדובר בכ-900 אלף ישראלים שנשארו השנה בארץ. לאיש אין מושג כמה כסף נוסף הוציאו אותם ישראלים בכרטיסי אשראי בארץ (מעבר למה שהיו מוציאים אם היו טסים לחו"ל), אך גם כאן נדמה שאפשר להעריך שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים אם לא מיליארדים. מדובר אחרי הכול ב-10% מתושבי המדינה ואפשר להניח שרובם משתייכים לעשירונים הגבוהים מבחינת היקף ההכנסה.

בשורה התחתונה - אם אחרי שמענק של 6 מיליארד שקלים נכנס לחשבון הבנק לשלהם ואחרי שכמעט מיליון מהם שתכננו לבזבז כסף בחו"ל נאלצו להישאר בארץ, הוציאו הישראלים בחודש אוגוסט רק 8.24% יותר ליום מכפי שהוציאו בחודש פברואר, אז קשה מאוד לומר שרמת ההוצאה בכרטיסי אשראי גבוהה יותר מזו שהייתה ערב המשבר - ובטח שלא בפער של 19%, כפי שהציג היום האוצר לכנסת.

מהאוצר נמסר בתגובה: "הטענה שהכותרת מטעה רלוונטית בעיקר לתחום התיירות ובהקשר זה המנכ"לית ציינה בדיון שאוגוסט זה לא פברואר וש-900 אלף אנשים היו בארץ יותר מאשר בשנה שעברה. ברור שהייתה לכך השפעה על הצריכה. בשאר התחומים מרכיב העונתיות פחות דומיננטי".