וירוס הקורונה הפך את השנה העברית החולפת לאחת השנים הדרמטיות ביותר שידעה הבורסה בת"א אי פעם. שנת תש"פ, שנפתחה בסוף חודש ספטמבר 2019, החלה במגמה חיובית, שהמשיכה את כיוון המסחר בשנה העברית הקודמת - תשע"ט, כחלק מכיוון השווקים הכללי בעולם.
עד לרבעון השני של תש"פ, כמגמה, מדדי הבורסה המשיכו לשעוט קדימה וחלקם אף קבעו רמות שיא. אלא שאז החלה התפשטות הקורונה מאזור אסיה לרחבי הגלובוס, שהתגברה במהלך הרבעון השני של תש"פ, ופגעה בשווקים מאז חודש פברואר, ובעוצמה יתרה בחודש מרץ.
במשך שבועות ארוכים הצבע האדום בהק בעוצמה מבעד למסכי המסחר בבורסה המקומית וביתר בורסות העולם, כל זאת ברקע לניסיונות הממשלה בישראל, כמו גם יתר ממשלות העולם לצמצם את החשיפה לווירוס בין היתר באמצעות הגבלות תנועה על האזרחים, שייצרו השפעות רוחב שליליות בצורה דרמטית על מצב הכלכלה.
בהמשך, בתלות בהערכות שפורסמו לגבי יכולת הכלכלה הגלובלית להתמודד עם המשבר ולהתאושש ממנו, התאפיינו שוקי ההון בתנודתיות גבוהה במיוחד, כאשר לאחרונה נרשמת רגיעה מסוימת ברמת התנודתיות. כחלק מהסערה שאחזה בשווקים, בסיכום השנה העברית החולפת נרשמה גם עלייה משמעותית במחזורי המסחר בבורסה המקומית.
בהשפעת השינויים שכפתה הקורונה, בסיכום שנתי בלטו לחיוב אל מול המשבר כמה ענפי פעילות, בראשם חברות הטכנולוגיה על ענפיהם ותחומיהם השונים, ומולם בהשפעה הפוכה ועם חששות במבט קדימה, נפגעו קשות כמה ענפים אחרים, בהם בולטות חברות האנרגיה המסורתיות, הנדל"ן והפיננסים.
למרות שבמבט קדימה חוסר הוודאות לגבי המשך התפשטות הקורונה ממשיך לייצר שלל סימני שאלה לגבי מצב הכלכלה העתידי, בסיכום שנתי בלטה פריחת הנפקות האקוויטי הראשוניות (IPO) של חברות בבורסה בתל אביב, בעיקר של פעילויות שלגביהן בשלב הנוכחי הצפי חיובי לגבי עוצמתן מול המשבר.
אלה המספרים הבולטים שנרשמו בבורסה בסיכום שנת תש"פ, והצפי לקראת תשפ"א.
המספרים-הבולטים-בבורסה-בסיכום-השנה-העברית
ת"א 35: הרכב המדד משך למטה
בסיכום שנתי המשקיעים בתל אביב יעדיפו לשכוח את ביצועי מדד הדגל של הבורסה המקומית, שהשיל מערכו 17% בשנת תש"פ, אחרי שגם בתשע"ט הציג ביצועים דלים, עם שחיקה קלה בערכו (כ-1%), תוך שהוא מציג ביצועי חסר משמעותיים ביחס למדדים בולטים בעולם, בעיקר בשוק האמריקאי.
לפי נתוני הבורסה, בסיכום תש"פ מדד הפוטסי בבורסת לונדון רשם ירידות דומות לת"א 35 (כ-18%), בעוד שמדד הקאק הצרפתי נחלש בכ-10%, וזאת לעומת עלייה של כ-4% שרשם מדד הדאו ג'ונס האמריקאי.
בעוד בארה"ב נהנים המדדים המובילים מהדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה, המושכות אותם מעלה, הרכב מניות מדד ת"א 35, עם חברות רבות מתחומי האנרגיה המסורתית, הנדל"ן והפיננסים, שספגו מהלומות קשות בהשפעת הקורונה, העיב עליו בסיכום שנתי.
צפי לתשפ"א: המשקיעים בבורסה תולים תקוות בשינוי הרכב מדד ת"א 35 שבוצע בחודש אוגוסט האחרון, לקראת סוף השנה העברית המסתיימת כעת, שהגדיל את משקל חברות הטכנולוגיה, הנהנות מעדנה.
עדכון הרכב מדד הדגל כלל "מיני מהפכה" שבמסגרתה הצטרפו אליו שש מניות חדשות - כולן מתחומי ההייטק והקלינטק המשגשגים על רקע הקורונה, על חשבונן של 6 מניות שהוכו קשות מהמשבר, עיקרן מתחומי האנרגיה והנדל"ן.
התחומים החמים: בעיקר טכנולוגיה
בהמשך לסעיף הקודם, מי שצלחו את משבר הקורונה בהצלחה יתרה הן מניות הטכנולוגיה למיניהן, על תחומי פעילותן השונים, מה שבא לידי ביטוי גם בביצועי מדדי הטכנולוגיה בבורסה.
כך, בסיכומה של תש"פ, מדד טק-עילית מציג זינוק של כ-35%, שהמשיך את הכיוון החיובי שהציג גם בתשע"ט, שאותה סיכם בעלייה של 16%, מה שמוביל אותו להיסחר ברמת שיא, בדומה למצבו של מדד ת"א טכנולוגיה, שסיכם את תש"פ בעליות דומות (כ-33%). כיוון דומה נרשם במסחר במדד הנאסד"ק האמריקאי, שזינק בכ-45%.
בבורסה מציינים, כי "משבר הקורונה העלה את האטרקטיביות של חברות הטכנולוגיה, מרביתן עוסקות במסחר מקוון ובעבודה מרחוק, וחלקן חברות קלינטק מתחום האנרגיה הירוקה".
צפי לתשפ"א: האנליסטים שופעים אופטימיות בכל הנוגע לכיוונן של מניות הטכנולוגיה, עם הימשכות תקופת משבר הקורונה, הגבלות חוזרות על תנועת התושבים, והצפי הוא להמשך ביקושים חזקים למוצריהן ולשירותים שהן מעניקות, כפי שפעילותן מתאפיינת מאז פרוץ המשבר.
כפי שמציינים בבורסה, כחלק מהמגמה בסיכום שנתי בלטו ביצועיהן של מניות חברות האנרגיה הירוקה, שהפכו לאחד מתחומי ההשקעה החביבים על המשקיעים בחודשים האחרונים, וגם במקרה שלהן צפי האנליסטים להמשך ניכר באופטימיות גדולה מאוד, עם הערכות להתגברות השימוש במקורות אנרגיה חלופיים, העשויה להגביר את האטרקטיביות של אותן מניות.
נקודות חולשה: מניות האנרגיה והנדל"ן
עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, ענף האנרגיה העולמי סבל מחולשה על רקע שחיקה שנרשמה במחירי הנפט, אז הגיע הווירוס המסתורי והוביל לקריסה במחיר הזהב השחור לרמות שפל שאליהן לא הגיע מעולם, מה שגרר גם קריסה במניות חברות האנרגיה, בהשפעת ירידה בביקושים, כמו גם בביקושים לגז טבעי.
מאז, ההתאוששות הייתה חיוורת וחלקית בלבד, ובהתאם, מדד הנפט והגז המקומי מסכם את תש"פ ככל הנראה כשנה הגרועה ביותר מאז השקתו בשנת 2011, עם קריסה של יותר מ-50%. זאת אחרי שגם את תשע"ט סיכם בירידות, עם תשואה שלילית שהתקרבה לשיעור דו-ספרתי. בהתאם, הדומיננטיות של חברות הענף בבורסה פחתה, לטובת התחזקות המתחרות מתחום האנרגיה הירוקה.
שני ענפי פעילות נוספים שאת ביצועי מניותיהן בסיכום תש"פ המשקיעים יעדיפו לשכוח הם הנדל"ן והבנקים, כל אחד מהם עם ירידה שנתית של כ-25%-30%.
לפי הבורסה, בעוד הבנקים סבלו מעלייה חדה בהפרשות להפסדי אשראי, הירידה במניות הנדל"ן הושפעה בעיקר ממעבר לעבודה מהבית, שהוביל לירידה בביקוש להשכרת משרדים, במקביל ל"ירידה בביקוש להשכרת חנויות עקב ירידה חדה בצריכה" - מה שהוביל את חברות הנדל"ן המניב, כמגמה, להציג ירידה חדה בהכנסותיהן ובשווי נכסיהן.
הירידה במניות הנדל"ן בולטת במיוחד נוכח ביצועי הענף בתשע"ט, אז נחשב הסקטור לחביב המשקיעים, והמדד הענפי קפץ ביותר מ-40%, בעוד מדד הבנקים הסתפק בשנה העברית הקודמת בעלייה של כ-15%.
בעיתוי גרוע למדי, השיקה הבורסה בחודש פברואר האחרון, במהלך תש"פ ורגע לפני קריסת השווקים, שלושה מדדי נדל"ן חדשים (בנייה, מניב ישראל, מניב חו"ל), שמסכמים גם הם שנה עברית עגומה, והירידות בהם מאז החלו להיסחר ועד כה נעות בטווח של כ-20%-45%, כשבצד השלילי בולטים מדדי הנדל"ן המניב.
צפי לתשפ"א: סימני שאלה רבים מרחפים מעל שלושת הענפים המוזכרים. בענף האנרגיה, צפי האנליסטים הוא כי הביקוש לנפט יחזור לרמות שנרשמו טרם הקורונה רק בעוד כמה שנים, ובהתאם, התאוששות משמעותית במחירים עוד רחוקה.
בנדל"ן המניב, חזרה להגבלות התנועה, עם הטלת סגר שני, וחששות מסגרים נוספים במהלך החורף הקרוב, מגבירים את חששות המשקיעים לגבי דמי השכירות שייגבו, שיעורי התפוסה בנכסים, ושוויים.
הבנקים אומנם - כפי שמציינת הבורסה - כבר הציגו הפרשות להפסדי אשראי בהיקפים של מיליארדי שקלים, אולם בשל חוסר הוודאות בשוק, והמשך תקופת ה"גרייס" שקיבלו ישראלים רבים לדחיית תשלומי החזר הלוואות, קיימים חששות כי הבנקים ימשיכו להציג מגמה דומה גם בהמשך.
עלייה במחזורים בזכות התנודתיות
אחרי שנים ארוכות שבהן נרשמה מגמה עקבית של שחיקה במחזורי המסחר בבורסה, שנת תש"פ מציגה מהפך, ובחסות משבר הקורונה מחזור המסחר היומי הממוצע במניות בתל אביב נסק לכ-1.8 מיליארד שקל, גבוה כמעט ב-40% מהממוצע היומי בתשע"ט, שעמד על כ-1.3 מיליארד שקל.
מחזורי המסחר גדלו בעיקר במהלך ירידות השערים, והגיעו לשיאם בחודש מרץ, אז נרשם גם שיא המשבר בשווקים, שגרר לממוצע יומי של 2.9 מיליארד שקל.
לפי נתוני הבורסה (שאגב, נהנית מעליית מחזורי המסחר בתוצאותיה הכספיות), הממוצע היומי במרץ היה "נמוך בכ-8% בלבד ממחזור השיא החודשי שנרשם במאי 2010 (כ-3.1 מיליארד שקל) - החודש שבו שדרגה חברת המדדים הבינלאומית MSCI את ישראל ממדינה 'מתפתחת' למדינה 'מפותחת'".
צפי לתשפ"א: בחודשי הקיץ האחרונים, המתאפיינים בדרך כלל בפעילות נמוכה יחסית, ואשר בהם התנודתיות במסחר נרגעה, נרשמה גם רגיעה במחזורי המסחר ביחס לאינטנסיביות שאפיינה אותם מוקדם יותר בתש"פ, אולם הם עדיין נותרו משמעותיים.
היקף מחזורי המסחר בתשפ"א יושפע מהנעשה בשווקים, והאי-ודאות המאפיינת אותו בשלב הנוכחי, העלולה להביא עימה שוב התגברות בתנודתיות, תספק גם המשך של פעילות במחזורים גבוהים, בעוד המשך הרגיעה עשוי לייצר גם התמתנות בהיקפי המחזורים.
גל הנפקות בשנה "משוגעת"
על רקע השנה "המשוגעת" שעברה על הבורסה בתשפ"א בולטת במיוחד מגמת התגברות הנפקות האקוויטי הראשוניות (IPO) שנרשמו בסיכום שנתי בבורסה בתל אביב, עם 13 מצטרפות חדשות, לעומת שמונה בלבד בתשע"ט, שהייתה שנה שאפשרה הרבה יותר הנפקות בשל מצב השווקים במהלכה.
אולם הצטברות כמה תנאים סללה את הדרך עבור חברות רבות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והאנרגיה הירוקה, הנהנות מפופולריות גואה, לגייס הון ראשוני בבורסה באמצעות הנפקת מניות.
בראשם עומדת עלייה בפופולריות של דרך הנפקה באמצעות הצעה לא אחידה (Book Building), המגדילה את הוודאות להשלמת ההנפקה, לעומת שיטת המכרז שבאמצעותה התבצעו כלל הנפקות האקוויטי הראשוניות בישראל עד לפני שנים אחדות. כמו כן, ביצועי המניות המונפקות לאחר ההנפקה, נוסף על ריביות שירדו בהשפעת משבר הקורונה באפיקים אלטרנטיביים, תמכו בהתגברות המגמה.
צפי לתשפ"א: בזכות הצלחת גל ההנפקות בתש"פ, נראה כי ללא משבר משמעותי בשווקים וגל של ירידות שיאחוז בהם שוב, מגמת גיוסי ההון הראשוניים בבורסה כאן כדי להישאר.
זאת כשעל הפרק מספר דו-ספרתי של חברות שונות המתדפקות על דלתות הבורסה ונמצאות בשלבים שונים לקראת הנפקה, החל מבחינה ראשונית של המהלך ועד פרסום טיוטות תשקיף לקראת גיוס, חברות שמגיעות, כאמור, בעיקר מתחומי הפעילות המבוקשים על-ידי המשקיעים - של פעילות טכנולוגיה על שלל ענפיה.
כתבות
ני"ע
