ביג דאטה פוגש את יהודי בית שני באטלס דיגיטלי חדש

פרופ' אייל בן אליהו מחבר בין ביג דאטה למחקר של הקהילות היהודיות בעת העתיקה, וחולם שאחרי בחריין ואיחוד האמירויות גם עירק תיפתח לחוקרי יהדות

פרופ’ אייל בן אליהו / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ’ אייל בן אליהו / צילום: איל יצהר, גלובס

ביג דאטה בחקר היהדות בימי בית שני? מתברר שזה דווקא הולך היטב יחד. "עולם הביג דאטה מאפשר מחקר ברמה אחרת, גם ברובד איגום הנתונים, גם ברובד ההשוואה, וגם ברובד ההקבלה", אומר פרופ' אייל בן אליהו, המוביל את פרויקט האטלס הדיגיטלי של היהדות בעת העתיקה.

האטלס הדיגיטלי ממפה את כל הידע הקיים היום על יהדות העת העתיקה ממגוון מקורות - ספרות חז"ל, ספרות יוונית-רומית, ספרות תורנית, ספרות נוצרית וספרות יהודית מימי בית שני, ומוסיף על כך גם ממצאים ארכיאולוגיים. "אנחנו מארגנים את המידע בשכבות באמצעות תוכנת GIS", אומר בן אליהו, מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, "ואז אם אנחנו רוצים אפשר להשוות בין מה ישדעו על מקום מגוריהם של היהודים בתקופה מסוימת על פי ספרות חז"ל לבין מה שנאמר על תפוצת היהודים באותה תקופה אצל ההיסטוריונים הרומים. זה לא רק קיצור תהליכים. איכות המחקר היא לגמרי אחרת".

האטלס פתוח לעדכון על ידי כל חוקר בעולם, אם כי בניגוד לוויקיפדיה, במקרה הזה המידע יעבור סינון של ועדת מומחים רשמית. הפרויקט ממומן על ידי מעבדת אליהו למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת חיפה.

אטלס בטכנולוגיית GIS. גיאוגרפיה חז"לית / צילום: באדיבות פרופ' אייל אליהו
 אטלס בטכנולוגיית GIS. גיאוגרפיה חז"לית / צילום: באדיבות פרופ' אייל אליהו

"בדקנו למשל את ההבדל בתיאור של תפוצת בני נוח בעולם, בספרות שנכתבה באזורים שונים. אדם שכותב במערב מזהה את לוח העמים כתואם נקודות ציון במערב, ומי שכותב במזרח מזהה אותן נקודות במזרח. עוד דבר בולט הוא שיש עדויות סיפוריות על יהודים בבבל אבל מעט ממצאים אריכאולוגיים, ולעומת זאת במערב אירופה ובאפריקה יש לא מעט ארכיאולוגיה יהודית ויחסית מעט ספרות".

זה אומר שאולי יש טעות במיקום המיוחס לבבל?
"לא, לא. זה קשור לעניין אחר, שהוא החלום שלי משנת 1991. אני חשבתי שמלחמת המפרץ תפתח את עירק למחקר. עד היום, לא נעשה שם מחקר מנקודת מבט של חוקר המחפש את העדויות ליהדות בית שני וחז"ל. המדינה נעולה בפנינו. כל החוקרים שפעלו בעירק חיפשו את השומרים ואת האכדים, ולא את היהדות. אמרו, אולי יש שם חולות ולחות והדברים לא נשמרו, אבל עובדה היא שכן אותרו שם ממצאים שומריים ואכדיים. אולי זו הטיית חיפוש.

"אותו דבר לגבי איראן, שממנה הגיע סבא שלי בשנת 1921. היה אפשר לעבוד בה עד 1977, אבל לא נעשה שם מחקר מעיניים של חיפוש היהדות. הארכיאולוגיה מאוד התקדמה בשנים האחרונות, וזה לא בא לידי ביטוי באיראן או בעירק. באירופה, מצאנו ממצאים אך לא ספרות. אולי היא הושמדה או שפשוט לא היה עניין לשמר אותה. לעומת זאת בארץ ישראל יש גם ממצאים וגם ספרות, כנראה בשל רציפות היישוב כאן לאורך השנים וגם בגלל המחקר הרב שנעשה".

מה לגבי האמירויות ובחריין?
"כן! אנחנו יודעים על התיישבות יהודית בסעודיה ובתימן, אז בהחלט ייתכן שגם שם הייתה נוכחות. אנחנו מאוד מעוניינים להוציא משלחות מחקר למדינות הללו, שייתנו עדות לחיים היהודיים שם. היהודים בעירק אחרי בית ראשון הגיעו גם לחצי האי ערב, כי זה היה ציר המסחר להודו. היהודים הרי תמיד עסקו במסחר. והייתה שם מלכות יהודית אחת אחרי שאחת המלכות בחצי האי התגיירה. זה פתאום נהיה מאוד רלוונטי".

נחזור לאטלס היהודי. האם כבר הופקו ממנו מאמרים?
"כתבתי מאמר על תנועת היהודים עד מרד בר כוכבא וממרד בר כוכבא והלאה, וראיתי שהם מפסיקים לנסוע מערבה, ושלחז"ל בתקופה הזו אין מידע על המערב בכלל. נראה שהיהודים במזרח התכנסו לתוך עצמם אחרי המרד".

כתוצאה מהטראומה?
"אני חושב שעד מרד בר כוכבא הם היו ישות עם אספירציות פוליטיות ולכן הם התעניינו במתרחש בעולם. אחרי המרד הם הפסיקו להיות ישות פוליטית, וכבר לא היה להם כל כך הרבה עניין איך נראה העולם. הם אפילו לא שואלים את עצמם כמה יבשות יש בעולם. בספרות של התקופה לכולם ברור שיש שלוש יבשות, ובספרות היהודית אין לזה אזכור". 

פרופ' אייל בן אליהו
בן 53, נשוי + 4 ● ראש החוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה ● המחקר הבא שלי: המקום של הגיאוגרפיה ותפיסת המרחב בתודעה היהודית, בשיתוף חוקרים באוניברסיטת מינסטר

מחקר בולט בתחום מחו"ל:
"האטלסים הדיגיטליים לעולם העתיק הם תחום מחקר מפותח למשל בהרווארד ובצ'פאל היל בצפון קרולינה. אלא שאין בהם במה לחקר יהדות העולם העתיק. המחקר שלי מקושר אליהם ומשלים את הלקונה"

צרו איתנו קשר *5988