ביהמ"ש המחוזי: מלכה לייפר כשירה להסגרה לאוסטרליה

לייפר ביצעה על פי הנטען, עשרות עבירות מין בתלמידותיה • משפט ההסגרה של לייפר מתנהל מאז 2014 בהליך שנפרס באופן חריג ביותר על פני למעלה מ-70 דיונים • ללייפר עומדת זכות ערעור לבית המשפט העליון שצריך להיות מוגש בתוך 30 יום

מלכה לייפר מובלת למעצר  / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של כאן 11
מלכה לייפר מובלת למעצר / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של כאן 11

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים חנה מרים לומפ פסקה הבוקר כי מלכה לייפר, הנאשמת בעשרות עבירות פדופיליה רבות, כשירה להסגרה לאוסטרליה לצורך העמדה לדין בבית המשפט המקומי.

לייפר ביצעה על פי הנטען, עשרות עבירות מין בתלמידותיה בבית הספר היהודי-חרדי אותו ניהלה באוסטרליה בין השנים 2000 ל-2008. לאחר שהוגשה נגדה תלונה למשטרה באוסטרליה, נמלטה לייפר לישראל. החל משנת 2014 מתנהל משפט ההסגרה של לייפר בבית המשפט המחוזי בירושלים. בהליך שנפרס באופן חריג ביותר על פני למעלה מ-70 דיונים, טענו סנגורי לייפר כי היא איננה כשירה לעמוד לדין בשל מחלה נפשית ממנה היא סובלת, וביקשו כי בית המשפט יאסור על הסגרתה.

משפט ההסגרה התארך במיוחד לאור חוות דעת סותרות בנוגע למצבה הנפשי של לייפר. ביום 3.1.2016 הוגשה חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, לפיה חלה החמרה במצבה מאז הבדיקה הקודמת, וכי כעת היא שרויה בגל פסיכוטי ולא מסוגלת להבין את מהות הליכי המשפט מחמת מחלתה הנפשית. בית המשפט הורה לפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת נוספת שבה יתייחס לטענת סנגורי לייפר כי קיום הדיון בהליך ההסגרה גורם למצב לחץ ולהחמרת מצבה. ביוני 2016 הורה בית המשפט כי ההליכים נגדה יופסקו בשל מצבה הנפשי, זאת בהסכמת הפרקליטות.

אולם בשלהי שנת 2017 נפתחה חקירה משטרתית נגד לייפר בגין חשד להתחזות לחולת נפש במטרה להתחמק מהליך ההסגרה. בפברואר 2018 הגישה הפרקליטות בקשה לחדש את הליכי ההסגרה בטענה כי היא מתחזה ומציגה מצג שווא בכל הנוגע למצבה הנפשי. כך, נטען בבקשה כי "מהתנהלותה עולה שהיא מנהלת אורח חיים נורמטיבי. היא מבצעת קניות לבדה, כותבת המחאה בבנק הדואר ומשוחחת עם חברים ובני משפחה".

לשים סוף לסאגה: "בשלה העת להכריע בבקשת ההסגרה לגופה"

לאחר חוות דעת על גבי חוות דעת ופרוצדורות משפטיות שונות. לאחרונה מתח בית המשפט העליון ביקורת חריפה על הימשכות ההליכים אצל השופטת לומפ. השופטת ענת ברון כתבה בין היתר כי יש לשים סוף "לסאגה שנמשכת זה שנים ארוכות בנושא כשירותה של המערערת וצברה מימדים ונפח הרבה מעבר לנדרש החורגים מאופיו ומתכליתו של דיון בבקשת הסגרה, עד כי דומה כי נדרש להציב סכר כדי לעוצרה. כך עשינו, ועתה בשלה העת להכריע בבקשת ההסגרה לגופה. הבנו מב"כ הצדדים כי הטיעונים בנדון נפרשו זה מכבר בפני בית המשפט המחוזי וההכרעה מונחת כיום לפתחו".

כעת פסקה השופטת לומפ כי היא "סבורה שעדויות המתלוננות היו מספיקות להעמדה לדין בישראל, בפרט כאשר הן נתמכות בעדויות הנוספות של צוות בית הספר, הפסיכולוגית ואביהן של המתלוננות. סופו של דבר, אני קובעת כי הראיות המהוות בסיס לעתירה, ובפרט עדויות המתלוננות, הפסיכולוגית, וצוות בית הספר, עולות כדי דרישת ה"אחיזה לאישום" הנדרשת לצורך הסגרת לייפר".

סנגורי לייפר טענו כי אף אם בית המשפט יקבע שהיא כשירה לעמוד לדין, מכל מקום אין להסגירה לאוסטרליה בשל העובדה כי לא יתאפשר לה לשמור על אורח חיים חרדי בכלא האוסטרלי.

לומפ דחתה את הטענה וכתבה כי "הפגיעה לה טוען ב"כ המשיבה אינה עולה עד כדי פגיעה בעקרונות היסוד של מדינת ישראל. נראה, כי לו היו מתקבלים דברי ב"כ המשיבה, לא היה אפשר להסגיר אף אדם שמקפיד על אורח חיים חרדי ללא התחייבות מפורשת מהמדינה המבקשת לרשימת הדרישות שהציב ב"כ המשיבה, ואם נכונים דבריו שאין בידי ממשלת אוסטרליה לספק רשימה זו, הרי שאוכלוסיות שלמות יהיו חסינות מהסגרה עקב אורח חייהן. יודגש, כי הנחת המוצא היא שמדינת ישראל כורתת הסכמי הסגרה עם מדינות מתוקנות שמכבדות מנהגי דת ואורחות חיים של דתות שונות".

עוד כתבה לומפ כי הדברים מקבלים חיזוק כאשר ממשלת אוסטרליה התחייבה במפורש לספק ללייפר אוכל כשר בכשרות עליה היא מקפידה, ואף ציינה שכבר מסופקות ארוחות בכשרות זו לאסירים שמבקשים זאת. "בנוסף, יש רב בבית הכלא שדואג לצרכי האסירים היהודים. לאור זאת, נראה שאין חשש אמיתי לתנאי כליאה שפוגעים במשיבה באופן שעולה עד כדי קביעה כי נפגעת תקנת הציבור בישראל".

לאור זאת כתבה לומפ כי "לא מצאתי כי הסגרת המשיבה עולה כדי פגיעה בתקנת הציבור בישראל, וכן לא מצאתי כי יש לקבוע תנאים להסגרת המשיבה בעניין שמירת אורח חיים חרדי".

"שמחים שבית המשפט אימץ את טענותינו והסיר את המסכה מפניה של המתחזה"

ללייפר עומדת זכות ערעור לבית המשפט העליון שצריך להיות מוגש בתוך 30 יום. מסתבר כי העליון ימהר להכריע בערעור ויכשיר את הסגרתה.

כזכור, נגד שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן נפתחה חקירה פלילית בעבירת שוחד בפרשה זו. באוגוסט 2019 המליצה המשטרה להעמידו לדין, וההכרעה צפויה להתקבל בקרוב על ידי היועמ"ש. על פי החשד, ליצמן ניצל את מעמדו ואת מרותו במשרד הבריאות במטרה להשפיע באופן פסול על שיקול-דעתם של מגוון גורמי מקצוע הכפופים לו במשרד.

החקירה נגד ליצמן נחקרה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433, על פי הנטען, יצמן ניסה להשפיע באופן פסול על חוות-דעתם של מספר פסיכיאטרים עובדי משרד הבריאות, שמונו על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של מלכה לייפר, וזאת בעיצומו של הליך ההסגרה.

מארגון מגן המלווה את המתלוננות שטוענות לפגיעה מינית מצד לייפר נמסר: "החלטת בית-המשפט הסירה אבן מעל ליבנו והוכיחה מעל לכל ספק את המסר אותו דאגנו לפרסם במשך השנים האחרונות, אשר מלכה לייפר ראויה לעמוד לדין ואסור שתחמוק ממנו באמתלות שקריות ומעושות.

"ביום זה, ליבנו עם הנפגעות, שגם אם אין דבר שיוכל לכפר על המעשים שנעשו להן, אנו מקווים שההחלטה תחזק אותן ויתן להן מעט נחמה לאחר שנים של טלטלות עזות וייאוש ממערכת הצדק הישראלית. הן הוכיחו כי גם אם הדרך קשה וארוכה במיוחד, כאשר נלחמים על האמת בנחישות, בסופו של דבר זוכים לניצחון.

"כבר מתחילת הדרך טענו שמלכה לייפר כשירה לעמוד לדין וצריכה להיות מוסגרת לאוסטרליה, היום, אנו שמחים שבית המשפט אימץ את טענותינו והסיר את המסכה מפניה של המתחזה. אנו קוראים לבית משפט העליון לדון במהירות בערעור שיוגש ולעשות סוף לסאגה המיותרת הזו".