"הבנקים הורגים את העסקים, הם לא נתנו סיוע למי שבאמת צריך"

אייל שטיגמן, מבכירי השחיינים הישראלים בסגנון חזה, השתתף בשנת 1984 באולימפיאדת לוס אנג'לס. כאשר האירוע הסתיים הוא סימן בלוח השנה שלו את היעד הבא - אולימפיאדת סיאול, שגם אליה הוא הגיע. את אותה אג'נדה של הצבת יעדים רחוקים הוא לקח עמו גם לקורונה שפגעה בעסק ממנו הוא מתפרנס כיום - ייצור רטבים למזון לשוק המוסדי.

בעקבות פציעה, התגלגל שטיגמן לתחום הנדל"ן ובשנת 2000 הכיר את בעלי מפעל הרטבים קמיליה ונכנס כבעלים. מאז 2004 הוא הבעלים היחיד של המפעל שמנוהל בעשור האחרון על ידי אייל (57) וגלית אשתו.

קמיליה הוא מפעל שמספק רטבים לשוק המוסדי הכולל מסעדות, חברות תעופה ובתי הקולנוע (רוטב סלסה לנאצ'וס) - מעגלים שנכוו קשות מהמשבר. אל על שמינתה ב-2018 את שחף שבתאי לשף הראשי שלה ("כל הבסיס לתפריט שלו נעשה אצלנו במפעל") היא אחד הלקוחות הבולטים של קמיליה, ויחד עם בתי הקולנוע והמסעדות שנסגרו, משקפים אובדן הכנסה של 400 אלף שקל בחודש. "המשאית שלנו יצאה לחלוקה לשלוש מסעדות במקום ל-25 לאור הסגר החדש". על הלקוחות של קמיליה נמנות רשתות כמו מקס ברנר, אגאדיר, בלאק ועד העצם - סגירה שלהן משפיעה עליו כספק. אם לא די בכך, פרויקט שנגנז בצל הקורונה היה אמור להניב לקמיליה הכנסות של מיליון שקל בשנה. מדובר בתחליף חלב לקפה שהיה אמור להיות משווק ברכבות, מוצר שמשווק לחברות תעופה רבות. הפרויקט יחכה עד שיהיה מותר שוב להגיש קפה ברכבת.

המפעל של קמיליה ממוקם בראשון לציון שם גם מתגוררים בני הזוג שטיגמן והוא מעסיק 20 עובדים, ארבעה עובדים גויסו בשבוע שעבר במקום אלה שעזבו בסגר הראשון.

"אני בן אדם עם חלום. הדרך שלי שונה ממי שמחפש לעשות אקזיט בחמש דקות. לא פיטרתי איש מהעובדים שלי ואנחנו עובדים על מלאים לתקופה ארוכה. חתמנו לאחרונה על הסכם להגדיל את שטח המפעל ב-150 מ"ר והבאנו הון עצמי של חצי מיליון שקל כי אנחנו מסתכלים עשר שנים קדימה. אסור להיאחז ברע של היום למרות שבחצי השנה האחרונה הבאנו 50 אלף שקל בחודש מהבית. קיבלנו מענקים מהמדינה אבל זה סתימת חורים. אני לא יכול להגיד לספקים שלי שלא אשלם על מה שקניתי גם כשההכנסה יורדת. לי עשו את זה אבל כבר הצטערו על זה. גם בימי השגרה 95% מהמסעדות שנפתחות לא שורדות וכעת הקורונה זירזה את זה.

"כל לקוח שסוגר משפיע עלינו. לצערי הרב הבנקים הורגים את העסקים, הם לא נתנו סיוע למי שבאמת צריך והעדיפו לתת לעסקים שעובדים. אין סיבה בעולם שעסקים שעובדים יקבלו הלוואות מהמדינה ולא עסקים שזקוקים לזה. הדירוג הבנקאי שלי נפגע כי שמו אותי בקטגוריית מסעדות. במקום לעזור, עצרו לי את המסגרות. בלי הון עצמי לא היינו מתמודדים. אנחנו מסתכלים קדימה, חורקים שיניים ומאמינים שנעבור את זה. כרגע היעד הוא לעבור את השנה הזו. עוד בדצמבר 2019 כשסגרו לשחף שבתאי את המסעדה שלו בסין ידענו שיסגרו את העולם, חבל שהמדינה עצמה עיניים".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il