החוק החדש בתעשיית השבבים ולמה בפייסבוק חושבים שבצ'ק פוינט מגזימים: השבוע בהייטק

הסרט שמתעלם מהכוח של נטפליקס • הישראלים שעוזרים לוולמארט להיות חדשנית • AWS חושפת כמה עובדים היא מעסיקה בישראל ומה עובר בראש של ג'ף בזוס • השבוע שהיה בהייטק

אינסטגרם / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אינסטגרם / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בשבועיים-שלושה האחרונים יש הרבה עיסוק ב-The Social Dilemma, הסרט של נטפליקס שעוסק ברשתות חברתיות (שמו בעברית: מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית). יצא לי לשמוע גם מאנשים שמכירים את הנושא היטב כי מדובר בסרט חובה. הסרט משקף את ההתפכחות שמתרחשת בשנים האחרונות מהרשתות החברתיות, ומההבנה כי הן לא רק מאפשרות לאנשים להשמיע את קולם, אלא גם אוספות מידע על המשתמשים, האלגוריתמים שלהן גורמים להקצנת השיח ולהפצת פייק ניוז, והמודל שלהן מבוסס על הגדלת הנוכחות של המשתמשים בהן, גם במחיר של התמכרות.

לקבלת הסיכום השבועי במייל

הסרט מבוסס על ראיונות, אך מלווה אותו עלילה דמיונית על משפחה שמנסה לגמול את אחד מילדיה מהרשתות החברתיות. הילד נקרע בין המאמצים הללו לבין האלגוריתם, שאופן פעילותו, כוחו ויכולת השכנוע שלו מומחשים בסרט על ידי שלושה אנשים שמנהלים ביניהם דיון איך להחזיר אותו לפייסבוק. רוצים לנחש מי ניצח?

אחד מהיתרונות של הסרט הוא בזהות הדוברים שמתראיינים בו - רבים מהם עבדו באותן חברות בעייתיות, לדבריהם, בסיליקון ואלי. יש שם מעצב בכיר בגוגל שעבד על הג'ימייל, עובד לשעבר בפייסבוק שהיה בצוות שפיתח את כפתור הלייק, עובד לשעבר ביוטיוב שהיה אחראי על מנוע ההמלצות שלה, משקיע בפייסבוק בתחילת דרכה, ורבים שהיו מהעובדים הראשונים בחברות כמו אינסטגרם ואחרות. אלו מכירים מקרוב את צורת החשיבה בסיליקון ואלי, את שיטות הפעולה וגם את הכוונות המקוריות של אותם מפתחים, לפני שהדברים החלו להשתבש.

בחלק הראשון של הסרט הרגשתי אי נוחות - אמנם לא למדתי שום דבר חדש אבל הסרט סיפק מראה להתנהגות שלי (ושל רבים מאיתנו) כלפי הרשתות החברתיות. הצורך להיות מחובר והפרעת הקשב התמידית שאנחנו חיים בה הן רק חלק מכך. אולם בחלק השני הרגשתי אי נוחות מסיבה אחרת לגמרי - גם אם אני מסכים עם רוב הטענות בסרט, הפריעו לי בו כמה דברים - הוא מוצג באופן חד צדדי, ההסברים של פייסבוק ואחרות והצעדים שהן נוקטות מקבלים מעט מאוד מקום (אם בכלל), היחס לטכנולוגיה מרגיש כאילו מזהירים אותנו ש"הרובוטים על הגדרות" ואין כלל שיח על פתרונות. זה מסרט שמטיף על כך שהרשתות החברתיות גורמות לשיח מוקצן, כן?

בפרשנות המלאה התייחסתי באריכות לכל אלו, אך גם לנקודה נוספת - אין עיסוק בבעייתיות של נטפליקס. אחד המשפטים האחרונים בסרט, על רקע הכתוביות, אומר אחד המרואיינים: "לעולם לא להיכנס לסרטון ש'יוטיוב' המליצה עליו. תמיד לבחור, זו דרך נוספת להילחם". זמן קצר לאחר מכן עלו על המסך המלצות של נטפליקס לתכנים אחרים. כמו יוטיוב, גם נטפליקס לומדת להכיר אותנו, ואנחנו עוזרים לה בכך. למעשה, נטפליקס נוקטת באסטרטגיות ובשיטות פעולה דומות לאלו של החברות שבהן עוסק הסרט. נכון, לא מדובר ברשת חברתית, אך גם יוטיוב לא ממש נופלת תחת ההגדרה הזאת.

העובדה שנטפליקס נסחרת היום לפי שווי של 213 מיליארד דולר, פי 8.5 מההכנסות החזויות לשנה הקרובה, ומנייתה עלתה ב-370% בחמש השנים האחרונות (פי שלושה יותר גבוה מנאסד"ק) היא כמובן תוצאה של גידול בהכנסות, אך גם של היכולת שלה להפוך דאטה לתובנות עסקיות - לחבר בין ז'אנר מסוים לשחקן או בימאי, להתאים טריילר לקהל מאוד ספציפי, להבין מה הצופים אוהבים, מתי, באיזה אורך ואיפה נקודות החולשה של סדרות וסרטים. כמו תמיד, אפשר להגיד שזה משרת אותנו - אנחנו מעדיפים לראות מודעות שבאמת מספקות לנו ערך מאשר מודעות מיותרות, ובטח שנשמח שיצרו לנו תכנים שנאהב.

נכון, אין לנטפליקס מידע משלים כמו מגדר, גיל ותחומי עניין, אולם אי אפשר להתעלם מהכוח שיש לה. אולם יש לה נכס שלאחרים אין - לתכנים שלה יש מוניטין של מקצועיות. זה הופך את היכולת שלה להשפיע על הצופה לחסרת תקדים. אם נטפליקס רוצה לקדם סרט פרו-טראמפ, אין לה בעיה לעשות זאת, ובכך להשפיע על דעת הקהל.

כדי להמחיש את הכוח שלה, אפשר לזרוק לאוויר רעיון קונספירטיבי - אולי הסרט הזה, שנטפליקס דוחפת בכל הכוח, נועד כדי לקדם שיח על שימוש בעייתי בטכנולוגיה שנטפליקס אינה נכללת בו. אי אפשר להתעלם מזה? היוצרים של הסרט הוכיחו שאפשר.

לפרשנות המלאה.

מה מחפשת וולמארט בטיקטוק - והקשר הישראלי

לא היה אפשר לפספס את הלהיטות של וולמארט, ענקית קמעונאות ותיקה, לקחת חלק בעסקת טיקטוק. אחרי שההצעה של מיקרוסופט נדחתה, בוולמארט הודיעו כי הם רוצים לקחת חלק גם בעסקה החדשה, שאותה הובילה אורקל. הסאגה עוד לא נגמרה, אבל הכיוון הוא שאורקל ו-וולמארט יחזיקו ב-20% מחברה חדשה שתהיה אחראית על פעילות טיקטוק בארה"ב ובכמה מדינות נוספות (וולמארט תחזיק ב-7.5%).

בדרך כלל היכולת של עיתונאים ישראלים לחדש בנוגע לחברה בסדר גודל של וולמארט (שווי שוק של כ-385 מיליארד דולר) היא מוגבלת. אנחנו כמובן עושים את כל המאמצים - משוחחים עם אנשים רלוונטיים, קוראים כל מה שניתן ואם יש שלוחה בישראל, אז כמובן שמתחברים אליה. אולם המקרה של וולמארט הוא בכל זאת טיפה שונה. המנכ"ל שלה דאג מקמילון ביקר בשנים האחרונות בארץ כמה פעמים, נפגש עם 150 סטארט-אפים ומשתף פעולה עם כמה גופים ישראליים - ל-The Builders, שמוביל גבי צ'רטוק, יש תוכניות לחיבור סטארט-אפים לתאגידי ענק, בהם וולמארט; אקו של יוני בלוך סיכמה עם וולמארט על שיתופי פעולה בהיקף של 250 מיליון דולר; הרשת היא גם שותפה אסטרטגית של קבוצת ההשקעות Team8, ויש לה גם יועץ אסטרטגי בישראל, אוהד פינקלשטיין.

כמובן שלחברה יש עוד שלל שיתופי פעולה ויוזמות בעולם, אבל בכל זאת אפשר ללמוד מהחיבורים שלה לתוכניות המקומיות, וגם לא חסר בישראל יזמים שפגשו את המנכ"ל של וולמארט באחד מביקוריו. אופיר דור העמיק בנושא וניסה להסביר מה קורה בוולמארט מבחינת חדשנות.

ההשקעה שתציל את הדינוזאור? מה מחפשת וולמארט בטיקטוק

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● ג'ף בזוס לא מרבה להביע עמדות או לשתף בתוכניות ארוכות הטווח שלו. כדי להבין אותו, כתב האטלנטיק הקדיש חמישה חודשים לשיחות עם עובדים ומנהלים באמזון, עם עובדים בחברות מתחרות וגם עם חוקרי אקדמיה - וחזר עם מסמך מרתק (אגב הכתבה היא חלק מפרויקט של מגזין G שלנו: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם. אל תפספסו).

● No More Moore? במשך עשורים הכלל החשוב בתעשיית השבבים היה "חוק מור", שהומצא על ידי מייסד אינטל, ומדגים את הזינוק הטכנולוגי שניתן להשיג בכל שנה וחצי. עכשיו, לאחר שביצועי השבבים לבינה המלאכותית של אנבידיה השתפרו פי 317 מ-2012, אפשר לייסד את "חוק הואנג", על שם מנכ"ל החברה. איך הכלל החדש משנה את חיינו ומה הקשר לרכישת הענק שביצעה אנבידיה באחרונה? כתבה של "וול סטריט ג'ורנל".

● 30 שנה של דעיכה - כך ארה"ב איבדה את מעמדה בתחום ייצור השבבים. דוח של חברת הייעוץ BCG מראה את ההידרדרות (בין השאר בעזרת אינפו שגם מראה את עלייתה של סין). ב-BCG מסבירים מה עומד מאחורי זה ואיך זה משפיע על ארה"ב, וגם מציג תחזיות להמשך והצעות איך ניתן לשפר את המצב.

● בחברת צ'ק פוינט גילו בחודש פברואר האחרון פרצה אבטחה חמורה באינסטגרם. השבוע הם פרסמו על הפרצה לראשונה (לדבריהם חיכו יותר זמן מהרגיל כדי לוודא שהפרצה נסגרה). בפייסבוק תיקנו את הבעיה, אך טוענים: "הדוח של צ׳ק פוינט מפריז בתיאור התקלה שתוארה בפנינו. הם לא הצליחו לנצל את הבאג שהתגלה בשום צורה".

● מערך הסייבר הזהיר מפרצת אבטחה ב-VPN, הארגונים התעלמו, ועשרות נפרצו

● מובילאיי מתרחבת לאיחוד האמירויות: מתכננת להקים בדובאי שירותי תחבורה אוטונומיים

מה בתעשייה:

מינויים

● מורגן בלר, ממייסדי המטבע הדיגיטלי של פייסבוק (ליברה), הצטרפה כשותפה לקרן ההון סיכון NFX שבה שותפים גיגי לוי-וייס, ג'יימס קוריר ופיט פלינט.

● חברת סנטינל וואן גייסה לתפקיד סמנכ"ל הכספים את דייוויד ברנהרדט, שבתפקידו הקודם שימש כסמנכ"ל הכספים של פלטפורמת החינוך Chegg וקודם לכן שימש בתפקיד דומה בחברת פלנטיר.

גיוסי עובדים


● חברת אמזון הודיעה כי תגייס בישראל 150 עובדים למרכז הפיתוח שעוסק בטכנולוגיות ל-AWS, שירות הענן של החברה. באמזון חשפו כי האנשים שיגייסו יביאו את החברה ל-1,300 עובדים. לידיעה המלאה.

הנפקת אג"ח

● חברת סולאראדג', שמפתחת טכנולוגיה למערכות של פאנלים סולארים, גייסה 550 מיליון דולר בהנפקה אג"ח להמרה (עם אופציה להנפקת אג"ח בהיקף של 82 מיליון דולר נוספים). סולאראדג', שנסחרת בוול סטריט, ביצעה את ההנפקה בריבית של 0%. המשמעות היא שהאג"ח להמרה מהוות מעין אופציה להמרה עתידית למניות, הכוללת גם הגנה על הדאונסייד - משום שאם מחיר המניה לא יעקוף את מחיר ההמרה, מחזיקי האג"ח יקבלו את החזר החוב במועד הפירעון. מחיר ההמרה נקבע על 278 דולר, כשמחיר המניה הנוכחי עומד על 200 דולר. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

● עכשיו זה רשמי: חברת נקסט אינשורנס (Next Insurance) הישראלית, שמספקת ביטוח דיגיטלי בעבור עסקים קטנים, גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר (בסך הכל גייסה החברה 631 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי גיא גולדשטיין, אלון חורי וניסים טפירו, מייסדי חברת Check. את סבב הגיוס הובילה Capital G, הקרן התאגידית של חברת אלפאבית, והשתתפו בו גם ענקית ביטוח המשנה הגרמנית, Munich Re, והקרן FinTLV. בין המשקיעים הקיימים בחברה ניתן למצוא את הקרנות רד פוינט ונצ'רס, TLV Partners, זאב ונצ'רס של אורן זאב, Group11 של דובי פרנסס ועוד. לכתבה המלאה (שכוללת גם שיחה עם טפירו על מצב החברה, השפעות הקורונה ומה עומד מאחורי הגיוס הנוכחי).

● הסטארט-אפ אורורה לאבס (Aurora Labs), המפתח טכנולוגיה לניהול תוכנה, אבחון ועדכון מרחוק (OTA) לרכבים ומכשירים מחוברים, הודיע על גיוס של 23 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 34 מיליון דולר). החברה הוקמה על ידי זוהר פוקס ואורי לדרמן. את סבב הגיוס הובילו מריוס נכט וזרוע ההשקעות של תאגיד LG הקוריאני. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים, חברת פורשה SE, בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן; Toyota Tsusho מקבוצת טויוטה; UL Ventures, זרוע ההשקעות של חברת תקני הבטיחות העולמית UL; והקרנות FMC Capital ו-MizMaa. לידיעה המלאה.

● חברת Ionir (לשעבר Reduxio), שמפתחת טכנולוגיות אחסון, גייסה 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 68 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי ניר פלג ואמנון שטרסר (שכבר לא מחזיק בתפקיד פעיל בחברה). את סבב הגיוס הובילה קרן JVP, והשתתפו בו גם אינטל קפיטל, קרן C5 Capital הבריטית ומשקיעים פרטיים. משקיעים נוספים בחברה, שבחרו שלא להשתתף בסבב הנוכחי, הן קרן ויולה ונצ'רס וחברת סיגייט.

● חברת EasySend, שמסייעת לחברות ביטוח, בנקים ומוסדות פיננסיים בדיגיטציה של תהליכים ביורוקרטיים ללא קוד, הודיעה על גיוס של 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 16 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי טל דסקל והאחים ערן ועומר שיראזי. את סבב הגיוס הובילו הקרנות Hanaco ואינטל קפיטל, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, קרן ורטקס ומנורה מבטחים.

צרו איתנו קשר *5988