מחקר: לא ניתן להגיע לחסינות עדר בלי להקריס את מערכת הבריאות

מודלים שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב מראים כי הגישה שקוראת לחסינות עדר אינה פרקטית ותגבה מחיר גבוה של חיי אדם

אנשי הצוות הרפואי במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בפדלונה, ברצלונה, מנסים להציל חולי קורונה במצב קשה / צילום: Anna Surinyach, Associated Press
אנשי הצוות הרפואי במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בפדלונה, ברצלונה, מנסים להציל חולי קורונה במצב קשה / צילום: Anna Surinyach, Associated Press

חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב שפיתחו מודלים לחיזוי האפשרות של חסינות עדר, טוענים כי זו גישה לא פרקטית. מעבר למחיר של הדבקת כל האוכלוסייה המוגדרת "לא בסיכון" (רק כדי לגלות שחלק בעצם כן היו בסיכון, ואילו אחרים חלו באופן קל אך זכו בתופעות לוואי כרוניות), הרי שבפועל לא ניתן להפריד באופן מלא את האוכלוסייה שבסיכון מוגבר מהאוכלוסייה שבסיכון נמוך. לכן, קשה מאוד להגיע לחסינות עדר בלי להקריס את מערכת הבריאות. המחקר פורסם בכתב העת PNAS. 

כשאנשים אומרים ש"אי אפשר להיזהר מהקורונה. צריך פשוט לתת לה לעבור. בסוף ממילא כנראה כולנו נידבק", הם בעצם מציעים לנקוט באסטרטגיית "חיסון העדר". כלומר, להגיע למספיק נדבקים באוכלוסייה שיהפכו עמידים בפני המחלה,  כך שלווירוס כבר לא יהיה למי להתפשט והוא ידעך בהדרגה. ייתכן שזה גם התרחיש לו קיווה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כאשר אמר כמה פעמים כי "הווירוס יעלם, אני חושב שזה פשוט יגמר, כמו נס". יש הטוענים כי גם בשבדיה נקטו בגישה זו, כאשר נמנעו מהגבלות והעדיפו להגיש לציבור בעיקר המלצות התנהגות. משרד הבריאות השבדי הכחיש זאת, וטען כי מעולם לא ניסה להגיע לחסינות עדר. וטוב שכך, שכן המחקר מאוניברסיטת ג'ורג'י מראה כאמור כי ממילא כנראה שלא ניתן לעשות זאת.

המחקר הציג שלושה תרחישים

"הגישה של חסינות העדר היא מפתה, כי היא מאפשרת לנו לראות את הסוף של המשבר", אומר ד"ר טובי ברט, שהוביל את המחקר. אולם, כנראה שהתוצאה האמיתית של גישה כזו, היא לא מה שהאינטואיציה שלנו מנחשת.

החוקרים הציגו שלושה תרחישים. הראשון היה תרחיש של היעדר מגבלות, ובתרחיש זה מערכת הבריאות קורסת במהירות, שיעורי התמותה מהקורונה עולים ואיתם גם שיעורי התמותה ממחלות אחרות שלא זוכות לטיפול ממערכת הבריאות. נראה כי תרחיש זה לא באמת אפשרי.

אפשרות אחרת היא "השטחת העקומה תוך עידוד ההדבקה". בתרחיש זה, הכוונה היא לעמוד כל הזמן על רף הדבקה שנמוך רק מעט מזה שיקריס את מערכת הבריאות, במטרה להגיע לכמה שיותר מחוסנים כמה שיותר מהר. על פי המודל המתימטי של הקבוצה, אם יוחל תרחיש כזה בבריטניה, בה חיים כ-66 מיליון איש, ימותו 410 אלף איש, מעל חצי אחוז מן האוכלוסייה. בתקופה זו, כדי למנוע את קריסת מערכת הבריאות, האוכלוסייה לא תוכל לחזור לשגרה, אלא תידרש להגבלות מסויימות כדי בכל זאת להאט את ההדבקה מתחת לרף המקסימלי האפשרי לספיגה. ייתכן והמשמעות היא שנים של חיים תחת מגבלות. כמו כן, יכול להיות שלא באמת ניתן ללכת על החבל הדק הזה, ובסופו של דבר מערכת הבריאות תקרוס.

המודל הזה מניח חסינות ארוכת טווח לכל מי שחלה, אך החוקרים מציינים כי זו כנראה הנחה אופטימית. יכול להיות שחלק מן החולים שלקו במחלה באופן קל, אינם מפתחים חסינות מספקת והם עלולים להידבק שוב, וייתכן כי הנוגדנים בדמם של חלק מהחולים דועכים עם הזמן. תחת הנחות כאלה, המודל של 'חסינות עדר' לכאורה, יגבה קורבנות רבים עוד יותר והחריגה מן השגרה תימשך עוד יותר זמן.

לעומת זאת, אם ינקטו תחילה צעדים יותר חריפים, שיובילו לדעיכת המגפה ולא רק לשיטוח העקומה מתחת לרף הספיקה של מערכת הבריאות, אמנם לא תושג חסינות עדר, אבל רק 105 אלף איש ימותו בבריטניה, והעומס על בתי החולים יהיה נסבל. ניתן להגיע לדעיכה תוך חודשיים, בהינתן הפחתה של המפגשים החברתיים ב-70%. כלומר, ניתן לשמר עדיין חלק מהעולם החברתי, התעסוקתי ומסגרות הלימוד אפילו תוך כדי שלב הדעיכה. לאחר מכן ניתן לשחרר חלק מהמגבלות, ולנקוט שוב במגבלות חריפות לזמן קצר אם חלה התפרצות נוספת.

צרו איתנו קשר *5988