מועדון חדי הקרן של ישראל ממשיך לגדול, אבל יש מי שכבר מזהיר: מדובר בבועה

החד קרן החדש הוא בכלל שניים: חברת "טיפלתי" מהרצליה היא המצטרפת החדשה למועדון החברות הישראליות שהגיעו בחודשים האחרונים לשווי של 2 מיליארד דולר • איך מגיעים לשוויים האלה, למי יש כסף להשקיע והאם לא מדובר בבועה?

חברות ישראליות ששוות 2 מיליארד דולר / עיצוב: גלובס
חברות ישראליות ששוות 2 מיליארד דולר / עיצוב: גלובס

יזמים צעירים אוהבים להגיד שהם רוצים לבנות חברה של מיליארד דולר. הכינוי של חברות פרטיות כאלו, "חדי קרן", נטבע על ידי משקיעת ההון סיכון איילין לי מקרן קאובוי ונצ'רס ב-2013, מכיוון שחברות כאלו היו נדירות. באותה שנה נספרו פחות מ-40 חברות כאלו בעולם. אולם הזינוק של תעשיית ההייטק בשנים האחרונות והעובדה שחלון ההנפקות היה כמעט סגור עד לאחרונה, הובילו לכך שנוצרו מאות חדי קרן, כולל עשרות בישראל. אולם כמו בכל מועדון יוקרתי, כשמתחיל להיות צפוף - נוצר מועדון יותר יוקרתי, וכך קרה גם בישראל, דווקא בעיצומו של משבר הקורונה.

בחודשים האחרונים בוצעו בישראל לא פחות משש השקעות לפי שווי של 2 מיליארד דולר וקבעו רף חדש. בין החברות האלו יש את מאנדיי (שפיתחה פלטפורמה לניהול פרויקטים בארגונים); Snyk (מאתרת ליקויי אבטחה בקוד ומתקנת אותם), Via (פתרונות חכמים לתחבורה ציבורית דינמית), גונג (משפרת ביצועים של אנשי מכירות באמצעות בינה מלאכותית), נקסט אינשורנס (חברת ביטוח דיגיטלי) וטיפלתי, שנכנסה לרשימה השבוע (ראו ראיון עם המנכ"ל חן עמית בעמוד 4), ומבצעת אוטומציה לניהול תשלומים לספקים.

חלק מהחברות האלו, למשל גונג וטיפלתי, הצליחו לגייס לפי שווי של פי שלושה וארבעה (בהתאמה) ביחס לשווי שלהם לפני שנה. שתיהן נמצאות בקצב הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בלבד (הן לא מוכנות למסור נתונים מדויקים), כך שהמכפילים לפיהן הן גייסו נחשבים גבוהים.

חברות ישראליות ששוות 2 מיליארד דולר
 חברות ישראליות ששוות 2 מיליארד דולר

1. התפשטות של תוכנות וטכנולוגיות

משבר הקורונה השפיע על הכלכלה העולמית ופגע בענפים רבים, אך הוא לא שינה את הצורך של אנשים לצרוך מוצרים ושירותים, ושל ארגונים להמשיך להתנהל, גם אם העובדים לא נמצאים אחד ליד השני במשרדים. מכיוון שהשימוש באמצעים דיגיטליים גדל משמעותית, כך לקוחות נפתחו לאפשרות של ביצוע פעולות נוספות בדיגיטל. לא מדובר רק בשימוש בזום או בקניית מצרכים בסופרמרקט, אלא גם ברכישת ביטוח דיגיטלי או פניות לבנק. ארגונים, מצידם, צריכים לעבור לספק את השירותים האלו אונליין, אך גם לשנות את האופן שבו הפעילות והעובדים שלהם מתנהלים.

מאחורי כל זה עומד יותר ויותר שימוש בתוכנה. המשקיע האמריקאי המוביל מארק אנדריסן אמר כבר לפני כעשור, כי "התוכנה אוכלת את העולם", אך נראה כי בימים אלו המנטרה הזאת מוכיחה את עצמה באמת ותהליכים של כניסת תוכנה כמעט לכל תחום אפשרי עוברת האצה.

בהתאם לכך, חברות טכנולוגיה שמסייעות למתכנתים הולכות גם הן וצוברות תאוצה. ביניהן יש את JFrog הישראלית, שהנפיקה בחודש שעבר לפי שווי של 4 מיליארד דולר; Snyk, שנכנסה באחרונה למועדון ה-2 מיליארד דולר; ועוד.

שלומי בן חיים, מנכ"ל JFrog / צילום: תמר מצפי
 שלומי בן חיים, מנכ"ל JFrog / צילום: תמר מצפי

יזמים ומשקיעים מספרים כי המשבר דחף את הצמיחה בהכנסות וכי רואים שעסקים מאמצים יותר פתרונות טכנולוגיים. התפיסה הרווחת היא שהקורונה האיצה תהליכים שהיו קורים בלאו הכי, אבל הם מתרחשים כמה שנים קודם לכן. בחברות לא רוצים לפספס את ההזדמנות והם משקיעים סכומים גבוהים על שיווק ומכירות, וכן על פיתוח מוצרים והתאמתם ללקוחות.

2. כסף חופשי מחפש לאן לזרום

אולם ההזדמנויות העסקיות הן לא היחידות שדוחפות את רמות השווי למעלה. מדדי המניות בוול סטריט נמצאים ברמות מאוד גבוהות, ונאסד"ק הגיע בתחילת ספטמבר לשיא כל הזמנים. מאז הוא ירד ב-8%, אך הוא רשם עלייה של 30% מתחילת השנה ושל 70% מאז השפל אליו הגיע בחודש מרץ.

את העליות בוול סטריט מובילות חברות הטכנולוגיה. הגבול של שווי שוק של טריליון דולר לחברה נפרץ רק לפני קצת יותר משנה ע"י חברות כמו אפל ומיקרוסופט. באוגוסט גם גבול ה-2 טריליון דולר נפרץ על ידי אפל. בנוסף, לעליות תרמו העובדה שהבנק הפדרלי הזרים 2 טריליון דולרים לשווקים וכן ההערכה כי הריבית בשוק תישאר אפסית עוד זמן רב.

בין השוק הציבורי לשוק הפרטי יש קשר - מאחורי קרנות ההון סיכון וגופי ההשקעה הגדולים בחברות הייטק פרטיות עומדים גופים מוסדיים. הם אמנם כבר התחייבו להשקיע בקרנות, אך אם למשל היה משבר בשוק הציבורי, אותם מוסדיים היו לוחצים להאט את ההשקעות גם בשוק הפרטי. כמו כן, המכפילים בשוק הציבורי, וכן האפשרות לבצע הנפקות בשווי גבוה, גורמים לעלייה ברמות השווי גם בשוק הפרטי.

3. האם מתפתחת פה בועה?

אמנם יש היגיון באופטימיות כלפי היכולת של חברות הטכנולוגיה להציע ביצועים טובים, שכן לקוחות באמת מאמצים טכנולוגיה בצורה מהירה יותר. ועדיין, לא ברור אם לא מתפתחת פה בועה. יש הרבה כסף בשווקים, בין השאר כי קרנות הגיעו למשבר מצוידות בסכומים גבוהים שמחפשים השקעות. הרצון של משקיעים לא לפספס את החברות שייהנו מהמשבר גורם לגאות בשוק.

מנכ"ל טיפלתי סיפר, כי החברה קיבלה הצעות ממשקיעים כמעט באופן יומיומי, וכי עברו שבועיים מאז שהחלו לעבוד על מצגת למשקיעים ועד שקיבלו את הצעת ההשקעה (וארבעה ימים בלבד מאז שהתחילו להיפגש עם משקיעים). משקיעים מספרים כי אכן הזמן שלוקח לחברה לגייס כסף הולך ומתקצר.

המשקיע ביל גורלי מקרן ההון סיכון בנצ'מרק, מהמשקיעים הראשונים בחברת אובר, הזהיר בשבוע שעבר מפני הנעשה בשווקים ומשווה בין התקופה הנוכחית לבועת ההייטק ב-1999. "יש בהחלט מאפיינים ספקולטיביים מאוד לשווקים היום, נכונות לקחת סיכונים, נכונות להתלהב מפרויקטים שיקרו עוד חמש או עשר שנים - כפי שלא ראינו משנת 1999", אמר גורלי בראיון לאתר CNBC.

ביל גורלי, קרן בנצ'מרק   / צילום: Mike Blake, רויטרס
 ביל גורלי, קרן בנצ'מרק / צילום: Mike Blake, רויטרס

סימן השאלה הקיים הוא לגבי היכולת של חברות לאמץ טכנולוגיות בפועל. ארגונים רבים, גם בתעשיות מסורתיות, נפתחו לאפשרות הזאת ובאמת מחפשים פתרונות שיעזרו להם להתייעל. עם זאת, כדי שארגונים יצליחו בכך, ובאמת ימשיכו לרכוש ולהטמיע פתרונות נוספים, הם צריכים לשנות את הדנ"א ואת התהליכים הפנימיים שלהם - וזה יכול להיות קשה ממה שחושבים.

מנגד, עמית מטיפלתי מציין כי במקרה שלהם, יש שוק רחב של חברות שהן כן חדשניות ועדיין זקוקות לפתרונות שלה, והם לא תלויים בשלב זה באימוץ טכנולוגיות על ידי לקוחות מסורתיים.

4. המשמעות של חברות גדולות בישראל

כך או כך, אי אפשר להתעלם מהתופעה שמתרחשת בישראל. אם בעבר, חברות בשווי של מיליארד דולר היוו אינדיקציה להתבגרות של תעשיית ההייטק המקומית וליכולת של חברות ישראליות לצמוח ולהיות גדולות, הדבר נכון פי כמה בחברות ששוות מעל 2 מיליארד דולר. הסיבה היא שככל שעולים בשווי, כך הסיכוי שחברות כאלו יירכשו הוא נמוך יותר - בין השאר מכיוון שיש פחות רוכשות פוטנציאליות.

אם מסתכלים קדימה, זאת בשורה טובה לתעשייה הישראלית. אם החברות האלו אכן יצמחו ויהיו יציבות יותר, הדבר יתרום לגידול במספר המועסקים בישראל. בחלק מהחברות מדובר לא רק בעובדי פיתוח, כמו למשל במאנדיי. מתפתחת פה גם שדרה ניהולית שמסוגלת לנהל חברות כאלו, לא דבר מובן מאליו בכלל.

עם זאת, מכיוון שפניהן של החברות הללו לדרך עצמאית (ככל הנראה), בשוק הפרטי או הציבורי, הן יצטרכו להיות יעילות יותר מבחינת unit economics, כלומר שהמודל העסקי יהיה יעיל ורווחי, ולא ירכשו לקוחות בהפסד. כדי להרחיב את בסיס הלקוחות ולצמוח מהר, חברות הייטק נוהגות לעתים להקריב זאת, ולהגיע למודל עסקי בר-קיימא רק בהמשך. אולם כשחברות כבר מגייסות לפי שווי של 2 מיליארד דולר ומעלה, הן חייבות לשים על כך דגש - כדי להצליח לשרוד לאורך זמן. 

צרו איתנו קשר *5988