רוב העובדים יעדיפו לדבר על הלחץ עם רובוט, ולא עם הבוס

לפי המחקר, 76% מאמינים שחברות צריכות להשקיע יותר באמצעים לתמיכה בבריאות הנפשית של עובדיהן

לחץ בעבודה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
לחץ בעבודה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

השלכות מגפת הקורונה על בריאות הנפש שלנו כנראה יובנו לעומקן רק בשנים הקרובות, אבל כבר עכשיו מומחים לשוק העבודה ולבריאות הנפש מתריעים על הסכנות של העבודה לבד בבית ומזהים כמיהה גוברת לקשר בינאישי, פיזי ורגשי. על רקע הדיבורים על החוסר בשיחות מסדרון וקשרים בלתי אמצעיים, המסקנות של מחקר בינלאומי חדש שערכו אורקל וחברת המחקר בתחום משאבי אנוש Workplace Intelligence עשויות להפתיע. לפי המחקר, 82% מהנשאלים הודו שהם מאמינים שרובוטים יכולים לתמוך בבריאותם הנפשית טוב יותר מבני אדם.

המחקר, שמתפרסם לקראת יום בריאות הנפש, הקיף כ-12 אלף עובדים ומנהלים במגוון ענפים ב-11 מדינות (ישראל, אגב, לא נכללה בהן). באופן כללי, הממצאים הם שאנשים יעדיפו בינה מלאכותית על פני בינה אנושית במקרים מסוימים. אורקל עצמה בוחנת כחברת טכנולוגיה כיצד לחזק את הטמעתה של בינה מלאכותית באופן שיסייע לארגונים להתייעל ולצמוח, וזה היה אחד המניעים למחקר מלכתחילה.

המסקנות האחרות שעלו מהמחקר צפויות יותר: 70% מהעובדים שנשאלו חוו יותר לחץ וחרדה בעבודה השנה לעומת כל שנה אחרת בעבר, 85% העידו כי בעיותיהם הנפשיות בעבודה משפיעות לרעה על חייהם בבית, ו-76% מאמינים שחברות צריכות להקדיש יותר משאבים כדי לתמוך בבריאות הנפש של עובדיהן. איך? ובכן, 68% מהנחקרים אמרו שהם היו מעדיפים לדבר על הלחץ והחרדה עם רובוט, ולא עם הבוס שלהם.

באיחוד האמירויות סובלים יותר

המחקר נערך בארה"ב, במערב אירופה, ביפן, בסין, בברזיל, בהודו ואף בידידתנו החדשה איחוד האמירויות, ובאופן טבעי ניתן למצוא בו גם הבדלים תרבותיים והתפלגויות פנימיות מעניינות. לדוגמה, אחוז הסובלים מלחץ נפשי באיחוד האמירויות היה הגבוה ביותר (89%), והנמוך ביותר דווקא באיטליה (65%). עוד התגלה כי עובדים עד גיל 25 הרגישו בצורה רבה יותר את ההשפעה על מצבם הנפשי, הרבה יותר מעובדים מעל גיל 55.

לדברי גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף SaaS של אורקל ישראל, "התוצאות של המחקר היו מפתיעות. ברור שבעידן Covid-19 הבנו שצריך את הטכנולוגיה, אבל עכשיו, אולי בגלל שכל העולם האישי שלנו עבר ביום אחד מפנים אל פנים לטכנולוגי, זה הקפיץ את השאלה איך היא יכולה לעזור גם למתח נפשי של עובדים".

גילי שלזינגר, אורקל / צילום: עזרא לוי
 גילי שלזינגר, אורקל / צילום: עזרא לוי

לדברי שלזינגר, בינה מלאכותית יכולה להפחית שחיקה גם משום שהיא לוקחת מעובדים עבודות מונוטוניות. "ראי לדוגמה תפקיד של מישהי שעושה התאמות בנקים. זו עבודה מונוטונית שוחקת שהבינה המלאכותית מפנה לה יותר זמן. גם בתחום הגיוס - העבודה של מיון קורות חיים היא מונוטונית. דווקא עכשיו אנשים מעריכים הרבה יותר את הטכנולוגיה הזו שהייתה פה עוד קודם. בסקר הבנו שהמציאות של היום גורמת לאנשים להבין טוב יותר מה מייעל את העבודה שלהם".

עם כל הכבוד לבינה מלאכותית, האם הגיוני שעובדים יעדיפו אותה על פני סיוע נפשי קלאסי?
"אחת הבעיות בתמיכה נפשית היא שאנשים לא מדברים. בסקר אנחנו רואים שאנשים מעדיפים לעבוד עם גורם שיהיה דיסקרטי, בעל גישה לא שיפוטית, וכזה שיכול לספק תשובות מהירות. כמובן, זה לא מחליף פסיכולוג. הבינה המלאכותית היא בראשיתה בעולם הפסיכולוגיה, אבל הערוץ הזה כן מאפשר לעובדים להיפתח ולשתף. אנחנו חברת טכנולוגיה. עשינו את זה כדי להבין איך לשפר את הטכנולוגיה כדי לעזור לארגונים להיות יותר פרודוקטיביים. אחת המסקנות שלנו היא שארגונים שהם early adaptors של טכנולוגיה המשפרת את הבריאות הנפשית של העובדים שלהם, ייתפסו כארגונים שחושבים צעד אחד קדימה ותומכים יותר בעובדים".