מינוי פרקליט מדינה? למשרד המשפטים יש שורה של בעיות אחרות כרגע

בתחילת באוגוסט, כחודשיים וחצי לאחר הקמתה של ממשלת האחדות בין הליכוד לכחול לבן, הודיע שר המשפטים, אבי ניסנקורן, באופן חגיגי כי הוא החליט למנות את עו"ד שמעון (שימי) בראון, היועץ המשפטי של מפלגת כחול לבן, לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים. ניסנקורן מסר כי עו"ד בראון "הוא אדם בעל ניסיון משפטי וניהולי עשיר וניחן ברגישות חברתית גבוהה, שיוביל את משרד המשפטים בצורה המקצועית והערכית ביותר".

● סימפטום לאי תפקוד ממשלת האחדות | שירית אביטן כהן, דעה

שר המשפטים גם הודה מקרב ליבו לעו"ד סיגל יעקבי שנרתמה לשמש בתפקיד ממלאת מקום המנכ"ל לפני למעלה כשנה, ולדברי ניסנקורן "עשתה זאת במסירות גדולה ובכישרון רב". זאת, לצד תפקידה כאפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) במשרד במשפטים.

למעלה מחודשיים חלפו מאז אותה הצהרה חגיגית, ומינויו של עו"ד בראון טרם יצא לפועל. זאת, חרף העובדה שעו"ד בראון עבר את כל האישורים הנדרשים של נציבות שירות המדינה. מי שמטרפד את המינוי הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמסרב להעלות את נושא מינויו של בראון על סדר יומה של הממשלה, על מנת שיאושר סופית.
עו"ד בראון היה בעברו פעיל במפלגת העבודה, היועץ המשפטי שלה ואף התמודד במסגרת הפריימריז של המפלגה ב-2015. לאחר שפרש ממפלגת העבודה, החליט בראון להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית חדשה, אולם לבסוף הצטרף למפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ.

ל"גלובס" אומר בראון כי הוא לא קיבל הסבר כלשהו לעיכוב במינויו למנכ"ל משרד המשפטים. לדבריו, "אין לי מושג למה זה לא עולה (על סדר יומה של הממשלה, א' ג'). אני חושב שהמינוי היה אמור לעלות מזמן. אבי (ניסנקורן, א' ג') אמר יותר מפעם אחת שיש מנכ"ל שממתין לאישור ממשלה, והממשלה צריכה לאשר".

כמה זמן עוד תמתין?
"אני ממתין".

אתה שוקל להגיש עתירה שבה תדרוש לקדם את המינוי?
"אני לא ממהר לעתור, כי במקרה הזה אני חושב שמי שצריך לעתור הם הגופים הרשמיים. משרד המשפטים היה צריך להגיד ש'אנחנו לא מסוגלים להמשיך כך'. המצב הזה לא סביר בעיניי".

בטורים שפרסם ברשת במהלך כהונתה של ממשלת נתניהו הקודמת מתח בראון ביקורת קשה על נתניהו, והאשים אותו בהסתת הישראלים אלה נגד אלה כדי להסתיר את כישלון מדיניותו הכלכלית. כן, הוא האשים את הימין בניסיון "להפוך את מערכת המשפט בכללותה ואת ביהמ"ש העליון בפרט למעוזם של הקיצונים".

 עו"ד שימי בראון / צילום: דליה נבעה

עומס רב על ממלאת המקום

לעיכוב מינויו של בראון לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים יש השלכות בעייתיות על תפקוד משרד המשפטים. ראשית, עו"ד יעקבי נדרשת להמשיך למלא שני תפקידים - הן של הכנ"רית והן של מנכ"לית המשרד כממלאת מקום. כל אחד משני תפקידיה של עו"ד יעקבי מאכלס דורש עבודה במשרה מלאה ואינטנסיבית ביותר בימים כתיקונם, קל וחומר כשמדובר בתקופת הקורונה שגרמה למשבר כלכלי נרחב.

במקביל לאחריותה לניהול משרד המשפטים נדרשת יעקבי, ככונסת הנכסים הרשמית, להתמודד עם ההשלכות החמורות של המשבר הכלכלי על חברות ויחידים במשק, בהן גל של פשיטות רגל וחדלות פירעון. במסגרת תפקידה ככנ"רית פועלת יעקבי להכין את המערכת הכלכלית לזינוק הצפוי במאות אחוזים בחדלות פירעון ובפשיטות רגל של תאגידים ויחידים. זאת, בין היתר על ידי קידום של חקיקה ושל רפורמות שונות.

גורם הבקי הן בעבודת מנכ"ל משרד המשפטים והן בעבודת הכנ"ר, מציין כי עו"ד יעקבי עובדת מהבוקר עד אמצע הלילה כדי לעמוד ביעדים ובמשימות הרבות המוטלים עליה, בשני כובעיה. לדבריו, עו"ד יעקבי הייתה שמחה לחזור ולהתמקד בתפקידה ככנ"רית ולהעביר את ניהול משרד המשפטים לאדם אחר, לאחר למעלה משנה כמנכ"לית זמנית.

 עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים / צילום: איל יצהר, גלובס

השפעה על זהות פרקליט המדינה

לעובדה כי עו"ד בראון טרם מונה למנכ"ל יש גם השלכות על עבודתן של ועדות האיתור והמכרזים במשרד. בימים אלו מונחים על שולחנה של ועדת האיתור מינויים של שני תפקידים בכירים במשרד המשפטים - פרקליט מדינה, תפקיד שלא אויש מאז עזיבתו של עו"ד שי ניצן בסוף 2019 (מאז כיהנו שני ממלאי מקום: בחודשים פברואר עד אפריל 2020 שימש כממלא מקום עו"ד דן אלדד שמונה על ידי שר המשפטים הקודם אמיר אוחנה, ומאז עזיבתו של האחרון משמש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ככמלא מקום פרקליט המדינה); והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי במקומה של עו"ד דינה זילבר, המכהנת בתפקיד מאז 2012.

מנכ"ל משרד המשפטים ממונה כמשרת אמון ונחשב כמי שמייצג האינטרסים של שר המשפטים בתוך ועדות האיתור והמכרזים. מאחר שטרם מונה מנכ"ל למשרד המשפטים, לשר ניסנקורן לא יהיה מי שייצג את האינטרסים שלו בוועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. עובדה זו תחזק את כוחו של היועמ"ש מנדלבליט שיעמוד בראש הוועדה. בנוסף למנדבליט יהיו חברים בוועדה גם: ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד יעקבי; נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ; נציג האקדמיה, פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ונציגת עורכי הדין, עו"ד רחל תורן, שנבחרה על ידי מנדלבליט.

ל"גלובס" נודע כי השר ניסנקורן היה מעוניין למנות לתפקיד פרקליט המדינה דמות שזוכה לאמון גבוה בקרב מגזרים רבים. אחד השמות שעלה כ"פייבוריט" לתפקיד הוא השופט בדימוס דוד רוזן, המכהן כיום כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. אולם החוק חוסם אפשרות זו באמצעות דרישה לצינון. סעיף 8 לחוק הנציבות קובע כי "מי שכיהן כנציב לא ישמש כמייצג המדינה בערכאות ולא יועסק בגוף או ביחידה, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות ושבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, בטרם חלפה שנה מיום שהסתיימה כהונתו כנציב". הסבירות שהחוק ישונה במיוחד על מנת שרוזן יכהן כפרקליט המדינה היא נמוכה מאוד.

ניסנקורן עדיין מקווה שיוכל להביא לתפקיד פרקליט המדינה דמות ראויה מחוץ למערכת בהסכמה עם מנדלבליט. אולם המועמד המוביל לתפקיד הוא מועמדו של היועמ"ש, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שלמה (מומי) למברגר. 

עו"ד שמעון (שימי) בראון 

49, נשוי + 4 ● המנכ"ל המיועד של משרד המשפטים ● משמש כיום שותף במשרד עורכי הדין מרינברג-בראון ושות׳ ● עוסק בתחום המשפט מזה 20 שנה ובעל ניסיון בניהול משפטי ● מכהן גם כמזכיר קיבוץ שפיים וכיועץ המשפטי של מפלגת כחול לבן (תפקידים אותם יסיים עם אישור מינויו למנכ"ל) ● התמחה כעורך דין בתחום המשפט האזרחי והמשפט המינהלי - דיני תאגידים, דיני עבודה, משפט מינהלי, משפט חוקתי וליטיגציה