אכיפה בערים אדומות והחזרת אירועים: אלה נקודות התורפה בתוכנית היציאה מהסגר

קבינט הקורונה ידון בימים הקרובים בניהול השגרה החדשה • האם הפעם הפוליטיקאים יצליחו לתעדף את השיקולים המקצועיים, ולייצר מערך נכון של איזונים ובלמים שימנע את כניסתה של ישראל לסגר שלישי

אכיפה משטרתית לפני כניסת יום כיפור בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס
אכיפה משטרתית לפני כניסת יום כיפור בתל אביב / צילום: Corinna Kern, רויטרס

כמעט חודש חלף מאז נכנסה ישראל לסגר הקורונה השני, ונתוני התחלואה מצביעים על מגמת בלימה של המגפה. לאורך השבוע האחרון, אחוז בדיקות הקורונה שהתגלו כחיוביות מסך הבדיקות הלך ופחת, וכעת הוא עומד על פחות מ-8%. מספר החולים המאומתים ביום יורד בהדרגה, וכך גם מספר החולים במצב קשה המאושפזים בבתי החולים. גם מספר הערים ה"בעייתיות" פחת, ועומד היום על 29 יישובים אדומים ו-64 כתומים.

ישראל משלמת מחיר יומיומי על הסגר - כלכלית, חברתית, בריאותית ונפשית. הכניסה לסגר השני החמירה את המצב בתחומים מסוימים אף יותר מהסגר הראשון. לכן, כבר כעת סבורים מרבית המומחים המייעצים לקבינט הקורונה כי יש להשיב לפעילות עסקים שאינם מקבלים קהל, ולבחון את השבתם למסגרות של ילדי הגיל הרך, לכל הפחות.

קבינט הקורונה נדרש לנהל דיונים באסטרטגיות יציאה שונות, ולייסד מנגנונים שיבטיחו את חזרת ישראל ל'שגרת קורונה', באופן שימנע כניסה לסגר שלישי. משרד הבריאות הניח על שולחן הקבינט תוכנית הכוללת תשעה שלבים, שהמעבר ביניהם תלוי במדדי תחלואה אמפיריים: פחות מ-10% חולים חיוביים שהתגלו ביותר מ-30 אלף בדיקות ביום, מקדם הדבקה נמוך מ-0.8, עומס של פחות מ-80% בבתי החולים, ועבור השלב הראשוני, פחות מ-2,000 נדבקים חדשים ביום. בין השלבים השונים יפרידו שבועיים, והמדדים ייבדקו בכל עת.

לצד מתווה החזרה לשגרה של משרד הבריאות דן הקבינט גם בהמלצות המחמירות יותר של צוותי המל"ל. בסופו של דבר, ההחלטה האם לאמץ מתווה כלשהו כמקשה או לערוך שינויים, נתונה בידי הפוליטיקאים. היציאה מהסגר הראשון, כזכור, התבצעה בהיקפי תחלואה נמוכים בהרבה - עד כדי עשרות בודדות של חולים ביום בחודש מאי, אך הובילה בכל זאת לעלייה בהדבקה. לכן, ההחלטות שיתקבלו בטווח הזמן הקרוב הינן קריטיות.

האם נחזור לרמזור

הפתיחה המדורגת תיעשה לפי מגבלות השלב האדום ברמזור - עד השלב הרביעי הכולל פעילויות הנערכות ללא מסכה, ובהן מסעדות, בתי קפה וחדרי כושר - ורק בהמשך תנוהל התחלואה באופן דיפרנציאלי. גם בתוך כך, לא ברור מהם המנגנונים שיבטיחו צמצום הדבקה, למשל בבתי כנסת, וכיצד תתבצע חזרה בטוחה של כיתות א-ד' ללימודים בשלב השני, כאשר תפחת התחלואה לכדי 1,000 נדבקים ביום.

גם השאיפה לחזור לתוכנית הרמזור מעלה את השאלה האם הפעם יסכימו הפוליטיקאים לממש את התוכנית המתייחסת באופן שונה לערים, ומטילה מגבלות על מוקדי תחלואה. זאת לאחר שבסיבוב הקודם למעלה מחודש נדונה התוכנית ללא אישור, ולבסוף נזנחה.
גם בתוכנית הרמזור ישנם חורים, שאיתם יצטרך משרד הבריאות להתמודד, ובראשם - זליגה בין ערים. צוות האוניברסיטה העברית, המנטר את התחלואה, מצא כי יש לא מעט ערים אדומות שהנסיעה העיקרית מהן היא החוצה. מבני ברק, למשל, רוב הנסיעות הן לפתח תקווה ורמת גן (58%).

לכן נדרש פתרון שלוקח זאת בחשבון, כגון סגר של כמה ערים או מניעת יציאה מערים אדומות, ושיוכל למנוע זליגה של התפרצות לאזורים סמוכים. אפשרות נוספת היא להתנות יציאה מהערים האדומות לעבודה בעיר אחרת - בבדיקת קורונה.

הדוגמה השבדית

נקודת התורפה המשמעותית ביותר היא התקהלויות גדולות, ובראשן אירועים. ענף האירועים עתיד להיפתח רק בשלב השמיני בתוכנית, אך כאשר יהיו 250 נדבקים ביום, ובזמן שהאפשרות לנהל באופן בטיחותי אירועים מוטלת מאוד בספק.

בסיבוב הקודם, פתיחת הענף היוותה גורם משמעותי להידרדרות מדדי התחלואה. "הפתיחה אחרי הסגר הראשון הייתה סבירה לגמרי. מה שהיה לא בסדר זה שכשראינו התפרצות, לא עצרנו", מסביר פרופ' דורון גזית, מצוות האוניברסיטה העברית המנטר את התחלואה.

פרופ' דורון גזית, האוני' העברית / צילום: ארז לוי
 פרופ' דורון גזית, האוני' העברית / צילום: ארז לוי

"ראינו בתחילת יוני שמוסדות הלימוד הובילו לעלייה בתחלואה, ובכל זאת פתחנו אחרי שבועיים את ענף האירועים. שני הדברים האלו יחד גרמו למעבר לעליית תחלואה אקספוננציאלית בסוף יוני. אם לא יהיה מערך קטיעה מבוסס ומוצלח, שמזהה את מרבית המגעים, פתיחת אירועים תהיה בעייתית. לצד הפתיחה, צריך לדאוג שדברים שקרו בפעם הקודמת לא יקרו. אירועים יכולים להפוך למוקדים של הדבקה המונית".

האם ניתן לקיים אירועים בתקופה שבה פושה בציבור מגפה ללא חיסון או תרופה? גזית נותן כדוגמה את שבדיה, שם ישנה הנחייה להימנע מאירועים באופן כללי. אין התקהלויות, ובוודאי שלא חתונות של יותר מ-50 אנשים, מאז ה-29 במרץ.

נזכיר כי בישראל, למרות הנחיות הממשלה, התקיימו אירועים רבים לא חוקיים, שהובילו לעליה אקספוננציאלית בתחלואה באוגוסט, בעיקר במגזר הערבי. מפרי החוק אמנם קיבלו קנס של כ-5,000 שקל, אך זה הפך להיות חלק מתקציב האירוע, ולא הצליח להרתיע את הציבור. פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה, הציע להגדיל את הקנסות לסכום של 50 אלף שקל, אך הצעתו טרם אושרה.

משרד הבריאות מקווה שעד לשלב פתיחת אולמות האירועים כבר יהיו בדיקות מהירות שיאפשרו איתור חולים בפתח דלת האירוע. לפי גזית, פתרון אפשרי נוסף הינו ניטור טכנולוגי באמצעות אפליקציות. לפני האירועים השונים יהיה צורך בהרשמה אליהם, כך שהניטור יהפוך קל יותר.

"אלו דברים לא מוכחים ולא זמינים בשלב זה", הוא מודה, "ולכן לא נוכל להתחיל מ-250 אנשים באירוע. נצטרך גם לוודא שאמצעים טכנולוגיים אכן מצליחים למנוע עליית תחלואה, אחרת הענף הזה ייסגר שוב".

שאלה גדולה נוספת קשורה למוכנות של מערך קטיעת שרשראות ההדבקה לאיתור מהיר של מגעים וזיהוי התפרצויות. נכון לעכשיו, המערך - שעודנו נמצא בשלבי הקמה - שיפר את יעדיו, ומצליח לבצע קטיעת שרשראות הדבקה בתוך 25 שעות, ביחס ליעד של 24 שעות. אך הימים הללו אינם משקפים, שכן ישראל מצויה בסגר, וכמות המגעים הממוצעת לאדם יורדת באופן משמעותי. 

צרו איתנו קשר *5988