האם ישראל תקבל בקרוב מידע מלא על היקף פעילות חברות רב לאומיות בארץ

תזכיר חוק שפרסמה רשות המסים קובע כי חברות רב-לאומית, שחברת האם שלהן בישראל, יחויבו לדווח לרשות המסים על פעילותן הבינלאומית • הדוח יועבר במסגרת חילופי מידע אוטומטיים מישראל למדינות אחרות בהן פועלות החברות, ובמקביל תקבל רשות המסים הישראלית דיווח ממדינות אחרות

תזכיר חוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
תזכיר חוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

חברות ישראליות, השייכות לקבוצה רב-לאומית שמחזור עסקאותיה עולה על 3 מיליארד שקלים, יחוייבו לדווח על הפעילות הבינלאומית שלה גם לרשות המסים בישראל. הדוח יועבר במסגרת חילופי מידע אוטומטיים למדינות אחרות שהן צד להסכם חילופי מידע עליו חתומה ישראל, בהן פועלות ישויות אחרות בקבוצה הרב-לאומית. במקביל תקבל רשות המסים דוח ממדינות אחרות, בהן פועלת חברת-האם בקבוצה הרב-לאומית, במקרים בהם ישויות אחרות בקבוצה פועלות בשטח ישראל.

כך קובע תזכיר חוק חדש שפרסמה רשות המסים אתמול (ג'). בעקבות חובות הדיווח וחילופי המידע הללו, יתכן כי ישראל תקבל ממדינות אחרות מידע גם בנוגע להכנסותיהן של חברות ענק בינלאומיות כמו גוגל ופייסבוק, אשר פועלות בישראל אך אינן כפופות לחובות דיווח לרשות המסים הישראלית וקיימות מחלוקות בנוגע לחובות המס שלהן בארץ.

החוק המוצע מבקש לקדם בשנית את מתווה השינויים בחובות הדיווח והתיעוד של קבוצות רב-לאומיות, אשר אושר בקריאה ראשונה על ידי הכנסת ה-20 בחודש ינואר 2017. בכלל זה מוצע לקבוע חובת דיווח לחברת אם בקבוצה רב לאומית שהיא תושבת ישראל, לצורך יישום הסכם חילופי המידע הבינלאומיים עליו חתמה ישראל ב-2016.

בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בתחום מחירי העברה (ה מחיר הנקבע ביחס לעסקה המבוצעת בין חברות קשורות) בארץ ובעולם, ובראשן תכניות הפעולה אשר פורסמו על ידי ה-OECD יחד עם מדינות ה-G20 , במסגרת פרויקט Base Erosion and Profit Shifting - BEPS, ביניהן תכנית פעולה 13 (Action 13), בנושא תיעוד ודיווח במחירי העברה.

העבודה בנושא נדרשה, בין היתר, על רקע יכולתן של קבוצות רב-לאומיות לנצל שיעורי מס במדינות שונות, על מנת לקבוע מחיר עסקה ותנאיה, בין ישויות בתוך הקבוצה, באופן בו ישולם המס המינימלי. מאז פרסומן אימצו את הדרישות למעלה מתשעים מדינות.

בדברי ההסבר לתזכיר החוק צוין, כי "על מנת לייעל את הליכי הפיקוח והבקרה הקיימים בתחום זה, מוצע לעדכן את דרישות התיעוד והדיווח במחירי העברה באופן שישקף אמות מידה בינלאומיות מקובלות וכן יחדד, יבהיר ויפשט את דרישות התיעוד הקיימות.

במסגרת דרישות הדיווח מוצע, כאמור, לחייב קבוצה רב-לאומית אשר חברת האם שלה, או חברה אחרת שהוגדרה לעניין זה, היא תושבת ישראל, להגיש דוח שנתי הכולל נתונים כספיים ועסקיים על כלל הישויות בקבוצה. הדוח יועבר במסגרת חילופי מידע אוטומטיים למדינות אחרות שהן צד להסכם עליו חתומה ישראל, בהן פועלות ישויות אחרות בקבוצה הרב-לאומית. במקביל תקבל רשות המסים דוח ממדינות אחרות, בהן פועלת חברת-אם בקבוצה רב-לאומית, במקרים בהם ישויות אחרות בקבוצה פועלות בשטח ישראל. בנוסף על פי הצעת החוק, שר האוצר יוסמך לקבוע כללים לאישור חברת-אם חלופית וכן כללים שלפיהם המנהל יהיה רשאי לחייב ישות בקבוצה הרב-לאומית, שהיא תושבת ישראל, להגיש דוח כאמור, אף אם אינה חברת-אם. בנוסף, מוצע לקבוע כללי תיעוד ודיווח חדשים אשר יציגו באופן ברור יותר את חובות הצדדים במסגרת התדיינות בנושאים של מחיר העברה וכן לקבוע כי דרישות התיעוד במחירי העברה, לפי פקודת מס הכנסה, יחולו גם לעניין צדדים קשורים בקבוצה רב-לאומית.

"התיקון המוצע יגביר ודאות לדרישות בקרב נישומים הנמנים על קבוצה רב-לאומית, וכן יאפשר לרשות המסים, באמצעות שימוש במידע, להביא נישומים אלו לתשלום מס אמת, באופן אפקטיבי", נכתב בהצעת החוק.

חשש לכפל מס

לדברי עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת מסים בגרוס GKH, "אין חולק כי הרצון של רשות מסים למנוע הסטת הכנסות הינו לגיטימי, יחד עם זאת, התוצאה עלולה להיות כבדת משקל לחברות בינלאומיות שייש להן חברות בישראל - כך, הטלת חובות דיווח בישראל על קבוצת חברות בינלאומית רק בשל כך שקיימת חברה ישראלית בקבוצה עלולה להוות גורם מרתיע ומרסן להקמת חברות בישראל הן בשל עצם הדיווח עלויות הדיווח וניהול ההליכים מול רשויות המס. כמו כן קיים חשש ממשי שהתיקון יוביל למצבים של כפל מס בשל קיומם של כללי מחירי העברה שונים בין המדינות שיובילו לחיוב אותה הכנסה במס בשתי המדינות. ראוי היה כי ככל שסבורה רשות המסים כי מחירי ההעברה אינם תואמים את גישתה הרי שהייתה קובעת בנוסף מנגנון בדין הפנימי להסדרת הנושא ישירות עם ומול רשויות המס בחו"ל ולא להטיל על כתפי החברות הבינלאומיות את ההתמודדות של כפל מס. בנוסף, הציפייה של רשות המסים להעביר חוק שיאפשר לדרוש דוחות ומסמכים של נתוני חברות זרות רק בשל קיומה של חברה ישראלית בקונצרן היא ציפייה לא ריאלית על רקע זה שמדינות רבות בעולם המערבי ובהן ארה"ב בחרו שלא לאמץ את כללי ה-BEPS - Base Erosion and Profit Shifting ובספק אם קיימת סמכות חוקית לחייב חברות זרות לתת פרטים ומידע מפורט על דוחות המס שמגישות בחו"ל ו/או על הכנסותיהן ו/או פעילותן מחוץ לישראל ופרקטית ספק אם חברה ישראלית בקונצרן חברות רב לאומי יכולה בכלל לבקש מחברות הקבוצה דוחות כאמור".

לדברי מומחה המס, עו"ד איתי ברכה, "התקנות המוצעות הינן חלק מהמאבק העולמי בהעלמת מסים או כמו שאנחנו קוראים לו 'זליגת מס לא נאותה' לפיה חברות, באמצעות תכנוני מס, מסיטות את רווחיהן למדינות בהם שיעורי המס מופחתים ובכך חוסכת הלכה למעשה תשלום מס רב. שיטת הדיווח המוצעת תחשוף את תכנוני מס אלה בפני הרשות ותאפשר לרשות לתקשר עם המדינות הרלוונטיות על מנת לקבוע שיעורי מס נאותים בכל מדינה המשקפים את היחס הראוי שבין הכנסות החברה לבין פעילותה באותה המדינה.

"התקנות החדשות מציפות בעצם בצורה בולטת אף יותר את כל נושא 'מחירי ההעברה' והיום יותר מתמיד, כדאי לחברות הפעילות במספר מדינות, להיערך בהתאם".