ארבע תרופות לקורונה התגלו כלא יעילות, לרבות זו שבה טופל טראמפ

ארגון הבריאות העולמי פרסם בסוף השבוע את התוצאות המאכזבות מניסוי Solidarity, שבו בחן את יעילותן של תרופות שכבר קיימות בשוק לטיפול בקורונה. על פי דוח הביניים, אף אחת מן התרופות לא הועילה משמעותית לחולים מאושפזים.

מדובר בניסוי גדול ושאפתני שהחל כבר במרץ, כאשר מגפת הקורונה הייתה רק בראשיתה. הוא נועד לבדוק באופן מהיר ואובייקטיבי ארבע תרופות שהמנגנונים שלהן נתנו מקום להעריך כי הן יכולות להיות יעילות נגד קורונה. אולם, מנגנון לחוד ופעילות אמיתית בבני אדם לחוד, ולכן הוחלט לערוך את הניסוי, בכ-12 אלף מטופלים. עריכת הניסוי לארבע התרופות בו זמנית יצרה סינרגיה שהוזילה והאיצה את הניסוי, לעומת עריכת ארבעה ניסויים גדולים בו זמנית.

בניסוי נבחנו ארבע תרופות מול קבוצת ביקורת - רמדסיביר של גיליאד; הידרוקסיכלורוקווין; שילוב של שתי תרופות שפותחו במקור לאיידס, לופינאביר עם ריטונאביר; ואינטרפרון, תרופה הנחשבת למועילה בבקרת פעילות המערכת החיסונית. באף אחת מקבוצות הטיפול התרופתי לא הושגה רמת תמותה נמוכה דרמטית מאשר בקבוצות אחרות.

עבור חלק מן התרופות מדובר בהפתעה גדולה, ועבור חלקן - פחות. גם הידרוקסיכלורוקווין וגם שילוב התרופות לאיידס כבר נמצאו במהלך התקופה שחלפה ממרץ ועד היום כלא יעילות בחולי קורונה מאושפזים.

ההפתעה הגדולה ביותר היא רמדסיביר. תרופה זו של חברת גיליאד, כבר אושרה לשיווק במסלול חירום בחודש מאי (ונמכרת תחת השם המסחרי Veklury). האישור ניתן אחרי שבניסוי שערך המכון הלאומי האמריקאי למחלות זיהומיות ואלרגיות (NIAID), בכאלף חולים, נמצא כי התרופה מפחיתה את מספר הימים עד החלמה בחולים מאושפזים ב-4 ימים, וכי מצבם של החולים המטופלים ביום ה-15 היה טוב יותר מאשר מטופלי הביקורת. בניסוי זה נמצאה מגמה של הפחתת תמותה באוכלוסיית הטיפול, אך זו לא הייתה מגמה מובהקת (כלומר ניתן לומר שהניסוי נכשל בהוכחת הפחתת תמותה). אישור חירום ניתן למוצר, משום שנראה היה שיש לו פעילות כלשהי, וזה עדיף על כלום בשלב של המגפה שבו אנחנו נמצאים. הניסוי הנוכחי של ה-WHO לא מצא גם הוא הבדל מובהק בשיעורי התמותה, ולא הצליח לשחזר את הממצא של גיליאד לגבי קיצור מובהק בזמן האשפוז.

רמדסיביר היא אחת התרופות שקיבל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לטיפול במחלתו. כיוון שהיא התרופה המאושרת לשיווק והפחות ניסיונית מבין אלה שקיבל, ההערכה הייתה כי היא זו שהשפיעה עליו לטובה. ועדיין לא ניתן לשלול זאת.

חוזי האספקה של גיליאד באירופה ייבחנו מחדש

האם הגיע לגיליאד לקבל אישור חירום, ומה יקרה עכשיו? סביר להניח שאישור החירום ישמר, משום שגיליאד כן הראתה קיצור של זמן האשפוז, אך הרגולטור הרפואי של האיחוד האירופי כבר הודיע כי יבחנו מחדש חוזי האספקה לתרופה באירופה, לאחר שהאיחוד יקבל לידיו את התוצאות המלאות של המחקר שערך ארגון הבריאות העולמי. האיחוד הודיע רק בשבוע שעבר על הסכם רכישת התרופה מגיליאד בעלות של מיליארד דולר.

גיליאד הגיבה ישירות לפרסומי ארגון הבריאות ומסרה כי "התוצאות של ניסוי זה נראות כלא תואמות את העדויות היותר מקיפות שיש לנו מכמה ניסויים מבוקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים. אנחנו חוששים שהמידע מהניסוי הגלובלי הזה לא עברו את תהליך ביקורת העמיתים הקפדני הדרוש כדי לנהל דיון מדעי בונה, בעיקר לאור המגבלות בתכנון הניסוי. ארגון הבריאות השתמש בניסוי כדי להביא תרופות למקומות שבהן לא נערכו ניסויים קליניים אחרים. הם העדיפו את הנגישות לתרופות, ולכן הייתה הטרוגניות רבה באופן הטמעת הניסוי באתרים השונים והטרוגניות במשתתפים. לא ברור אם אפשר להסיק מסקנות מתוצאות ניסוי זה". עם זאת, בהתאם לחוק המחייב זאת, גיליאד הדגישה בהודעה שלה לעיתונות כי המוצר אינו מאושר לשימוש במסלול הרגיל, אלא במסלול חירום בלבד.

רופאים המטפלים בחולי קורונה התגייסו לומר לרשת "NBC" האמריקאית כי הם דווקא מתרשמים אחרת מהטיפול היומיומי במחלה. הם טענו כי הניסוי שערך ה-WHO אולי לא מבדיל מספיק בין חולים מאוד קשים, לבין חולים מאושפזים אך במצב יותר קל, שהם הנהנים העיקריים מן המוצר על פי אתם רופאים. ד"ר אנדרה קליל מה-NIH, המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, הצטרף לגיליאד בטענה כי הניסוי היה חסר קבוצת ביקורת, סמיות (החולים לא ידועים איזו תרופה הם מקבלים) ובדיקת אשרור כי אכן מדובר בקורונה. מדענים אחרים תמכו בניסוי.

גיליאד נמצאת בעיצומו של ניסוי נוסף, שבו נבחנת רמדסיביר בכאלף חולים נוספים, בשילוב עם התרופה אינטרפרון וכן כטיפול יחיד. אולם, התוצאות של ניסוי זה צפויות רק ב-2023. ייתכן ולפני כן יגיעו תוצאות ביניים. בינתיים, גורמים שונים ממשיכים לערוך ניסויים במוצר המפורסם. ניסוי שפורסם לפני כמה שבועות בכתב העת המוביל "The "Lancet לא הצליח לשחזר את התוצאות של גיליאד בהפחתת ימי האשפוז - אך המדגם היה קטן.

בעידן הביג דאטה שבו אנחנו נמצאים, די מפתיע שטרם התפרסם יותר מידע לגבי יעילות התרופות בשימוש בעולם האמיתי. כלים מחשוביים הקיימים היום מאפשרים להפיק מידע כזה, גם אם הוא לא חזק כמו ניסוי מבוקר כפול סמיות. סביר להניח שמידע כזה יהיה זמין יותר ככל שהשימוש בתרופה יהיה נפוץ יותר, וכן כעת כאשר נשאלות לגבי המוצר שאלות שלא נשאלו בעבר.

עוד לפני הניסוי הנוכחי, היה ברור כי רמדסיביר היא לא התרופה שתשנה דרמטית את מהלך המחלה של הקורונה. היא לא מעניקה תועלת שמקבילה לזו של אנטיביוטיקה לחיידקים, או של התרופה של גיליאד עצמה למחלה החיידקית הפטיטיס C, אשר מרפאת לגמרי את המחלה. המירוץ לטיפול משנה מחלה או לחיסון נמשך.