הצעת החוק הקובעת כי עלות ימי הבידוד תתחלק בין העובדים, המעסיקים והמדינה - עברה לוועדת השרים לחקיקה

על רקע הדיונים על קיצור ימי הבידוד לעשרה ימים בלבד, במקום 14 יום, משרד האוצר ממשיך לקדם את הצעת החוק הקובעת כי עלות ימי הבידוד תתחלק בין העובדים, המעסיקים והמדינה, ותהיה על חשבון ימי המחלה של העובד.

הבוקר (א') העביר משרד האוצר את הצעת החוק שגובשה בנושא לוועדת השרים לענייני חקיקה, תוך שהוא מתקצב את המהלך (העלות למדינה) בסך של 500 מיליון שקלים בלבד. זאת, בשעה שלטענת ארגוני המעסיקים במשק, עלות ימי הבידוד למעסיקים הגיעה עד כה לכ-4 מיליארד שקלים. החקיקה מקודמת חרף התנגדות עזה מצד ארגוני מעסיקים שונים במשק, ובהם נשיאות המגזר העסקי, לה"ב, התאחדות המלאכה והתעשייה, איגוד חברות הניקיון ועוד.

על פי הצעת החוק של משרד האוצר, החל מיום פרסום הוראת השעה ועד ל-30 ביוני 2021, עובד שנעדר מעבודתו עקב היותו בבידוד לפי צו בריאות העם, יהיה זכאי להשתמש בימי המחלה שצבורים לטובתו אצל המעסיק.

עוד נקבע בתזכיר החוק כי התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: תשלום של 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות ימי הבידוד שווה בשווה.

כמענה לעובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה - כלומר: עובדים שניצלו את מלוא ימי המחלה שלהם השנה - נקבע בהצעת החוק, כי עובדים אלו יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. העלות במקרה זה תמומן במלואה על-ידי המדינה. כך, לעמדת האוצר, יימנע התמריץ השלילי בדבר הימנעות מבידוד ויוסר החשש כי עובדים יגיעו לעבודה למרות שהיו חייבים לשהות בבידוד.

עוד מוצע בהצעת החוק לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שהמידע שיגיע למוסד לביטוח לאומי בנוגע לעובדים ולימי הבידוד יהיה רלבנטי ומדויק יותר. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "המוסד לביטוח לאומי מקבל דיווחים שונים אודות העובדים, הנחלקים לדיווח חודשי ודיווח חצי שנתי או שנתי. מהניסיון המצטבר במוסד עולה כי מרבית המעסיקים במשק עומדים בחובת הדיווח התקופתי המקוון והדבר משפר את המידע הקיים במוסד לביטוח לאומי אודות נתוני העובדים. ביחס לדיווח החודשי, המוסד מקבל דיווח מן המעסיקים באופן מקוון או באמצעות טפסים ידניים. המידע המדווח בדיווח החודשי הינו כוללני בלבד, ואינו מאפשר למוסד לדעת 'בזמן אמת' אודות ההכנסות והנתונים בדבר עבודת העובדים, דבר שיש לו השפעות משמעותיות הן בנוגע לזכאות לגמלה, והן בנוגע לחישוב דמי הביטוח".

הדרישה: שהמדינה תישא בעלות לבדה

הרקע לחקיקה הנה פסיקת בג"ץ מיולי האחרון לפיה "בידוד אינו מחלה", ולכן לא ניתן להמשיך להשית על המעסיקים במשק את התשלום הגורף עבור ימי הבידוד. בג"ץ ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים שנאלצים לשהות בבידוד, ושלח את המדינה למצוא תשובה לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד. הביטול של תעודות המחלה היה אמור להיכנס לתוקף ב-30 לספטמבר, אך המדינה הגישה בקשה לדחיית המועד בכחודש לצורך חקיקה ההסכמות שהושגו בינה לבין המעסיקים לכאורה - וקיבלה.

על פי ההסכמות אז, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד, כאשר התשלום עבור הימים ימשיך, כקבוע בחוק, להתחלק בין העובד למעביד (לפי מספר ימי המחלה שנוצלו). יחד עם זאת הוסכם, כי המדינה תשפה את המעסיקים בסכום של 50% מגובה עלות ימי הבידוד למעסיק. בנוסף נקבע כי עובד אשר ניצל את מלוא ימי המחלה שלו יהיה זכאי לימים נוספים לצורך הבידוד והמדינה תישא לבדה בעלויות ימים אלה. הסכמות אלה עוגנו בהצעת החוק.

ההסכם, שעומד בבסיס החקיקה ונחתם בין משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, עורר סערה בקרב ארגוני מעסיקים רבים, שטענו כי מדובר בהסכם שפוגע בזכויות המעסיקים במשק. במקביל, גם ארגוני עובדים מתחו ביקורת על ההסכם אשר לטענתם פוגע גם בזכויות העובדים. כל המתנגדים דרשו שהמדינה תיקח אחריות מלאה ותישא בעצמה בעלות כל ימי הבידוד.

"מס ימי הבידוד"

בארגוני המעסיקים זועמים כעת על ההתעלמות מדרישותיהם לדון מחדש במתווה התשלום בעבור ימי הבידוד, ולא להטיל כל עלות על גב המעסיקים, ואף על גב העובדים. בנוסף, הקצאת 500 מיליון שקל בלבד לטובת השתתפות המדינה בעלות הבידוד מעוררת תרעומת בקרב המעסיקים, לאחר שלטענתם כאמור העלויות של הבידוד הגיעו עד כה למיליארדי שקלים.

רוית גרוס: התאחדות המלאכה והתעשייה מתנגדת בתוקף לתזכיר חוק שהציע משרד האוצר ומתכוונת להילחם על שינויו בוועדת הכספים, ולהביא להסדר חקיקה אשר לא יחייב את בעלי העסקים הקטנים והבינוניים לשלם בעבור ימי הבידוד.

לדברי נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, מדובר במהלך שמוכיח כי "הניתוק נמשך. השבע לא רואה את הרעב. המדינה מתעלמת ממצבם הקשה של העסקים, בפרט הקטנים והבינוניים בעקבות משבר הקורונה. הטלת תשלום, אפילו חלקי, בגין הבידוד על המעסיקים מהווה נטל כלכלי נוסף וקשה בימים הקשים של הקורונה, בהם העסקים הקטנים והבינוניים נסגרים חדשות לבקרים ובקושי מסוגלים לשרוד את המשבר ולשלם את שכר העובדים שלא יצאו לבידוד. בסקר שערכה ההתאחדות עלה כי אחד מכל חמישה בעלי עסקים נדרשו לסגור את העסק למשך ימי הבידוד. מדובר בנזק כפול ומכופל - גם הפסדים בגין סגירת העסק, וגם תשלום לעובד שבבית.

עוד הוסיף אלקובי, כי "גם אם יוחלט שעבור עסקים קטנים המדינה תשפה את ההוצאות של בעל העסק בגין תשלום הבידוד, בעל העסק יאלץ לשלם מ'האין' של הכנסותיו, ועד שהוא יראה מהמדינה או הביטוח לאומי שיפוי של הסכומים שהוציא בעבור הבידוד של העובדים - הוא יקרוס לחלוטין ויהיה פתוח לתביעות של הבנקים ושל נושים אחרים. לא יתכן כי עסק קטן יהווה בתקופת משבר קשה זאת בנק עבור המדינה, בו הוא 'משלם' ומחכה להחזר. המתווה פגום ולא נסכים לקבלו בשום פנים ואופן, עד שלא ישונה".

באשר לתקציב שיועד לטובת ימי הבידוד, אמר אלקובי כי "על פי אומדן התאחדות המלאכה והתעשייה עלות ימי הבידוד לעסקים הקטנים בלבד מפרוץ הנגיף ועד ה-30 לספטמבר מסתכמת בסך של 570 מיליון שקל. על פי נתוני המגזר העסקי, העלות לכלל המשק עומדת על ארבעה מיליארד שקל. גם לשיטתה העקומה של המדינה - 500 מיליון שקל בלבד הם לעג לרש".

לדברי עו"ד רועי כהן נשיא להב, "לא מספיק שסגרו לנו את העסקים בימים אלו בסגר לא מידתי, ממשלת ישראל שוב מפגינה אטימות כלפיי המגזר העסקי ומשיתה עלינו מס חדש: מס ימי בידוד. כל זאת בעוד ההוצאות הקבועות ממשיכות בלי מענה אמתי של פיצוי".

עוד לדברי כהן, התקציב שיועד לתשלום בעבור ימי הבידוד אינו מספק. "עכשיו מסתבר שהאוצר גם מראש מתקצב בהצעת החוק זאת בחסר את העלות האמתית מבלי להתייחס לעובדה שהעלות עד כה למעסיקים עמדה על כ-3.5 מילארד שקלים. המדינה היא זו שקובעת את ימי הבידוד ואת אופן הכניסה ומשך הזמן , אז מן הדין שימי הבידוד יישולמו על ידי המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, כמו ימי מילואים".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי הוסיף, כי "ועדת שרים לחקיקה מתכוונת לאשר היום הטלת מס חדש על העסקים בישראל תחת הכותרת 'חוק לסיוע כלכלי' בניסיון להשתיק את הציבור. המעסיקים מימנו לבד יותר מ-1.6 מיליון ימים! ושילמו מכיסם 3.5 מיליארד שקל בטעות. טעות שבג"צ עצר בקביעה שימי בידוד אינם ימי מחלה ושהצו בלתי חוקי. ומה עושים במדינת ישראל כדי לתקן את הטעות שבג"צ עצר? מכשירים את השרץ בחוק עוקף בג"צ".

אמיתי הוסיף עוד, כי "העובדה שמשרד האוצר בוחר לתקצב אירוע של 5 מיליארד עד יוני 21, בסכום מצחיק של 500 אלף שקל - מראה יותר מכל את רמת הציניות של האוצר וכוונתו האמיתית להשית את מלא עלויות הבידוד על המעסיקים בניגוד לרציונל שנקבע בבג"צ.

"העסקים בישראל בסחרור! 50 אלף עסקים ייסגרו עד סוף השנה ואנחנו עוד לא רואים את הסוף של המשבר. בשביל זה הקימו ממשלה פריטטית?? אם למדינה יש נתוני צמיחה והאצה שאנחנו לא מכירים שיואילו לעדכן את הציבור - שיביאו את הסיבה שגרמה להם להטיל עלינו מס חדש! אם זה "חוק לסיוע כלכלי" כפי שהם מכנים אותו, אז למה הם לא עושים מסיבת עיתונאים? שיתייצבו בלי פחד ויספרו לעסקים בישראל על המס החדש שהם הולכים להטיל עלינו השבוע!".