מגפה | ניתוח

מה קרה לסקר שאמור היה לשקף את תמונת התחלואה במדינה

תוצאותיו של הסקר הסרולוגי שבוצע ביולי פורסמו רק לאחרונה, ולא רק שהוא לא רלוונטי למצבה הנוכחי המגפה - יש ויכוח גם על תוצאותיו ועל שיטת המחקר שמאחוריו • האם יש מקום כעת לסקר סרולוגי שני ואיך אפשר לעשות אותו טוב יותר?

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין
בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון / צילום: דוברות בית החולים רבין

תוצאות הסקר הסרולוגי הישראלי לבדיקת שכיחות הקורונה באוכלוסייה התפרסמו לפני כעשרה ימים, כשלושה חודשים אחרי שהחל ואחרי שנאספו רוב הנתונים. הממצאים התקבלו בביקורת מפוהקת - מסתבר שרוב הנתונים לסקר נאספו כבר ביולי ובתחילת אוגוסט, אולם בשל הקושי לאסוף אותם מקבוצות אוכלוסייה מסויימות, למשל ילדים, מועד הסיום נדחה ונדחה ועד הפרסום השתנו לגמרי פני המגפה בישראל.

הסקר זיהה למעשה את אחוז הנדבקים בגל הראשון, אך הגל השני היה עוצמתי ממנו וגם שונה לחלוטין בפרמטרים משמעותיים. בסוף יולי היו בישראל רק כ-65 אלף מאומתים רשמיים, לעומת 300 אלף היום. ביולי בוצעו רק כ-20-30 אלף בדיקות ביום, לעומת 30-50 אלף כיום. שני הנתונים האלה משנים לגמרי את הפער בין כמות המאומתים לבין שיעור החיוביים בסקר.

בנוסף, ביולי נבדקו רק בעלי תסמינים, והיום מדיניות הבדיקות היא ליברלית יותר ומבוצעות יותר בדיקות סקר. ביולי רוב התחלואה התרכזה בכמה מגזרים, ואילו היום היא מפושטת יותר.

כך, אם המטרה היא להשוות בין מספר המאומתים לבין מספר החולים בפועל, הסתמכות על נתונים מיולי עשויה להיות מטעה מאוד. אז האם יש מקום כעת לסקר סרולוגי שני ואיך אפשר לעשות אותו טוב יותר?

מה המספרים אומרים על המצב היום?

אם שואלים את האפידמיולוגים המומחים העוסקים בתחום הקורונה מה הם למדים מהסקר הראשון, הם מגרדים בראש ומתקשים להשיב תשובה ברורה. מסקנות הסקר הן כי נכון למועד ביצועו, כ-3.8% מתוך 55 אלף הנדגמים היו נשאי קורונה, וכאשר מתקננים את הסקר כך שגודל הקבוצות הנדגמות ייצג את גודלן באוכלוסיה, מתגלה כי כ-5.5% מן הישראלים נשאו נוגדנים לקורונה (מכאן נראה כי התקבל אחוז חיוביים גבוה יותר, דווקא בקבוצות שקשה יותר לדגום).

שיעור הימצאות הנוגדנים היה מעט גבוה יותר בגברים לעומת נשים וגבוה במיוחד בילדים בני 10-18, שהם אמנם גם הקבוצה הגדולה ביותר מבין החיוביים המאומתים. במחוז ירושליים נרשם נכון ליולי מספר החיוביים הגבוה ביותר, לעומת מחוז המרכז, חיפה והצפון. ביישובים חרדיים היה שיעור החיוביים גבוה פי חמישה מאשר ביישובים שאינם מוגדרים חרדים.

אולם, עולה השאלה מה אומרים המספרים האלה על היום? איך משקללים את מה שלמדנו מאז החל הסקר, שאנשים עלולים לאבד את הנוגדנים לקורונה אחרי שנדבקו?

הביקורות לגבי הסקר הסרולוגי פורסמו כבר עם השקתו. הסטטיסטיקאי הראשי (ראש הלמ"ס) פרופ' דני פפרמן התריע נגד שיטת דגימה לא מוצלחת. הוא העריך כי הגישה הטובה ביותר היא קודם כל לדגום את האוכלוסיה מתוך הרשומות הרפואיות של קופות החולים ואז לפנות לנדגמים. בקופות החולים העדיפו לעומת זאת "לתפוס" ציבור שמגיע ממילא לקופות ולהציע לו את הדגימה. פפרמן הסביר כי דגימה כזו תהיה מוטה משום שתכיל אוכלוסיה עם מחלות רקע או עם עניין מוגבר בבריאות. עוד אמר אז פפרמן, כי יהיה מעניין לדגום פרטים המתגוררים באותה הדירה, כדי לראות את הסיכוי להדבקה באותו הבית, אך במתווה שנקבע לסקר, הדבר אינו אפשרי.

ביקורות נוספות כלפי הסקר היו כי השיטה לאיתור הנבדקים הייתה שונה בין הקופות. היו גם הבדלים בין הזמנים שבהם בוצע רוב הסקר. למשל, במכבי הסתיים הסקר תוך כמה שבועות ואילו בכללית הוא נמשך זמן רב יותר, כך שקשה אפילו להשוות בין התוצאות של הקופות השונות.

לדברי ד"ר ענת עקה זוהר, מנהלת מערך הערכה ומחקר במכבי: "הסקר נועד לשאול שאלה אחת - כמה אנשים חלו בקורונה בישראל לעומת מספר המאומתים. אם אני מסתכלת על התוצאות של הסקר ומניחה לרגע בצד את כל הביקורת, הרי שאפשר לומר שאין חיסון עדר בשלב הזה. עם כל ההסתייגויות ניתן לומר שכנראה לא היו כל כך הרבה חיוביים א-סימפטומטיים שהסתובבו חופשי והדביקו בלי לבצע בדיקה. כל זה נכון לפחות לגבי יולי.

"אחוז החיוביים במכבי בסקר היה 1.1%, לעומת 0.2% מהאוכלוסיה שהיו אז מאומתים, ו-2.7% היום. כך שכנראה הנתון הכללי של כל הקופות שעומד על 3.8% בפועל לעומת 5.5% מתוקנן, מבוסס על חיוביים רבים יותר בקופות האחרות, שגם דגמו חלק גדול יותר מן המטופלים שלהם מאוחר יותר.

"השורה התחתונה היא, שאם המדינה רצתה לזהות את שיעור ההימצאות האמיתי של המחלה בציבור, הסקר לא ממש עונה על כך, ביחוד למצב הנוכחי".

מה מספר החולים בקרב ילדים?

עקה זוהר מציינת כי כי אחת השאלות המעניינות הייתה מה שיעור התחלואה הסמויה בילדים. "אבל הייצוג שלהם בסקר היה ייצוג חסר. למשל, אצלנו אומרים ששיעור ההימצאות אצל הילדים בני 5 ומטה היה 1%, אבל קשה לגייס ילדים לסקר הזה. בעצם, בהתאם לתוכנית, סקרתי רק 122 ילדים בגילאים האלה ומהם שניים היו חיוביים. אחד היה מאומת לקורונה, והשני לא. מה אני יכולה ללמוד מזה"?

עקה זוהר חושבת שהסקר הבא צריך להיראות אחרת. "אחת השאלות המהותיות שאפשר לענות עליהן מבדיקה סרולוגית היא מתי מופיעים הנתונים ומתי הם נעלמים והאם היעלמותם מאפשרת הידבקות שנייה. כבר נתקלתי באנשים שהייתה להם בדיקת PCR חיובית וסרולוגיה שלילית, אז האם הם פיתחו בכלל נוגדנים אי פעם? וכמה זמן לקח להם להיעלם"?

לדבריה, "אחרי שהבנו שאנחנו לא מתחילים אפילו להתקרב לחיסון עדר, וגם סקרים דומים ממדינות אחרות מראים זאת, השאלה הזו של כמה זמן שורדים הנוגדנים ומהי התחלואה הסמויה בילדים - אלה שתי השאלות הכי מעניינות. אנחנו צריכים לעשות בדיקות סקר קבועות, לקבוצות המייצגות את האוכלוסייה מצד אחד ולאנשים שחלו מצד שני. אנחנו נוכל לבדוק מתי הנוגדנים מופיעים ומתי הם הופכים לנוגדנים לטווח ארוך (IGG) ומתי הם נעלמים. נוכל להשוות זאת לתסמינים. אף מדינה עדיין לא עשתה סקר סרולוגי מתמשך".

אז בעצם לדגום, לדוגמה, כמה ילדים מכל בית ספר ולבדוק אותם פעם בשבוע לאורך זמן? אלה המון בדיקות
עקה-זוהר: "לא נורא. אפשר לעשות מדגם מייצג. משרד הבריאות קנה המון ערכות לבדיקות סרולוגיה, פשוט צריך להחליט מה עושים ולעשות. אם הסקר הזה יהיה משולב גם במידע מחקירות אפידמיולוגיות, נוכל להתחיל להבין מי הדביק את מי, ואז נוכל לדעת אם ילדים מדביקים מורים והורים גם כשהם א-תסמיניים או שזה עובד רק הפוך. אבל כרגע המידע מהחקירות האפדמיולוגיות לא נגיש לי".

כמה זמן הנוגדנים שורדים?

מנהלת היחידה למניעה ובקרה של זיהומים בבית החולים שיבא, פרופ' גילי רגב-יוחאי, החלה לפני כמה חודשים לערוך בדיקות סרולוגיות לצוות הרפואי של בית החולים. "הרופאים שלנו מגיעים מכל הארץ ורוב מי שחלה מביניהם, נדבק בבית ולא בבית החולים. לכן הם עשויים להיות מדגם יחסית מייצג. ובאמת, המספרים שלנו תואמים את המספרים של הסקר הארצי לגבי יולי. בספטמבר היינו עם 10% חיוביים. אני לא מסיקה מכך ש'נעבור עוד חמישה גלים כאלה ונגיע בשמחה לחסינות עדר'. לחתור לחסינות עדר זה לא פרקטי מבחינת ספיקת בית החולים, ולא מוסרי בעליל, כי אי אפשר באמת להגן על המבוגרים, וכי אנחנו רואים גם צעירים בריאים שהמחלה שלהם קשה או ממושכת מאוד.

"אבל אם כבר אנשים חלו, אז אנחנו רוצים לחקור אותם, וקודם כל אנחנו בודקים כמה זמן הנוגדנים שלהם שורדים. מבין 200 רופאים בשיבא שחלו ומשתתפים בסקר שלי, אצל שלושה-ארבעה כבר אי אפשר למצוא נוגדנים. בעולם ישנן כמה עדויות לאנשים שחלו בקורונה פעמיים, ואצלם כבר לא היו נוגדנים, מה שמחזק את ההערכה כי מי שיש לו נוגדנים לא יידבק פעם שנייה".

לאחרונה משרד הבריאות הודיע כי מי שיש לו נוגדנים לקורונה, מוגדר כמחלים ולא חייב בבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת או אחרי חזרה ממדינה אדומה. שינוי זה מעלה את הביקוש לבדיקות סרולוגיות, שכיום לא ניתן להשיג מחוץ לסקרים מחקריים או למיזם של חברת טרגט מדקר עם פרופ' רגב-יוחאי, לבדיקות סרולוגיות בנוגדנים.

לדברי מירי סיני, מנכ"ל טרגט מרקט, קבוצת האם של טרגט מדקר: "אנחנו מעריכים היום כי החולים הלא מאומתים הם בערך פי 2 מכמות המאומתים. ככל שכמות בדיקות הקורונה השוטפות עולה, הפער קטן. מנגד, הגידול בתחלואה עלול דווקא להגדיל גם את הסיכון לפספוס. אולי אפשר לעשות את הסקר הבא בכיתה שתידגם אחת לחודש. אם יסתבר שיש באזור מאוד אדום כיתה שבה רבים כבר נדבקו ויש להם נוגדנים, אולי דווקא במקום הזה אפשר לפתוח את הלימודים. אנחנו לא רואים בבדיקות הסרולוגיות בדיקות סקר, אלא כלי יישומי". 

הסקר הסרולוגי של חודש יולי

55 אלף - מספר הבדיקות שבוצעו

3.8% מהנבדקים התגלו כנשאי קורונה

5.5% - אחוז הישראלים שנדבקו בקורונה לפי הסקר